בתשובה להאייל האלמוני, 20/05/07 8:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בארצות הברית אוסטרליה וניו זילנד האוכלוסיה הנכבשת הייתה קטנה הרבה יותר יחסית. ולגבי אירופה, בסופן של מאות שנות מלחמה, אירופה מצאה את עצמה עם יותר מדינות מאי פעם, כאשר כל לאום פחות או יותר קיבל מדינה משלו. ובאיזור שזה לא קרה, נמשכה המלחמה עד שנות התשעים. האין זה מחזק את טענתי? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההתייחסות שלך לגודל האוכלוסיה הנכבשת מזכירה את האמירה של יהושפט הרכבי על כך שהצד המותקף הוא זה שפותח במלחמה. לדבריו, אם המתוקף לא היה מתגונן, לא הייתה מלחמה. כפארפרזה על כך ניתן לומר שאם האוכלוסיה הנכבשת קטנה מאד ( או מושמדת בתהליך) הרי שאין כיבוש. גם האימרה המקורית וגם הפארפרזה מעוררות בי אי נחת. לגבי ההסיטוריה המלחמתית של אירופה, לא התכוונתי לווצרות מדינות הלאום ( תהליך שעדיין לא הסתיים כפי שהבסקים רוצים) אלא לכך שהגבול בין גרמניה וצרפת לדוגמה השתנה כו רבות כך שקשה להחליט איפה צריך להיות הגבול ה''נכון''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה קרה לאוכלוסיה בשטח שנכבש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בקיא עד כדי כך בפרטים. אני מניח שרובם נשארו במקום. ראיה להשפעת הכיבושים היא שהמקום היחיד בו ניתן למצוא אוכל גרוע בצרפת הוא לאורך הגבול עם גרמניה. דרך אגב, מדינות הלאום המעורבות בלחימה עצמן לא היו קיימות מאז ומעולם. גרמניה היא מדינה חדשה יחסית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |