 |
אני לא מעלה את הטיעון הזה כפסילה מראש של פגיעה באזרחים בכל מצב. אני פוסל אותה בלבנון גם מסיבות אחרות, למשל שאני לא חושב שהיא מועילה לנו.
אבל אני מבחין כאן באיזושהי מגמה שאני חושב שצריך לראות אותה באור פסיבולוגי, ולהילחם בה. כאשר נהרגים חפים מפשע, בשטחים או בלבנון, אנחנו תמיד מנסים בכוח להוכיח שהם אינם כאלה, או להטיל את האחריות עליהם, כדי לא להודות שהרגנו חפים מפשע. "לבנון אחראית על הנעשה על שטחה", "מי שלא ברח לאחר שהוזהר, חייב להיות משתף פעולה עם חיזבאללה", "הם בחרו להכניס לוחמים לכפרים ולבתים שלהם", "התושבים הגנו על המחבלים בגופם", כל אלה אמירות נפוצות, שלעיתים מגיעות גם מגופים רשמיים, כגון צה"ל והממשלה. מה מכל זה נכון? האם לבנון יכולה להגיד לחיזבאללה לא? כמה מההרוגים בחרו להכניס את חיזבאללה לכפר שלהם?
אתה יכול לומר שהמלחמה הזאת מנעה מלחמה אחרת, גדולה יותר, בעתיד. אתה יכול לומר שאזרחים ישראלים חשובים לך יותר מאזרחים לבנוניים. אתה יכול לומר שזאת זכותנו מסיבה זו או אחרת. אבל בכל אופן, אנחנו בחרנו להרוג במודע מאות חפים מפשע, כי זה היה הכרחי, אולי, על מנת להרוג לוחמים של חיזבאללה. אתה יודע מה, זה לא כל כך לא מוסרי, אפילו אם ידענו שזה יהיה יחס ההרוגים (אני פשוט לא חושב שהמצב השתנה לטובה בעקבות המלחמה הזאת, אבל זאת רק דעתי). אבל הם 100% חפים מפשע. ואם אנחנו רוצים לקבל החלטות שמשקפות את תפישתנו המוסרית והאינטרסים שנובעים ממנה, מוטב שנראה את המציאות כפי שהיא.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש