בתשובה לדב אנשלוביץ, 13/05/07 12:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואני מבין ממך, תקן אותי אם אני טועה, שאם היית חי אז והייתה קיימת מדינת ישראל, ונניח שהיתה כאן אוכלוסיה של מיליון וחצי גרמנים (במקום ערבים)- מה היית עושה? היית עוצר את כולם וכניס אותם לתאי הגזים כאיום על גרמניה להפסיק את ההשמדה? היית מתנדב לשרת במין מחנה כזה ולהיות זה שמוביל ילדים ונשים לתאי הגזים? או שמא אתה מהמנדבים אחרים כי היית עסוק בדברים חשובים אחרים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מוכן לעשות את כל אלה ויותר, לו האמנתי שזה יציל את כל דודי ודודותי (כמעט) מצד אבי וגם מצד אמי שמעולם לא הכרתי, ואת יתר בני עמי שנספו בשואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עושי הזוועות הגדולות ביותר האמינו שמעשיהם חיוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלו היית בוחר בתנאים המתוארים לנהוג אחרת, הבעיה היא אצלך, אבל באמת אין טעם לחזור ולדוש בכך. יבחר כל אחד בדרכו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסקנה - עדיף שלא לעשות את מה שאתה מאמין שהוא חיוני. צריך לשבת ולשלב ידיים. אלא, כמובן, אם אתה חושב שישיבה בשילוב ידיים היא חיונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבטיחה לך שעושי הזוועות הגדולות בעולם נהגו לנשום בקביעות, כל יום, כל היום. מסקנה, עדיף להפסיק את הנוהג המגונה הזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |