|
||||
|
||||
ליבי ליבי אל שכניך הסובלים ונדכאים. ככה זה בכל מדינה דמוקרטית - טובת הכלל עדיפה על טובת הפרט. שמירה על הפרהסיה היהודית של מדינה השואפת להתאפיין כיהודית עולה על נוחות הפרטים שמרכיבים את המדינה, על כל מצוקותיהם ובעיותיהם. אגב, מזורבנים זו מילה ישראלית חילונית ששמעתי מחברי במילואים ומאז לא יורדת לי מהלשון... חשבתי שהיא מקובלת גם אצלכם. סליחה אם היא פגעה במישהו. |
|
||||
|
||||
בתגובה 443188 אמרת: "לגבי איסור תחבורה ציבורית בשבת - מדובר בהסכם פשרה הוגן יחסית בין דתיים לחילונים המעוגן כ"סטטוס קוו" בישראל, לפיו תחבורה ציבורית לא תופעל בשבתות ובמועדי ישראל בשל מראית עין של פרהסיה של מדינה יהודית...". המסמך המכונן של הסטטוס קוו הוא מכתב של בן גוריון לאגודת ישראל ובו דובר על השבת כיום מנוחה לאומי, כשרות במטבחים ציבוריים, ענייני האישות וזרמים דתיים עצמאיים. אין שום קשר בין מסמך פוליטי ופרהסיה יהודית-דתית לבין טובת הכלל. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. אפשר לומר ש''טובת רוב הפרטים עדיפה על טובת הפרט הבודד'', אבל בהחלט לא נכון אקסיומטית ש''טובת ה'כלל' (כלומר, איזה גוף אמורפי שהוא יותר מסכום האנשים שבו) עדיפה על טובת הפרט''. |
|
||||
|
||||
"טובת הכלל עדיפה על טובת הפרט. שמירה על הפרהסיה היהודית של מדינה השואפת להתאפיין כיהודית עולה על נוחות הפרטים שמרכיבים את המדינה, על כל מצוקותיהם ובעיותיהם". לא מצאתי את האמירה הנוראה והבלתי אנושית הזאת בשום הגדרה לדמוקרטיה, בשום מקום. דמוקרטיה [ויקיפדיה]. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |