|
כנראה שהתרגלנו כל כך לסירחון בו אנו חיים שאף אחד לא שואל את השאלות המתבקשות כך כך:
א. למה צריך נשיא פוליטיקאי? האם לא ראוי שראובן ריבלין, פרלמנטר מצוין, ימשיך לעסוק במלאכתו כחבר כנסת? מה יתרמו יכולותיו הפרלמנטריות בבית הנשיא? האם העובדה שדעותיו הפוליטיות ידועות ומוצהרות (והוא אף הביע אותן בתפקידו הממלכתי כיושב ראש הכנסת) לא תגרום נזק למוסד הנשיאות - כפי שקרה בכהונה של עזר ויצמן?
ב. למה צריך נשיא בישראל בכלל? מוסד הנשיאות הוא אנכרוניסטי, בזבזני, ומזה מספר קדנציות מהווה כיבוד לפוליטיקאים בדימוס (יצחק נבון היה הנשיא האחרון שלא היה חבר כנסת לפני כן, אלא "רק" מנכ"ל משרד ממשלתי מזוהה עם המפלגה; אפילו כך הוא הפך אחר כך לחבר כנסת ושר). הנשיאות הוצעה לחיים ויצמן בזמנו כ"אות כבוד" על פעילותו למען העם היהודי, אבל כיום אין שום כבוד במינוי הזה. ראו את קורות החיים של המועמדים הנוכחיים (חוץ משמעון פרס, אף אחד לא ראוי ליותר מהערת שוליים בספרי ההיסטוריה) ואת השתדלנות שמלווה אותם. בעולם אין כמעט תפקיד מקביל עם כל כך מעט חשיבות וסמכויות. את כל תפקידי הנשיא יכול למלא יושב ראש הכנסת (כפי שנוכחנו לאחרונה בנסיבות מצערות). במה בדיוק ייפגע עם ישראל אם הכנסת תבטל את מוסד הנשיאות בישראל?
אה, שכחתי: בכנסת יש פוליטיקאים רבים שרואים את עצמם כמועמדים פוטנציאליים לנשיאות בעתיד ("אם קצב הצליח, אז למה לא אני?"). לצפות מחברי הכנסת לבטל את הנשיאות זה כמו לצפות מהם לבטל את החסינות של נעמי בלומנטל, או להפחית את השכר של עצמם.
עזבו עמותות שעוקפות חוק מימון מפלגות, עסקאות נדל"ן מפוקפקות בשווי מיליונים, ואת ההובלות הפרטיות של נתניהו. השחיתות האמיתית, לאורך שנים, היא הכיבודים המיותרים שהפוליטיקאים מחלקים לעצמם מתוך המיסים שלנו, בגלוי, ואנחנו כבר רגילים ולא שמים לב.
האם יש סיכוי שלחץ ציבורי יגרום לביטול מוסד הנשיאות? מישהו מוכן להרים את הדגל?
|
|