בתשובה לחן, 22/11/01 12:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חבל שאת מערבבת בין שאלת ה"יש" לשאלת ה"ראוי". את חושבת (ומסבירה זאת על ידי ה"פחד" שלך מיקום שומם והטענה כנגד האגוצנטריות) כי *ראוי* שיהיו תרבויות מפותחות נוספות. אולם, אין בכך כדי לגזור על השאלה האם *יש* תרבויות נוספות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איפה בתגובתה של חן ראית דיבור על "יש"? אפילו "ראוי" לא בדיוק היה שם, אלא יותר תיאור של ההרגשה שלה (שזה באסה אם אנחנו לבד). אני לא ראיתי שם קפיצה למסקנה ש"אנחנו לא לבד". אגב, אני גם שותף להרגשה הזו של חן, אבל לא ממש מצליח למצוא לה הצדקה. לא שזה כל כך משנה, שהרי מדובר בהרגשה. מה שיותר מעניין, אינטואיטיבית אני גם שותף למה שטל כתב במאמר: אם אנחנו לבד ביקום, אנחנו צריכים להיות יותר זהירים על עצמנו. וזו כבר טענה מסוג שדורש הצדקה, וקצת קשה. אם יש עוד חיים תבוניים ביקום, למה זה נותן לנו רשיון להיות פזיזים יותר? למה יש ערך חיובי ל"יש חיים תבוניים ביקום" יותר מאשר ל"יש בני אדם חיים?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תחשבו על זה: היקום כל כך גדול, ויש גם שסוברים שהוא אינו חד מימדי ובעצם מעוגל, עד שהוא אינסופי. המילה אינסופי בעצם מתגמדת לעומת גודלו של היקום. מי יכול להיות מספיק אגוצנטרי כדי לחשוב שבכל היקום הגדול הזה הסבירות שיהיו תרבויות מפותחות אחרות קטנה מאוד, ואף שאנחנו לבדנו?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המפפ. טוב. אני נטיתי, ועדיין נוטה, לפרש את זה אחרת: כמין פירוט לאינטואיציה ולרגש שלנו, למה הם מתקוממים כנגד האפשרות הזו, ולא כקביעה "הספר 'כדור-ארץ נדיר' טועה". אבל זה כבר המקום שחן צריכה להגן על עצמה בעצמה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הפסקה האחרונה - אני חושב שהסיבה היא "אם יקום נופל ביער, ואין מי ששומע אותו, האם הוא באמת קיים?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה הקצרה: למי אכפת? ויותר בפירוט: המין האנושי מבצע התאבדות קולקטיבית, וביקום לא נשארים יותר חיים תבוניים. אתה אומר, המין האנושי עשה כאן עוול. אני שואל, עוול למי? ליקום? הרי ביקום בלי תבונה אין מי שיפגע מעוול! מספיק קשה להצדיק את הטענה שהאנושות עושה כאן עוול לעצמה, וליתר דיוק, לפרטים מתוכה (כולם, או אלה של העתיד, או משהו). אבל נניח שאפשר - הרי העוול הזה יהיה עוול באותה המידה גם אם יש עוד חיים תבוניים. אציין שוב, שגם אני שותף לסנטימנט שלך. הסיבה היא שאני חושב שתבונה זה דבר מגניב, והרבה יותר נחמד לחשוב על יקום עם תבונה מאשר על יקום בלי תבונה. אבל תחת ביקורת, זו לא ממש הנמקה מוסרית חזקה, חוששני. עם עוד קצת מחשבה, אולי ההיפך: אם יש ביקום עוד חיים תבוניים, אולי הם מחפשים נואשות, כמונו, אחרי חיים תבוניים אחרים, למשל אנחנו. אם נתאפק עוד קצת, נתגבר על המשברים ונמשיך הלאה, עוד נגיע אליהם ונעשה להם טוב על הנשמה. אם נשמיד את עצמנו, אנחנו עושים להם (חוץ מלעצמנו) עוול. אבל אם אנחנו לבד? אין בעיה, אפשר ללכת. אף אחד לא יצטער, ולא צריך טובות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |