|
||||
|
||||
ההתחייבות של האוניברסיטה כלפיי היא לקיים שיעורים, לקיים מבחנים ויש התחייבות דה פקטו לפרסם את החומר הנלמד באינטרנט. ההתחייבות שלי לאוניברסיטה, היא לשלם ולעמוד במטלות הקורסים, במקרה שלי להגיש עבודות ולהגיע למבחנים. אני וכל שאר הסטודנטים מקיימים התחייבות זאת במלואה. אם האוניברסיטה לא ממלאת את התחייבויותיה, כלומר מבטלת את מבחני סוף הסמסטר, היא צריכה להחזיר את הכסף. אגב, לפחות עד שלשום ה''ארגון המקצועי'' לא מנע ממי שרצה לשבור שביתה לעשות זאת, אבל מי שהיה מנסה לשבור שביתה בכוחות עצמו היה מגלה שהמרצים והמתרגלים לא מגיעים לכיתות (שחלקן נעולות בכלל). |
|
||||
|
||||
שכנעתם אותי. עכשיו שאלה אחרת. שפשף שוב את כדור הבדולח: הרי אין באמת חוזה כתוב בינך לבין האוניברסיטה שמגדיר את ההתחייבויות שמנית. נניח שמבוטל הסמטסר, האם בפועל האוניברסיטאות תחזרנה מרצונן את שכר הלימוד? אם לא, האם סטודנטים יתבעו החזר בבית המשפט? אם כן, האם יזכו? (כדור הבדולח שלי אומר: לא, כן, לא, אבל הוא קצת עכור, וגם הוא מזכיר לי שממילא נראה לו שהתנאי המקדים לשלוש השאלות לא יתקיים.) |
|
||||
|
||||
אתה טוען שאין חוזה כתוב, וזאת באמת נקודה מעניינת, עבור מה אני משלם בעצם? זאת אומרת, אני מניח שהאוניברסיטה מתחייבת להעניק איזשהוא שירות תמורת התשלום, מישהו יודע במקרה יודע מהו, והיכן הוא מוגדר (אם בכלל)? אם האוניבירסיטאות לא צריכות להחזיר את שכר הלימוד ולשלם פיצויים מה מונע מהן בשם השמירה על רמת הקורסים ובעיות ארגוניות וכלכליות לבטל את הסמסטר? |
|
||||
|
||||
לדעתי, הדבר היחיד שיש במקום חוזה כתוב הוא מוסכמות בלתי-כתובות, אבל מאוד ברורות ומאוד חזקות בנוגע למה עושים באוניברסיטאות, ומהמוסכמות האלו גוזרים סטודנטים (או מי ששוקלים להסתדנט) את ציפיותיהם ומחליטים אם כדאי לשלם בשביל זה שכר לימוד. אגב, אני חושב שרוב הטרנזקציות הצרכניות שלך מעוגנות במוסכמות כאלו ולא בחוזה או חוק כתוב. למשל, שורת המוסכמות שתחתיהן אתה נכנס למבנה שכתוב עליו "מכולת יחזקאל", משוטט שם כרצונך אבל לא מסדר מחדש את המקום, לוקח קופסה שכתוב עליה "9.90", הולך לאיש שיושב ליד הדלת לידו קופה רושמת, נותן לו כסף, מקבל כסף חזרה, יוצא עם הקופסה, ואוכל את תוכנה שמח וטוב לב. יש כמה חוקים שמסדירים כמה הבטים בתהליך הזה (מחירים בפיקוח, סימון מוצרים), אבל הם עוסקים בשוליים שלו ובעצם מניחים שלכולם ברור התהליך המרכזי; רובו לא כתוב בשום מקום. זה לא יפריע לך או ליחזקאל לבקש ולקבל סעד משטרתי ומשפטי אם הצד השני יפר את המוסכמות (יחזקאל ייצא אחריך, יחטוף מידיך את הקופסה ויחזיר למדף). השוטרים והשופטים יתייחסו למוסכמות כבעלות תוקף משפטי. הבעיה היא שבמקרה של האוניברסיטה והסטודנט, הטרנזקציה מאוד מורכבת, והמוסכמות לא מכסות מצבים חריגים מספיק, כמו שביתה ממושכת. וזה גורם למצב מעורפל, אני מנחש שאפילו מבחינה משפטית. גם אם האוני' לא *חייבות* להחזיר את הכסף, לא ברור בכלל ש*מותר* להן לא להחזיר אותו. לפחות תמריץ אחד לאוני' נגד ניסיון לבטל את הסמסטר ולשמור את הכסף הוא הרצון שסביר שיש להן לא לטלטל את הספינה המשפטית. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי הידיעון על פיו נרשמת לאוניברסיטה הוא מסמך מחייב. |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני אין בידיעונים שום מידע המסביר את המחויבות של האוניברסיטה כלפיי, אלא רק מידע כללי אודות המסלולים וסדרי הרשמה. הידיעון של ב"ש של השנה למשל: |
|
||||
|
||||
בידיעון של הטכניון יש דווקא כמה דברים שאמורים להגן עלינו מפני ביטול הסמסטר, כמו למשל תקנה שאומרת שחייבים להתקיים שני מועדי מבחנים לכל קורס שבסילבוס שלו כתוב שיש מבחן ועוד כל מיני דברים שניתן להסיק מהם שהטכניון חייב לתת לנו הזדמנות להיבחן ולקבל ציון וניקוד. הבעיה היא שהטכניון גם רשאי לשנות את התקנות האלו בכל שלב והשינויים נכנסים לתוקף באופן מיידי, כך שזה לא ממש עוזר לנו... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |