|
ישנן מספר אפשרויות לסטודנטים: המובנית מאליה - סטודנט שיצא ל-MD/PhD וגמר את התקופה מחוץ למסלול (שנתיים במקרה של MD/PhD, שנה במקרה של MD/MSc) חוזר במקום סטודנט אחר שיצא למסלול דומה. בטווח הארוך, וגם הקצר, מספר היוצאים שווה פחות או יותר למספר אלו שמצטרפים. שנית - בשלבים המוקדמים של בית הספר לרפואה (כלומר - עד לתחילת השנים הקליניות, שזה השלב בו מאשרים יציאה למסלול MD/PhD), עוד אפשר לצרף סטודנטים מבחוץ, בתנאי שהם ישלימו מספר קורסים קריטיים, כתלות במה שהם למדו. הסטודנטים יכולים להגיע מביולוגיה (וצריכים להשלים הרבה), ממדעי בעלי החיים (וצריכים להשלים קצת פחות), ממדעי הרפואה (עוד פחות), רפואת שיניים או וטרינריה (כמעט ולא צריכים להשלים כלום). האפשרות האחרונה היא מישהו ש-"נשאר" שנה - נכשל במבחנים של שנה שלישית ועשה אותם עוד פעם, ואז הוא יחליף מישהו בשנתון מתחתיו. אין הרבה כאלה. אבל יש כאן נקודה חשובה נוספת - התקנון המחמיר הוא בעיקר בשנים הקליניות. עד אז אפשר לחרוג למעלה (וזה מה שעושים) בידיעה שבמעבר משנה שלישית לרביעית לא כולם יעברו, או חלק יצאו למסלולים אחרים או סתם יעזבו את לימודי הרפואה. כך מתאפשרת גמישות מסוימת, שנעלמית כמעט לחלוטין בשנים הקליניות. הגמישות הזה פוגעת כמובן בחלק מהסטודנטים, והעדרה, בשנים המאוחרות יותר, פוגע במידה מסוימת במערכת הבריאות (תמיד נושרים גם אנשים במהלך השנים הקליניות עצמן, ללא החלפה). לכן, סטודנטים שיוצאים למסלול MD/PhD יוצאים לרוב בין שנה שניה לשלישית או בין שנה שלישית לרביעית ובכל מקרה בין שנים, ולא באמצע השנים.
|
|