בתשובה לאסתי, 07/05/07 9:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למרות התנהגותם המבישה של הנהגים, יש לציין שעל פי המצלמות לקח דקה וחצי מרגע התאונה עד שהראשונים ניגשו אליו ועד כמה שאני מבין לא היה לו שום סיכוי כך או אחרת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''הראשונים שניגשו'' היו צריכים להיות הנהגים של שבריר השניה הראשון, לא אלה של אחרי דקה וחצי. עשרות הנהגים שעברו שם בדקה וחצי הזאת, ולא עצרו, ולא ניגשו, ולא ידעו אם יש סיכוי או לא- הם מה שנורא בסיפור הזה. מבחינתי זו חציית קו הפרדה שחור בין חברה שעם כל מגרעותיה הרבות -כך חשבתי- עדיין יש בה איכפתיות, ועזרה הדדית, לבין חברות אחרות, כולל במערב ה''נאור'', שבהן ה''כל אחד לעצמו'' המודגם כאן שכיח למדי. כנראה שעכשיו גם אנחנו חברים במועדון הלא מכובד הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה מנין הבטחון שפעם (כשלא היו מצלמות) היה אחרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שהיה אחרת. כשלא היו מצלמות, אנשים היו עוצרים מייד (על מנת לקחת לו את הארנק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ראיתי את הצילומים, האם אפשר להבין מהם שהנהגים האחרים הבחינו בפצוע ולא עזרו? או שהם פשוט לא ראו אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על האפשרות של ''ראו את הפצוע ופחדו לעצור את הרכב ולעזור לו מחשש שיפגעו גם בהם בטעות'' אף אחד לא מדבר, למרות שהיא ריאלית (כבר קרו מקרים כאלו בעבר, ואפילו לא מזמן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת חושב שזו הסיבה? כי אם כך, למה זה לא קורה בפיגועים? הרי כבר היו מקרים של פיגועים כפולים, שבהם אלה שמיהרו לעזור לנפגעי הפיצוץ הראשון, נפגעו בפיצוץ השני. ובכל זאת, כל עוד שמדובר בנפגעי טרור, אנשים חשים לעזור. כנראה יש שתי ישראל- ישראל ה"בטחונית", שבה אדם לאדם חבר, וישראל של יומיום, שבה אדם לאדם כלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותה המידה אני יכול לשאול למה ההתגייסות ההמונית לעזרה בפיגועים לא מוכיחים שעדיין יש אצלנו אכפתיות ועזרה הדדית. לא נראה לי שנכון להשוות בין שתי הסיטואציות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שישראל ''הבטחונית'' מאוד מלוכדת, אבל לי נראה שצריך, בכל זאת, לקחת בחשבון את האפשרות שהנהגים הראשונים לא ראו את הפצוע או שלא מייד קלטו מה הם רואים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולקחת בחשבון שלרוב הנהגים אין יכולת לעזור מלבד להתקשר למשטרה\מגן דוד אדום, ולכן נשאלת השאלה כמה שיחות קיבלו הגופים הנ"ל באותן דקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הרלוונטית היא כמה קריאות הגיעו למד''א ולמשטרה לאחר התאונה. מכל מקום, תמיד עדיף לגשת לאדם השוכב על הכביש, גם מבלי לגעת בו, רק כדי להרחיק את התנועה ממנו ולהסתכל אולי במקרה כן יש משהו שניתן לעשות. מצד שני, כדאי גם לשים לב לאפשרות ההפוכה - הצטברות של סקרנים שלא מועילה לפצוע, חוסמת את התנועה ועשויה אפילו להפריע לאמבולנס. מכל מקום, אני כן חושב שהיתה כאן אדישות, לא החלטתי עדין אם פושעת או לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ב' מיכאל היום בידיעות, לפחות 20 נהגים התקשרו למוקדי החרום. כמו כן הוא מציין שנהג מערבל הבטון שהיה מעורב בתאונה עצר את המשאית, יצא החוצה וכיוון את התנועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהצילומים שראיתי, אי אפשר היה לא לראות אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדיווחים שקראתי בדיעבד, אי אפשר היה לא לראות שאין לו סיכוי ושהוא מת לגמרי. (השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא אם הראש שלו היה כרות או רק מעוך.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את יודעת בוודאות שאת לא יכולה להיות נשיאת המועדון הזה? שלושים וחמישה נהגים שלא עצרו מעלים אצלי את החשד שזו ההתנהגות של האדם הנורמטיבי, ובלי להכיר אותך אישית, ניחוש ברירת המחדל הוא שגם את כזאת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |