|
||||
|
||||
ישראל מחויבת לאמנת ז'נבה שקובעת שאסור לפגוע באזרחים במכוון, וטוב שכך (ועדיין האמנה נותנת מרחב פעולה שהיה צריך לאפשר לנו לפגוע בתשתיות לבנון, וחבל שזה לא נעשה, ואולמרט משלם על כך). מה שכן, לפעמים בתסריטים שמתארים תגובת ישראל לפצצת אטום שתבוא מאיראן, משרטטים כיצד ישראל תשמיד את טהרן ב"מכה השנייה", ולא יישאר ממנה זכר. ואני שואל:כיצד במקרה כזה זה יהיה מוסרי או מוצדק ? כיצד אז היועץ המשפטי, בהנחה שישרוד את המכה הראשונה, יאשר פעולה כזו של רצח המוני ? או שמא גם זה איום סרק, ואפילו כשהאלטרנטיבה תהיה מימי הים התיכון, היהודים יעדיפו שההיסטוריה תזכור לטובה את צביונם המוסרי. |
|
||||
|
||||
למען הדורות הבאים, של אלו מאיתנו שישרדו ושל יקירינו מעבר לים. אנו שואפים שיחיו בעולם שקט, שבו ההרתעה של נשק אטומי עובדת. האלטרנטיבה היא מירוץ לשימוש ראשון בפצצה עם כל ויכוח קטן שמתגלע שיש חשש שיסלים. |
|
||||
|
||||
איני מומחה גדול לכתוב באמנת ז'נבה אבל מבחינת ההגיון לא ייתכן שהאיסור לפגוע באזרחים חל גם כאשר מדינת האויב פוגעת באזרחים שלך. בכלל כל כללי המלחמה האלה מבוססים על תועלת הדדית, ומאבדים את משמעותם כשהכוון הוא חד סטרי. האם בזמן המלחמה הקרה לא היה ברור ומובן מאליו שאם צד אחד יתקוף את ערי הצד השני הוא יחטוף באותה צורה עם או בלי אמנת ז'נבה ? |
|
||||
|
||||
דווקא באמנת ז'נווה מדובר על כך שכל האחריות על פגיעה באזרחים נופלת על לוחמי הגרילה שמסתתרים ופועלים בינהם. תראה, אני קורא את מה שאתה (ודורפל) כותבים ואני בהחלט מבין את ההגיון על פיו לדעתכם זו דרך יעילה להשגת המטרה. שני דברים מפריעים לי: הראשון הוא שאתם לא עושים את ההבחנה בין פגיעה באזרחים כמטרה לבין פגיעה באזרחים כתוצאת לוואי. עם המקרה הראשון קשה לי, אישית, והייתי רוצה לחשוב שגם לכל חייל ישראלי. עם המקרה השני קשה לי הרבה פחות, אבל אין לי שום בעיה מוסרית איתו: לוחם שמסתתר ופועל בין חפים, דמם בראשו. שנית לגבי היעילות: עדיין לא שוכנעתי שפגיעה באזרחים תרתיע ארגון כמו החיזבאללה. אם כבר, היא מועילה לו מאוד בזירה הבינלאומית, ולכן הם טורחים להתקשט במתיהם ואף להוסיף גופות למקומות אסון (עם או בלי מרכאות). |
|
||||
|
||||
אכן, הסוג הראשון של פגיעה שציינת אסור בתכלית, ומזכיר התנהגותם של הנאצים שטבחו בכפרים שלמים כפעולת תגמול. הסוג השני מותר על פי אמנת ז'נווה, גם אם הפגיעה באזרחים כתוצאת לוואי היא ודאית. בגלל הסיטאוציה הפוליטית הייחודית בלבנון, החיזבאללה, בניגוד אולי לחמאס, רגיש מאוד לאבידות של אזרחים, כי הלגיטימיות של פעילותו, אחרי נסיגת צה''ל, נמצאת בספק. נסראללה טרח להדגיש כי לא היה יוצא למבצע החטיפה, אם היה יודע מה תהיה עלותו בנפש, וגם ציין שהאומדנים על מספר ההרוגים הלבנונים במלחמה הם מוגזמים ולא נהרגו הרבה יותר מאלף. אני חושב שזו נקודה חשובה שמגיבים מימין מפספסים. אפילו ארגוני טרור מבינים שאחרי נסיגת ישראל הלגיטימיות של פעולתם מתמעטת. הם מבינים שהציבור שלהם לא יקבל בהבנה קורבנות גדולים מדי, כשאין כיבוש, או כשהוא זניח (כמו בחוות שבעא). |
|
||||
|
||||
הנאצים גם אהבו מוסיקה, ובעלות הברית טבחו גם הן באזרחים במכוון. (דרזדן, כאילו?) המשך הודעתך תומך דווקא בהפגזת אזרחים על ידינו ככלי יעיל. |
|
||||
|
||||
חביבי, אני *מחיתי* על השימוש המיותר בנאצים בתגובתו של יהונתן. אני *לא* זה שהכניס אותם לדיון. |
|
||||
|
||||
קרא שוב את תגובתי ונסה לענות עליה ולא על משהו אחר. לא התייחסתי בדבריי כללי לטרורטיסטים אלא ליחסים בין מדינות. שאלתי: האם בזמן המלחמה הקרה לא היה ברור ומובן מאליו שאם צד אחד יתקוף את ערי הצד השני הוא יחטוף באותה צורה עם או בלי אמנת ז'נבה ? התכוונתי לברית המועצות ולארצות הברית שטווחו טילים גרעיניים אלה כלפי עריהן של אלה. לו אחת מהן הייתה תוקפת את ערי השנייה האם לא היה ברור שעריה יותקפו ? האם צד שמדינת האויב מתקיפה את אזרחיו תוך הפרת החוקים האלה, חייב בכל זאת להמשיך ולשמור עליהם למרות שמדובר באובדן כח ההרתעה שלו ויכולתו לשמור על שלום אזרחיו כמידת יכולתו שזו חובתו ? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |