בתשובה לערן בילינסקי, 21/11/01 14:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במידע מהסוג שעליו אנו דנים כאן, אין לרופא, שלא בדק את החיילים, שום יתרון על פניך, בבואו לקבוע אם החייל חי או מת מבחינה רפואית. הרי לא מדובר כאן בנתוני בדיקות רפואיות שמובאים בפניו. עיקר ההתלבטות היא בשאלות נוסח ''האם לסמוך על עדותו של הכפרי המקבל מאיתנו דמי שיתוף פעולה חודשיים''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם העניין הוא עדויות על גופות הרי שמלאכתו של הרופא קלה - איש המודיעין מדווח לו כי ''ראו גופות'' ובזה נגמר העניין. אם מדובר במקרה מסובך יותר, כמו ''כמות הדם שנמצאה ברכב'' או ''גובה הצוק ממנו נפל האדם'' למשל אזי בודאי הרופא הוא זה המוסמך לקבוע מותו של אדם. אני מוכן להתפשר ולהעביר את האחריות לאכ''א כמרכז המידע ולא בהכרח לקרפ''ר (אף-על-פי שלדעתי יש לו תפקיד מוביל, כפי שניסיתי להראות) אבל ברור לי שבצה''ל עדיף שלא הסמכות הדתית תכריז על מותו של חייל אלא הסמכות הרפואית, או האכ''אית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תמיד יש לרופא עדיפות עלי (''האם לסמוך על'') אבל יש לו עדיפות בשאלות הרפואיות, כלומר במקרים הפחות-ברורים. בכל מקרה, איש המודיעין יכול לספק לרופא את המידע עם אינדיקציה למידת אמינותו אבל תפקידו של הרופא הוא להכריע, כמו במגזר האזרחי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |