בתשובה לעמרי גולדשטיין, 02/05/07 19:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דווקא הייתי כאן בקיץ דאשתקד אבל בדיוק אז ישנתי את שנת החורף שלי הפעולה שאתה "מציע" לאהוד הראשון היא בדיוק אותו פעולה שנקט אהוד השני בשבוע הראשון למלחמה בקשר לכניסה הקרקעית אני משתמש בויקיפדיה כי כרגע אין לי מקור יותר טוב לסד"כ ולפעולות תסתכל על לוח הזמנים וגם על הכוחות שהשתתפו בפעולה תעשה בבקשה חשבון מה היה גודל הלחימה לפני ה 12/8 ותשווה בבקשה לגודל הכוח שנשלח ב 82' נגד אש"ף רמז : בחטיבת חי"ר של צה"ל יש כ 2000-3000 חיילים |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעונים נגד פעולה קרקעית רחבה עד הליטני היו רציניים. טיעוני האלופים הותיקים בזכות פעולה כזאת היו אנכרוניסטיים ולדעתי בלי מבט רחב על מרכיבי העלות/תועלת. ראשית, כיבוש דרום לבנון לא היה מפסיק את ירי הקטיושות -אולי היה מצמצם אותו, אך היה מכניס לתמונה את היתרונות של החיזבללה ככוח גרילה. אנחנו רואים את הסצנריו במקרה הזה, כאילו שהנוכחות שלנו בדרום לבנון היתה מפעילה לחץ על הלבנונים כדי שיגיעו להסכם ויורידו דרומה את צבא לבנון. ומה אם הלבנונים היו מצהירים שעד שצה"ל לא יצא, הם לא ינהלו מו"מ? היינו נשארים שם? זה בדיוק מה שחיזבללה היה רוצה. הפעולה גם לא היתה מפסיקה את כל ירי הקטיושות. הבעיה שלנו היא השימוש באמצעים המילחמתיים באופן כל כך שיגרתי ומובנה. כל זמן שאיננו רוצים להתקדם בתהליך של הרגעת האיזור והסדרי שלום -ניאלץ להלחם ולא לנצח כי לא מנצחים במאבקים מסוג זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו אם הם היו רציניים מי אנחנו שנתווכח איתם הוויכוח ביני לבין מה שמו אינו על התועלת שבכיבוש דרום לבנון אלא על האם זה בכלל נוסה במלחמה האחרונה כמות הכוחות שהוכנסה ללבנון במלחמה האחרונה הייתה קטנה בהרבה (לפחות 50% או אולי אפילו רק 20%) מהכוחות שהשתמשו בהם לכיבוש דרום לבנון בשל"ג או ליטני ולכן לא נראה לי סביר לטעון שהיה איזה שהוא מאמץ מצד צה"ל לכבוש את השטח בקשר לכוח האגדי של חזבאללה כצבא גרילה שלא נודע כמותו מאז שלוק סקייווקר פגש את האיווקים... כיבוששששש!!!! דרום לבנון בסגנון ששת הימים בניגוד ל"נוכחות" שם היה מרחיק את הקטיושות בערך ב 10 עד 20 ק"מ תלוי עד כמה עמוק אתה רוצה את הכיבוש שלך (יש מבחר של מידות לפי הטעם) פרושו של דבר שכדי לפגוע בקריית שמונה היו האיווקים צריכים להשתמש ברקטות הבינוניות במקום בקטיושות ובמרגמות האם זה שווה את המחיר בחיילים ואת המחיר המדיני? זה גם עניין של טעם בקשר להתבכיינות על זה שנאלץ להלחם ושאי אפשר לנצח תרשה לי לצטט פתגם יהודי עתיק: "זונה לא מפחידים בזין" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידוע לי שהפעולה שהצעתי לא היתה פותרת הן את בעיית הקטיושות והן את בעיית החטופים. ברם, אני לא חושב שפעולה קרקעית כלשהי, לפחות במחיר שאנחנו (או לפחות אני) מוכנים לשלם, היתה משיגה את המטרות האלו. המלחמה, כידוע, היא המשך הדיפלומטיה בכלים אחרים וככזו צריך להשתמש בה. צריך ליצור מאזן אימה וליישם אותו בעת הצורך, צריך להגיע להסדר מדיני אחרי שהבאנו לידי ביטוי את העצמה הצבאית שלנו. אם זה להביא לפריסה של צבא לבנון בדרום, לנסיגה סורית מלבנון ולעסקת החלפת שבויים פרופורציונית. את כל אלו ניתן להשיג אך ורק על ידי פעילות מדינית, ואך ורק אם זו מגובה על ידי עצמה צבאית. לא ברור לי מה היינו משיגים בלהכניס את כל צה''ל ללבנון, חוץ מעוד כמה עשרות (או ליתר דיוק מאות) הרוגים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |