|
||||
|
||||
הדברים שלך איציק, מזכירים לי את מחאת הסטודנטים בצרפת ב-68'. אז הצטרפו לסטודנטים עובדי מפעל רנו השכן. הסטודנטים השתלטו על האונבירסיטאות וכיוונו גבוה. אווירה מתוחה שררה ברחובות פריז בעקבות מהומות הסטודנטים במאי 1968. הסטודנטים מן השמאל הצרפתי החליטו לחולל מהפכה תרבותית שכוונה נגד הממסד שבראשו נשיא צרפת המיתולוגי, שארל דה-גול. סטודנטים יהודים רבים נטלו חלק מרכזי בהפגנות ענק בהן השתתפו מאות אלפי אנשים ממעמד הפועלים, שאליהם חברו אינטלקטואלים שמאלנים. בין מנהיגי המהפכה הקומוניסטית, שכמעט הצליחה, היו דמויות כמו "דני האדום" (דניאל כהן בנדיט), ז'אן קלוד ציגלר, ז'אן ברנרד מורלי, פייֵר ויקטור ואחרים. הללו הובילו מהפכה תרבותית במלוא מובן המילה. המחאה החלה מאותה נקודת מוצא כמו מרבית האירועים ההיסטוריים הגדולים: אגן הירכיים. במאי 1968 נתפסו והושעו מספר סטודנטים מלימודיהם באוניברסיטת פאריס, בשל עבירה על התקנון. ובתגובה התנחלו חבריהם, בראשם פייר ויקטור, במשרדי ההנהלה שהזעיקה את המשטרה. בעקבות מעצרם יצאו עשרות אלפי סטודנטים לרחובות, והמשטרה המיוחדת לפיזור הפגנות (CRS) התנפלה עליהם באלות ועם זרנוקי מים. בתגובה הוקמו בריקאדות והושלכו מרצפות שעקרו הסטודנטים מהרחוב. הימים היו ימי המחאה נגד מלחמת וייטנאם והמחאה בצרפת הושפעה מהם מאוד, עד כדי כך שיעדים מסחריים אמריקאיים כמו חברות תעופה ובנקים הותקפו בבקבוקי תבערה ובאבנים. עובדים צעירים ממפעל "רֵנוֹ" החליטו, בהשפעת הסטודנטים, להצטרף למחאת אחיהם לדעה, זאת בניגוד לדעת האיגודים המקצועיים, ובכך השביתו את כל פס היצור ויצרו את האשליה שכל "רנו" שובת עם הסטודנטים, מה שהוביל לשביתות דומות בכל רחבי צרפת. המדינה שותקה כליל. תחת הסיסמה "אוטו גסטון" ("ניהול עצמי"), הם רק רצו לקבוע את החוקים שעיצבו את חייהם. הסטודנטים בוואנסן, למשל, הקימו ועד פעולה ודרשו להשתתף בניסוח תקנות האוניברסיטה. בעקבותיהם הוקמו ספונטנית ועדי פעולה בבתי ספר ובבתי חולים ואף בצבא ובמשטרה. כשנשיא צרפת דה-גול נמלט בחשאי לגרמניה כדי לגייס חיילים צרפתים שעשו שם בכוח הרב-לאומי, סירבו אלה לציית. גם השוטרים הצטרפו למרי תחת הסיסמאות "אסור לאסור" ו"הדמיון לשלטון". עד כאן העתקתי מהאתר media. האם זו מטרתה של המחאה של הסטודנטים בישראל? יתכן שמה שקרה במלחמת לבנון השנייה הצית משהו בלא ידיעתנו? לכאורה זוהי מחאה קונקרטית ואינטרסנטית שמטרתה להאבק בועדת שוחט שמתכוונת להעלות את השכ"ל ובממשלה שהפרה את החוזה משנת 2000. גופים שונים מנתחים את הסיבות לשביתה ואת מטרותיה. אני חושש שהם מבלבלים את השביתה. אנחנו לא מדברים על ניהול עצמי (הלוואי והיינו מדברים) אלא על תנאי לימוד נורמליים ועל כיבוד הסכמים. אולי ישנם סטודנטים שמזדהים עם מטרות המאבק של המחאה של 68' בצרפת אבל הם מיעוט וקשה לי להאמין שמטרות רדיקליות כאלו יצליחו לסחוף את ציבור הסטודנטים. כדאי על כן, לדעתי, לדבוק במטרות ובסיבות שבגללן יצאנו למאבק ולא להדביק אידיאולוגיות גדולות שרק יפריעו לו. |
|
||||
|
||||
אין לי ספק שזה איננו המצב אצלנו. כתבתי שהסטודנטים אצלנו תמיד היו שמרנים מאד ובמקום מסויים הזדקנו בגיל מאד צעיר. |
|
||||
|
||||
"המחאה החלה מאותה נקודת מוצא כמו מרבית האירועים ההיסטוריים הגדולים: *אגן הירכיים*". מעניין מהו הביטוי המקורי ל"אגן הירכיים" כאן... |
|
||||
|
||||
נראה שהביטוי המקורי הוא ממש התרגום המדוייק ל"אגן הירכיים" - pelvis. הסטודנטיאלי הביא את הקטע מכתבה של אורי פז באומדיה (הכתבה מופיעה גם באתר של אורי עצמו), ואורי, משום מה, העתיק את עניין "אגן הירכיים" בצירוף המשפט הקצר - "במאי 1968 נתפסו והושעו מספר סטודנטים מלימודיהם באוניברסיטת פאריס, בשל עבירה על התקנון" - העתיק ממקום כלשהו, וסתם ולא פירש. זה מקובל למדי (אולי לאו דווקא בכתיבה העברית-ישראלית, אבל במקומות אחרים) לייחס את מהלכי ההיסטוריה לאגן הירכיים - כלומר, לחרמנות האנושית לדורותיה, אצל גדולים כקטנים, סטודנטים פשוטים כמלכים ורוזנים - ולראות בו, באגן הנ"ל, או בחרמנות ההיא - את המקור לכל המרידות, המחאות, המלחמות, חילופי השלטון, חילופי שיטות הממשל, הבריתות ההיסטוריות וההיסטוריה בכלל. ה"תקנון" המוזכר קצרות בכתבה של אורי היה מקובל בכל או ברוב האוניברסיטאות, ואסר על שהיית סטודנטים זכרים במגורי הבנות בשעות הערב והלילה. נראה כי ברוב המקומות נוצר עם הזמן מין מודוס ויונדי עדין שבמסגרתו העלימו שלטונות האוניברסיטאות עין מן הסטודנטים שבילו בערבים בחדרי חברותיהם במגורי הבנות, אך אולי בחלק מהאוניברסיטאות היה פיקוח קפדני יותר. מכל מקום, במאי 1968 נתפסו כמה סטודנטים על חם במגורי הבנות (כנראה עם חברותיהם) באוניברסיטת פריז, והושעו מלימודיהם - ואלה, אגניהם החרמניים של הסטודנטים הללו - הם-הם "אגן הירכיים" המוזכר לשמצה. המחשבה שהכמה אגנים האלה הם בדיוק מה שהביא למהפכה היא, כמובן, מחשבה קצת פשטנית. ניתן לומר, אולי, שההשעיות האלה הן הטריגר שהביא להתפרצות שהיתה כבר בשלה והיתה עתידה לקרות ממילא באותה תקופה. הנה, בין שאר מקומות, גם כאן, תחת כותרת Biggest strike in history |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |