בתשובה לכליל החורש נאורי, 27/04/07 22:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קודם כל, לא אמרתי ש"אין על מה להאבק", אמרתי שאני חושבת שיש הגיון בכך שמשרתי סדיר לא מקיימים יחסי עובד-מעביד עם הצבא. בחברה בעלת כללים (פורמלים/בלתי פורמלים) קיימות סנקציות על הפרת אותם הכללים. שלילה זמנית של החופש שלך, בעקבות הפרת נורמות שלחברה ככזו יש רצון שתקיים, לא הופכת אותך לעבד. גם לא זכור לי שנתקלתי במצב שבו הורגים חייל על סרבנות או סירוב פקודה. המקרה היחיד שאני מכירה,1 וגם הוא בתיאוריה בלבד, הוא במקרה של בגידה בשעת קרב, או משהו כזה. זאת עבדות? אם כן, אז אנחנו כנראה נותנים משמעות שונה בתכלית למונח "עבד". ואל תכניס לי מילים לפה בבקשה. לא אמרתי "אידיליה", והייתי מאד שמחה אם המדינה הזו הייתה מילטנטית קצת פחות. "הרע במיעוטו ודרושים שיפורים נקודתים" תהיה הגדרה הולמת יותר. אוקי, אני חושבת שיש קשר די חזק בין המדינה לבין החברה. כנראה שזו תולדה של שיח הזכויות הבורגני שנכפה עלי, תודעה כוזבת ושאר ירקות. לא, זה לא תיאור טוב של מצב העבדות. כשאתה עבד אתה רכוש של מישהו אחר, אין לך שליטה על החיים שלך וכל מה שקורה לך נכפה עלייך ללא כל אפשרות בחירה. אם כך אתה רואה את השירות הצבאי, אז אני מצטערת - אני מכירה צבא אחר לחלוטין (כזה שממנו, אגב, לא כל כך קשה להשתחרר). "הקיום של מורות חיילות ושל בנות שירות, כתחליף בעלות אפסית של עובדים רגילים בתחום ההוראה והרווחה, הוא שפוגע בתנאיהם של האחרונים, והקיום של חיילי מג"ב ושוטרים מגוייסים הוא שפוגע בתנאים של שוטרים רגילים ומאבטחים, מאותה הסיבה". עם זה אני מסכימה לחלוטין, אבל לא על כך דיברתי. מה שהתכוונתי לומר היה דבר כזה: אם אנחנו מגדירים שהיחסים בין החייל הסדיר לצבא הם יחסי עובד מעביד, משמע שכל זכות שניתנת לעובד צריכה להנתן לחייל, וכל זכות שניתנת לחייל צריכה להנתן לעובד. אני מאמינה שלאורך זמן יצומצמו זכויות החיילים בכל זאת, והיות ומדובר ב"עובדים לכל דבר" יצומצמו כתוצאה מכך גם זכויות העובדים. אני לא חושבת שחיילים הם "מנוצלים ומדוכאים". "מדוע? כי את חושבת שאנשים שעבודתם כוללת סיכון חיים של ממש לא צריכים לדאוג לתנאי המחיה והעבודה שלהם?" אני פשוט לא חושבת שההעברת הסטטוס שלהם לסטטוס של "עובד" ישנה משהו. ואני לא רואה קשר בין אי קיום יחסי עובד-מעביד למצב שהיה במלחמה האחרונה. 1לא עיינתי בחוק השיפוט הצבאי כבר כמה שנים טובות, אז אני מסתמכת על הזכרון הרעוע שלי כרגע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התלונה שלי היא על כך שבתור אזרח אשר יוצא למילואים, אני זוכה לקבלת שכר שהוא מתחת לשכר המינימום במשק. את השלוש שנים תרמתי, קיבלתי את העובדה שלא שילמו לי שכר הוגן עליהן, אבל כאשר מוציאים אותי מהחיים האזרחים, כאשר אני ממיצג אחוז וחצי מהאוכלוסיה, האחוז שמשרת במילואים, אני מבקש לקבל פיצוי הולם ולא ועדה לאחר ועדה שקובעות דברים שלא מתקיימים בפועל. צריך שכר, ציוד ואימון מספקים לחיילי המילואים למידע נוסף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יובהר למדינה (אני משאיר את התיאור איך למילואימניקים) שכך זה לא ימשך, היא תצטרך לקבל החלטות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי התלונה שלך היא על משהו אחר? סבבה, אתה מוזמן להוסיף אותה לרשימת התלונות כלפי הצבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחוז וחצי הוא קצת דמגוגויה. ילדים, זקנים, נשים נשואות, חרדים, ערבים, יורדים, נכים, אנשי קבע, ושוטרים אינם משרתים מסיבות ידועות. השאלה הרלוונטית לטענתך היא כיצד מתחלק הנטל בתוך אוכלוסיית הגברים מהזרם המרכזי בחברה הישראלית, בגילאים הרלווטיים לשרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחוז וחצי הוא לא דמגגוגיה, לפי נתונים שהופיעו כתבה בYNET ישנם כיום 80 אלף משרתי מילואים, אני מאמין שבארץ יש מעל ל7 מיליון תושבים, לכן, 80 אלף זהו מספר בין אחוז לאחוז וחצי מהאוכלוסיה. לאחר שמורידים את כל הקבוצות הנ"ל נשארנו עם כ800 אלף תושבים שכן יכולים לשרת במילואים ולא עושים את זה, רובם מהסיבות של 1.שכר לא הוגן, 2.חוסר באימונים 3.חוסר בציוד. כאדם שעשה מספר פעמים מילואים ביחידת מוד"ש, לא היה ציוד, קיבלתי ציוד שלא הכרתי והוא לא היה תקין, האימון היה בדיחה (גרועה) והעובדה שהשכר שקיבלתי עבור ימי המילואים הוא פחות משכר מינימום פגעה בי אישית. הכתבה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה לכך שרוב הגברים בגיל הרלבנטי אינם משרתים במילואים היא הרבה יותר פשוטה - הם לא משובצים בתפקידים רלבנטיים. מי שעושה מילואים בהקף משמעותי הם רק אנשי יחידות לוחמות וכמה מקצועות נבחרים אחרים; בסדיר וגם במילואים האנשים האלה הם מיעוט די קטן. עשית פעם חשבון כמה לוחמים יש בצה"ל הסדיר? תעשה, זה די מפליא כמה מעט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מחלוקת איתך שהצבא מתנהל באימונים ובציוד כפי שניתן לצפות מבירוקרטיה ממשלתית גדולה ואטומה. אני גם לא חולק על הצורך בתגמול הוגן יותר למשרתים במילואים ובמיוחד לחיילים קרביים. (ואלי גם העדפות שיעודדו העסקת חיילי מילואים כמו הקלות במס והעדפות במכרזים למעסיקים) הערתי רק ביחס למספרים. אינני יודע מה המספרים הנכונים, אבל שירות בפועל של רק 10% מתוך החייבים בשרות, סותר את הנסיון האישי שלי. בקשר לסיבות שאתה מציין עכשיו - "רובם מהסיבות של 1.שכר לא הוגן, 2.חוסר באימונים 3.חוסר בציוד." - נראה לי קצת נאיבי. הסיבה העקרית לחלוקה לא שווה של הנטל היא שהצבא משתמש ברוב המגוייסים הסדירים לתפקידים עורפיים שבהם הסדירים ממלאים את כל הצרכים. לאחר שה"חייל" משתחרר, הוא הופך לאזרח ללא הכשרה צבאית ומסגרת צבאית, ולצבא אין הרבה מה לעשות איתו. הצבא משתדל להסב חיילים כאלה, או להשתמש בהם לאבטחה, אבל בסה"כ התועלת שבשירותם קטנה, המוטיבציה שלהם נמוכה, ובין אם הם נושרים ביוזמתם או שצבא מפסיק לזמן אותם, הם מהווים לדעתי את עיקר האוכלוסיה הלא משרתת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוטרים אינם משרתים? חבל שלא סיפרו לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. אבל שכחתי עולים חדשים מעל גיל מסויים או עם ילדים. אני לא מכניס אותם לרשימה מפני שאני חושש להסתבך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השכר שאתה מקבל על יום מילואים לא ניתן על ידי הצבא אלא על ידי ביטוח לאומי. כלומר, אתה מבטח את עצמך למקרה שמדינת ישראל תחליט לקרוא לך למילואים. מדינת ישראל שאחראית גם על הביטוח וגם על הגיוס מקטינה הוצאות. את התשלום נקבל רק עבור תקופה כוללת ולא לפי ימי עבודה או שעות. מילואימניק בשמ"פ שעובד 7 ימים בשבוע, 8 - 16 שעות ביממה ומחזיק כוננות בשעות שאינו עובד, מקבל כאילו עבד בעבודתו הרגילה 44 שעות בשבוע. אין תוספת שבת, לילה, תוספת סיכון ושעות נוספות. בשנים האחרונות המדינה הבינה שאפשר לחסוך עוד - מילואימניקים לא צריכים ציוד (הם יביאו מהבית), אפשר לסמוך על כלי הרכב הפרטיים והטלפונים הניידים מחליפים את רשת הקשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנה האחרונה המדינה גם הבינה שגם את ציוד המלחמה החיילים יכולים להביא מהבית - אני מקווה שיש לך במחסן כמה טנקים/תותחים/נגמשים וכדו' לקראת המלחמה הבאה. (וגם מנות מזון, כמובן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אין, אפשר לקחת בהשאלה מהשכנים בעזה, כמעט תמיד יש להם ציוד כזה בבית (אני מדבר על התותחים, לא על מנות המזון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר הטלפונים הניידים מחליפים את רשת הקשר, נוצרת בעיה של בטחון שדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- "אמא, את שומעת אותי? אני בבינת ג'בייל. תשלחי לי איזה תותח, טוב? וגם תחמושת. נגמר לנו." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אימא? לא כל הרשת הצהלית היא מאובטחת. במקרים כאילו אפשר להשתמש בסלולרי ללא חשש מיוחד.גם לא כל המילואימניקים משרתים בבינת ג'בייל. נדמה לי שיש גם הצפנה מסויימת על רשתות סלולריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקופה מסויימת בשטחים היתה אצלנו דרישה להשתמש בפלאפונים, ההצפנה שלהם טובה יותר משל קשר רגיל (שלמעשה אין לו הצפנה, אלא הוא עובד בטווח שצריך פלייר כדי להתאים אליו רדיו רגיל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככלל, לפלאפונים יש הצפנה טובה מאד. העבריין או איש גדודי חללי אל אקצה הממוצע לא יוכל להאזין להם. שרותי מודיעין של מדינות הם כבר אופרה אחרת - אבל מי שחושש משרותים כאלה ישתמש בוורד הרים או משהו חזק יותר ולא בפלאפון רגיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע בנוגע לשיחות, ייתכן ואתה צודק. אבל הודעות SMS בפלאפונים אזרחיים זה דבר קל מאוד לניטור ופיענוח. ראיתי במו עיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם שיחות | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |