|
||||
|
||||
פעם, לפני אלף שנים, שרה להקת גייסות השריון על כמה שזה רע ובודד כשמתגייסים ונשארים בלי אמא. "אל אלוהים, עוד שנתיים וחצי!...", כך הם שרו, ובחור אחד, אולי הבודד והמתגעגע מכולם, הוסיף ואמר בעצב - "שנ-תיים וחצי, שנ-תיים וחצי...", וזה הבודד והעצוב היה לא אחר מאשר שוקי פורר, שאחר כך נטש את השירה (?) והלך לכיוונים אחרים בחייו. ואם תשירי גם את ברגש כה רב, אולי תהיי יום אחד, בסייעתא דשמייא, ראש העיר תל אביב והילארי קלינטון של המזרח התיכון. אמן כן יהי רצון. |
|
||||
|
||||
אה, זה הוא מ"לילה ראשון בלי אמא"? איזה עולם קטן. אני כל יום כל יום שרה ברגש ומחליפה אינטונציות כמו גרביים. היום למשל שרתי "אינכם יודעים, חה-חה דודים, אינכם יודעים, לא ו-הא-הא-לא!". אתמול גם כן שרתי כך, אבל רק עם "הא" אחד. |
|
||||
|
||||
עם השירה הזאת לפעוטות, לא פלא שילדים בגילאי העשרה חושבים שההורים שלהם דפקטים. |
|
||||
|
||||
נכון לעכשיו כל מי ששר לו משירי ביאליק נחשב בעיניו לנזר הבריאה. |
|
||||
|
||||
הוא לא עזב את השירה *לגמרי*. לפני מספר שנים, בטקס סיום של כיתות ו בבית ספר ברחובות, שמעתי אותו במו אוזני שר לפני המסיימים והוריהם. דווקא לא רע. |
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי את ג'ורג' בוש רוקד. השד ירחם. לצערי לא מצאתי ביוטיוב סרטון שבו רואים כמו שצריך את הפרצוף - החלק המצחיק ביותר. |
|
||||
|
||||
אחלה רקדן, מה אתה רוצה ממנו? חבל שלא הלך לקריירה כזאת והשאיר אותנו בשקט... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |