 |
|
 |
||
|
||||
 |
לאחר הצפייה בסרט אני יכול להגיד באופן כמעט וודאי שטים ברטון הוא אכן רב אומן ביצירת אווירה אך אפילו הוא לא הצליח להחיות את התסריט המגוחך והיבש הזה. המונולוגים והתפניות בסרט עוררו יותר גיחוך מאחר קריאות תדהמה והצחוקים הרמים שעלו עם כל עריפת ראש הידהדו באולם הקולנוע ושיוו לסרט אור מגוחך קמעה. אני חושב שהעלילה הייתה צפויה למדי ואינני מבין למה עלתה הטענה כי לא ניתן לנחש את סופו של הסרט-פרטו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לנחש תמיד אפשר, כמו לוטו, אבל לא ניתן היה לבצע ניחוש מונחה עלילה (מה שנהוג לכנות, במבחנים פסיכומטריים בעיקר, ''ניחוש אינטיליגנטי''). זאת כמובן, מכיוון שלא היתה עלילה. אגב, תסריט מגוחך ויבש, בהחלט. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |