|
||||
|
||||
רחל שפירא, בת קיבוץ שפיים, פירסמה את השיר לראשונה בחוברת שהוציאו הוריו של בן כיתתה (כנראה בשיתוף הקיבוץ) ובן קיבוצה שנהרג במלחמת ששת הימים. רבקה זוהר או שפירא עצמה סיפרה פעם שהשיר נכתב בעקבות שיחה, או שיחות, עם ההורים. יש כמה דרכים לראות את תוכן השיר, ואחת מהן היא כעין שיחה בין המלאך לאם, עם הולדתו של הילד. מה אברך לו, במה יבורך, שואל המלאך - וכל הכתרים הנקשרים לילד אחר כך וכל המעלות שבורך בהן, הן בעקבות בקשות האם אל המלאך ואולי בעקבות שיחת המשוררת עם ההורים. בסוף השיר זעקה, ואפשר לראות אותה כזעקת האם: אלוהים, אלוהים, אלוהים, לו אך ברכת לו חיים! כאמור, זוהי דרך אחת, והירשפלד בחר בה. ישנן דרכים אחרות לראות ולפרש. |
|
||||
|
||||
נו, טוב. ברור שיש גם אמהות כאלה. ואת השיר אני לא סובלת ממילא. מאידך גיסא, גם את הירשפלד לא. |
|
||||
|
||||
אבל אולי זה לא רק שיש גם אמהות כאלה. אולי אלדד קרוק היה באמת בחור מיוחד במינו? רחל שפירא [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
ב''אמהות כאלה'' התכוונתי לאמהות שרוצות, פוזיטיבית, שבניהן ''ילמדו את עצמת הפלדה'' (ואולי לא ממש לוקחות בחשבון שמדובר ב''לימוד'' מסוכן מאוד). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |