בתשובה להאייל האלמוני, 19/04/07 12:15
ובפרק הבא- 439646
ראובן • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 19/4/2007, 12:40
הגנון שקרא את עגנון.
בקיצור 439656
יהושע ניר • בתשובה לראובן יום ה', 19/4/2007, 14:15
אם כבר עוסקים בקריאת עגנון ובמורות לספרות שהשפעתן נמשכת, כך נדמה לי, עמוק אל תוך גיל הבגרות, כדאי לציין שהקריאה המקובלת של הסיפור "תהלה" שונה לגמרי מזו המוצעת כאן.
נתן זך, משורר נפלא ופרופסור אמריטוס לספרות באוניברסיטת חיפה, קורא כך את הסיפור בספרו "קווי אוויר" (ירושלים, 1983, עמ' 52 -53): "הסיפור... עוסק ב'זקנה נאה שכמותה לא ראיתם מימיכם', אשר 'צדקת היתה וחכמה היתה וחיננית היתה וענוותנית היתה' ו'אלמלא שאין הנשים יכולות להידמות למלאכים הייתי – בלשון המספר – מדמה אותה למלאך אלוקים'. במלים אחרות: זקנה שאך כפשע בינה לבין המלאכים, המצטרפת לגלריה שלמה של חסידים ויראים וצדיקים וענוותנים ביצירת עגנון... האם נתקלתם מימיכם בזקנה מלאך כתהלה זו? בוודאי – אם רגילים אתם לקרוא סיפורי אגדה וסיפורי מעשיות וסיפורי ניסים ונפלאות וסיפורי בדים, או, להבדיל, בסיפוריו של עגנון... וכבר הגענו לידי הסכמה... מעשיות על מלאכי אדם, מעשיות שכל כולן דמיון ואמנות ורוח של קדושה ויראת שמיים חופפת עליהן...".

בקיצור, זך קורא את הסיפור כאגדה על צדקת נפלאה, ומסתפק בכך. אם כך בוודאי שאין לנו מה להתלונן על מורות לספרות שהנחילו לנו את מוטיב העגינות אצל עגנון. אחד הדברים הנפלאים בחיפוש מוטיבים אצל עגנון הוא שתמיד נמצא את המוטיב שחיפשנו, לא משנה מה הוא.
בקיצור 439671
רחל פ. • בתשובה ליהושע ניר יום ה', 19/4/2007, 16:04
הרבה אויר ועצבים הייתי צריכה שתגיב על כך שמאמרך שונה מכל הניתוחים המשעממים והרדודים שלמדנו....
מסכימה איתך, מי שמאמין לדברי המספר על הצדקת, הולך שולל בדיוק כפי שעגנון רצה, אלא מאי, תהילה אכן צדקת בהווה, אבל בעברה יש שלדים לא מעטים, קבירת בעלה בעיר רחוקה, אולי על מנת שלא תצטרך לעלות לקברו, כי לא אהבה אותו ,אלא את שרגא. צבירת כסף וממון, הפקרת ביתה בידי מטפלות גויות הגורמות לה להמיר את דתה. מה עם פתיחת המאמר שמשווה בינה לאיוב, אך ההשוואה חסרה.
אין לי קרדיט על הנאמר כאן שכן אתה כתבת זאת, ואנחנו נפלו בפח של עגנון.
הוא שאמרתי עגנון כמו התורה, נהפוך ונהפוך ולא נדע מאום.
תודה.
אז איך מקבלים שוב את המאמר השלם?
בקיצור 439709
האייל האלמוני • בתשובה לרחל פ. יום ה', 19/4/2007, 21:56
"צבירת כסף וממון" = "שלדים"?
אגב מורים לספרות שהשפעתם נמשכת 440034
האייל האלמוני • בתשובה ליהושע ניר יום ב', 23/4/2007, 0:11
אם במקרה אתה שוקי ניר שלימד ספרות בבית ספר איילון בחולון לפני עשור וחצי, דע לך שלפחות תלמיד אחד - אני - זוכר אותך בצורה חיובית מאד, כמורה שהבין ואהב באמת ספרות וידע ללמד.
אגב מורים לספרות שהשפעתם נמשכת 440280
נועם • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 24/4/2007, 22:10
לפי הביוגרפיה - זה אכן הוא. ומניין התלמידים המוקירים עולה לשניים.
בקיצור :-) (ללא כוונות זדון), 440089
Rivkah Yaron • בתשובה ליהושע ניר יום ב', 23/4/2007, 11:49
כן, בדבריך-שלך:
"אחד הדברים הנפלאים בחיפוש מוטיבים אצל עגנון הוא שתמיד נמצא את המוטיב שחיפשנו, לא משנה מה הוא."
אגב, מאז אומברטו אקו (1962-3) וג'אק דרידה, כל קריאה לגיטימית, כי 1) כל קריאה ייחודית, ו-‏2) כי *הטקסט/היצירה פתוח/ה*.
להלן כמה קישורים מתוצאות ראשוניות מאוד אצל גוגל האלוהי:

1. הדרכה/הכוונה לקריאה ולפרשנות לפי שאלון:

שם מועלית אפשרות/השערה למקור הסיפור. (אגב: לי *היו* ידועות אפשרויות נוספות - אבל כרגע הזיכרון נח.)

---
2. ניתוח טקסט:

(ייתכן שהניתוח מיועד לתלמידי תיכון.)

---
3. תקציר, ניתוח, הכוונה/הוראה וכד' לבתי"ס תיכוניים:

(למקור יצירתו של ש"י עגנון.)

(תקציר, כלי ניתוח, ניתוח.)
---

ברור שיש עוד. אלא ש- לי, אישית, אין זמן רב.

ממש בקיצור: אין לי כל כוונה להמעיט בערך מאמרך. ובכל זאת:
כשקראתי את כל התגובות (רק עכשיו, נכון, ובמהירות, נכון), הבנתי שאכן, קיים מאמר שלם. למרות זאת, ולמרות פניות ובקשות של מתדיינים שונים, לא העלית אותו. חבל.
ובנוסף:
...לא ברור לי בדיוק מה ביקשת *להדגיש* במאמרך.
אבל אחרי שרחל פ. הצביעה על מידת ההשקעה שלה עד שזכתה לקרוא תגובה משלך (תגובה 439671), ברור לי שסיכויַי אפסיים.
(חבל, + כאמור, לא נורא.)
בקיצור :-) (ללא כוונות זדון), 440105
יהושע ניר • בתשובה לRivkah Yaron יום ב', 23/4/2007, 12:44
תשובה להערה: "...לא ברור לי בדיוק מה ביקשת *להדגיש* במאמרך."

המאמר מבחין בשלוש תפיסות שונות של המציאות הסיפורית ב"תהלה":
תפיסת המספר, הרואה בתהלה מלאך אלוקים.
ראייתה של תהלה את עצמה כמי שנתונה בצבת הגורל הנקמני.
תפיסה משתמעת, הרואה בתהלה דמות מורכבת, עם רגשות אשמה, אובססיות והדחקות, שמקורן בטראומת ילדות בלתי נשכחת.

עיקרו של עניין מתמצה במלים הבאות:
"לא דטרמיניזם, לא כפרת עוונות, אלא בעל לא אהוב, אישה המשקיעה עצמה בעסקים ובענייני הקהילה כדי לשכוח אהבת ילדות גדולה, וילדים מנוכרים במשפחה שהכסף יענה בה את הכל. אבל תהלה מדחיקה את האמת המרה הזו, ומוצאת מפלט באיסוף מצוות ובקשת מחילה. אפשר שמוטב כך כשקשה להישיר מבט אל עומק התהום הפעורה."
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות