|
||||
|
||||
''בשביל אל הבריכות'' - עדין, רגיש, אנושי כל כך. |
|
||||
|
||||
נכון (שבמקור נקרא "הציפורן הלבנה"). וגם: "היה לי נער" (מאוהב, היה לי נער...). הוא לא מדבר על שכול, אלא על פגיעת קרב ואולי הלם קרב, ואולי סתם טראומה, אבל מעציב מאוד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |