בתשובה לeasy, 16/04/07 23:57
מוזר - זה השיר השנוא עלי ביותר 439236
האייל האלמוני • בתשובה לeasy יום ג', 17/4/2007, 1:06
כנ''ל. בהזדמנות זאת בא לי לפרוק מעל הלב (וצר לי לפגוע בקונצנזוס ברזל) - אני לא אוהבת לשמוע את הגבעטרון (את המוסיקה, בלי שום קשר ללכלוך הרכילותי שיצא משם לאחרונה). לא ברור לי מה כל כך נפלא במשהו שתמיד נשמע כמו כנס הגננות של פתח תקווה בנושא הלוהט - ''כיצד נגרום לילדים לסדר את המכחולים בסוף שעת הציור''.

קצת מוזר לי שאליפלט ודודו לא זכו בשום ניקוד, אבל זה כבר אולי משום שגם מתוכי זועקת נשמת גננת מתוסכלת.
את שירנו כתבנו על פתק כחול 439238
ערן בילינסקי • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 17/4/2007, 1:17
התלבטתי בין "מה אברך" ל"אליפלט", וכנראה שיותר מדי הופעות יום הזיכרון הכריעו את הכף.

את הגבעטרון (חתני וכלות פרס ישראל השנה!) אני דווקא מאוד אוהב, במיוחד בערב פסח וערב שבועות. השירים שלהם מכניסים אותי לאווירת החג. עניין של טעם וריח כנראה.
את שירנו כתבנו על פתק כחול 439269
ראובן • בתשובה לערן בילינסקי יום ג', 17/4/2007, 9:38
יש לי סימפטיה ל"הוא לא ידע את שמה" למרות הגישה הקצת שובניסטית ( מה הם עשו בדיוק אם הם לא החליפו שמות? מזכיר קצת את הפרק בסיינפלד בו הוא שוכח את שם החברה שלו). משהו בפאטליזם של "הגדוד המשיך לצעוד, ועם הגדוד הלך הוא".
את שירנו כתבנו על פתק כחול 439278
ערן בילינסקי • בתשובה לראובן יום ג', 17/4/2007, 10:27
(את זה לא שרו אצלנו בטקסי זיכרון)
את שירנו כתבנו על פתק כחול 439280
ראובן • בתשובה לערן בילינסקי יום ג', 17/4/2007, 10:28
רגע, המשאל מתייחס למה שרים בטקסים?
את שירנו כתבנו על פתק כחול 439281
ערן בילינסקי • בתשובה לראובן יום ג', 17/4/2007, 10:39
לא, אבל אצלי, בין השאר בשל יותר מדי הופעות בטקסים כאלו, ההתקבע ''מה אברך'' כ''שיר יום הזיכרון''.
לא שוביניזם אלא ריאליזם! 565598
בחסדי הבדידות והזעם!  (אתר) • בתשובה לראובן יום ג', 15/3/2011, 14:26
אם הוא ממילא ימות מחר, למה לה לשאול את שמו היום? ואם הוא יודע שימות מחר, למה לו לשאול את שמה היום?...
לא שוביניזם אלא ריאליזם! 565653
אייל משומר • בתשובה לבחסדי הבדידות והזעם! יום ג', 15/3/2011, 21:21
וואו, אתה מתפרש לכל רוחב החזית.
קשה לי להאמין שתצליח להפיח חיים בפתיל הכבוי הנ״ל

התרכז באקטואלי.
לא ריאליזם אלא פרה-קוגניזם 565657
ראובן • בתשובה לבחסדי הבדידות והזעם! יום ג', 15/3/2011, 22:01
ובכלל, אם הוא יודע מתי ימות, הרי זה כסף קטן בשבילו לדעת איך קוראים לה.
תרנגולת זה לא ציפור, ואשה זה לא בן אדם 565694
בחסדי הבדידות והזעם!  (אתר) • בתשובה לראובן יום ד', 16/3/2011, 16:20
זה לא הרעיון שלי, אלא פתגם רוסי עתיק שבטח הסתנן בתחפושת כלשהי למוח של הפלמחניק המצוי (למיטב זכרוני, כמה ממשתתפי הקרבות על ירושלים צעקו "למען סטאלין והמולדת" בשעת ההסתערות). בעברית קלה וצלולה: במצבים כאלה יש רק חורים: אלה שאתה מנקב כדי לשרוד, אלה שאתה ממלא כדי ליהנות, ואלה שמישהו עתיד לנקב בך, אם לא תיזהר.
אם הריון זאת לא מחלה, האם אובסטרטיקאי רופא? 565930
ראובן • בתשובה לבחסדי הבדידות והזעם! שבת, 19/3/2011, 22:23
כמו שאמרתי- קצת שובניסטי.
בוא נגיד שהוא חרמן עם תעודות, תרתי משמע... 565976
בחסדי הבדידות והזעם! • בתשובה לראובן יום א', 20/3/2011, 16:17
כמו שאללה הוא חרמן, אחרת הוא לא היה מסתיר את הפרצופים של החתיכות הערביות כשהן הולכות ברחוב, כך שרק הוא, הכל-רואה, יוכל להציץ להן...
את שירנו כתבנו על פתק כחול 439422
איציק ש. • בתשובה לערן בילינסקי יום ג', 17/4/2007, 23:30
אבל הם מזייפים או נכון יותר, לא מדייקים בשירה.
אליפלט הוא התגלמות ההקרבה! 565697
בחסדי הבדידות והזעם!  (אתר) • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 16/3/2011, 16:30
אם תחשוב על השיר הזה במשך שלוש שנים ומעלה, כמו שאני חשבתי עליו, אולי אפילו תגלה בו יסודות נוצריים מובהקים. כמו שכבר כתבתי (או רציתי לכתוב) בבמה זאת, זה לא השיר הנוצרי היחיד של אלתרמן, ודווקא מתקופת המאבק הלאומי.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות