בתשובה ליהונתן אורן, 15/04/07 2:09
300 כמופת 439093
ניצה • בתשובה ליהונתן אורן יום ב', 16/4/2007, 0:17
אין סתירה בין השניים. חוקי המוסר והצדק הם טרנסצנדנטיים, ומטרתם להיטיב לנו, ולהגביר את החיים.
ציטטתי כבר מספר פעמים את הפסוקים האומרים:" ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע........... העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ. החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך" (דברים ל טו-כ. שווה לקרוא שם את כל הקטע)
מהפסוקים הנ"ל נראית בבירור ההקבלה בין החיים לטוב ובין המוות לרע.

זה נכון אמנם שחוקי המוסר מצויים מעל השיפוט המיידי של האדם הפרטי לגבי החיים שלו-(חייל יחוש חובה למסור את נפשו בקרב להגנת מולדתו גם אם זה יפחית את החיים אצלו באופן אישי). אבל החוקים המוסריים חייבים, בסופו של דבר, להביא להגברת החיים לנושאיהם, אחרת הם בעצם אינם מוסריים.

הדרך בה אני רואה את הדברים היא שהאנושות אולי יכלה לנסח כללי השרדות לטווח ארוך (קרי כללי מוסר טובים), בתוך מציאות משתנה ותוך התחשבות בגורם האנושי, באבולוציה ארוכה, אכזרית ומייגעת של ניסויים ותעיות, עם הסכנה להתקע ב"אין מוצא" ולהיכחד (וזו אולי הוורסיה הראשונה של בריאת העולם לפני המבול). הוורסיה השניה של התפתחות האנושות, אחרי המבול, נעשית במידת הרחמים, תוך התערבות טרנסצנדנטית שנותנת חוט הכוונה מוסרי (אותו נושאים על גבם יהודי כל הדורות), שמנתב את האבולוציה המוסרית האנושית. האנושות מפתחת את המוסר שלה תוך אינטראקציה מתמידה (לטוב ולרע, אגב יום השואה...) עם החוט הזה, עד למצב עתידי בו תהיה הרמוניה בין בני האדם ו"באותו הזמן לא יהיה שם רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות" (הרמב"ם סוף הלכות מלכים, על ימות המשיח).
300 כמופת 439094
יהונתן אורן • בתשובה לניצה יום ב', 16/4/2007, 1:07
מעניין. שתי שאלות המשך ברשותך:

1. האם זה אומר שאלוהים אינו מיישם צדק ברמת הפרט ואינו משלם לאיש כגמולו, אלא רק בהסתכלות "מלמעלה" אנחנו רואים צדק בחשבון החברתי הכולל לאורך הדורות?

2. אני לא מכיר השקפה יהודית כזאת. האם את נסמכת על הוגים מסוימים או שזהו פיתוח שלך?
300 כמופת 439209
ניצה • בתשובה ליהונתן אורן יום ב', 16/4/2007, 23:10
1. לא דווקא. מלבד בניית העולם מתחילתו כמנגון המעדיף התנהגות מוסרית, אני מאמינה שיש השגחה רצופה על העולם גם על הרמה של הפרט. נכון שקיומו של "מנגנון" מוסרי אבולוציוני כביכול מייתר את ההשגחה, אבל בעומקו של דבר כל ה"מנגנונים", כולל חוקי הטבע המוכרים, הם פיקציה שמתקבלת על הדעת האנושית. (קשה לי קצת להסביר- אבל זה מקביל בעיני לכך שרבי חנינה בן תרדיון אמר לבתו שהכניסה לנר חומץ במקום שמן- "מי שאמר לשמן שידלק יאמר לחומץ שידלק" כי בעומק העניין חוקי הטבע הם החלטה שרירותית והם מוחזקים ככאלה בתלות מוחלטת ומתמידה ברצונו של בורא העולם)

2. אמנם אני ניסחתי את הגישה הזאת, אבל אני מסתמכת על דבריו של הרב קוק, שבין השאר, הגדיר את המעשה המוסרי ככזה "שמרבה חיים באחריתו". יש גם הרבה פסוקים ומדרשי חז"ל שמתאימים לדרך הבנה זאת.
300 כמופת 439233
יהונתן אורן • בתשובה לניצה יום ג', 17/4/2007, 0:21
1. אני באמת לא מבין. האם הם "נוצרו כדי להגביר את שרידותה של החברה הנושאת אותם" או שמא הם "פיקציה שמתקבלת על הדעת האנושית"?

אם קשה לך להסביר, נעזוב את זה. אני במילא מתחבר יותר לגישות שמדברות על חוסר התאמה בסיסי בין החוק ההלכתי לבין המצב בעולם (כמו הר"ן או ר' משה נרבוני), או לכאלה שרואות את המוסר והצדק כדרך "לגבור" על העולם ועל הטבע ולחבור לחלק האלוהי שבנו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות