בתשובה לרון בן-יעקב, 14/04/07 18:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני בהחלט קורא לחזרה לעובדות ולעזוב את כל התאוריות שאין להן שום אחיזה במציאות. יש להתייחס אך ורק לעובדות ולא לכל מיני תאוריות שעולות מידי יום ביומו. אין כאן שום "איש קש" כפי שאתה כותב. התיזה העיקרית שלי היא שהערבים משקרים ואין אמת בטענתם שהם רוצים שלום. אני לא חושב שאני צריך להרחיב בעניין העובדות המצערות הטופחות על פנינו מידי יום ביומו. מטרתם של הערבים כפי שאני מבין היא לסלק אותנו מפה ולהשמיד את מדינת ישראל. האם אתה חושב שאני טועה? כל שאר הדברים שהבאתי הם דוגמאות לחיזוק התיזה הזאת. האם לא הבנת את זה מקריאת התגובה שלי? עם כל הכבוד נראה לי שאתה יוצר "איש קש" בזה שאתה מתקיף כל מיני דוגמאות שאני מביא אבל לא מגיב על התיזה העיקרית. אולי אפשר היה להבין התנהגות פייסנית מיד אחרי מלחמת ששת הימים. אבל לאחר שמציאות היא כפי שהיא אנחנו רק מחלישים את עצמינו בזה שאנחנו לא מבינים שערבים פשוט משקרים ואין להם שום כוונה למלא את התחייבויותהם. באופן ספציפי יותר, מדוע אתה טוען, כפי שאתה כותב "שיצרת איש קש בדמות "תאוריות מוזרות..." מה עם הסכם אוסלו, זאת לא היתה הזייה? מה יצא מזה? מה עם כל מיני הסכמים לשילטון עצמי שהפכו את הרשות הפלסטינאית לאיזור טרור? מה בקשר נסיגה מציר פילדלפי שבה המצרים היו צריכים לשמור על המקום אבל הפכו את זה למעבר חופשי של לוחמים ולבסוף נצטרך להלחם שם באבדות רבות. וזה נעשה ע"י מדינה (מצרים) שחתמה על הסכם שלום אתנו. מה עם הנסיגות מרצועת עזה שפשוט הקלו על הערבים לפגוע בנו. מה עם ההסכמים עם לבנון? מה פתאום אירן התחילה להתעניין בפלסטינאים? מה פתאום אל-קעידה הגיעה לרצועת עזה? ויש עוד הרבה מקרים כאילו אני בטוח שאתה יכול להוסיף עוד כהנה וכהנה בסופו של דבר אתה יודע הרבה על המצב. אתה עדיין חושב שהערבים מדברים אמת? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שב"איש קש" רון מתכוון שאתה מייחס לו דעות שאין לו. אני סבור שאתם מסכימים על יותר ממה שאתם מוכנים להודות. שניכם אומרים שחשוב להכיר את הנרטיב הערבי, ושניכם אומרים שעל פי נרטיב זה הציונות היא גוף זר שמקומו לא יכירנו במזרח התיכון. מבחינת שניכם חשוב שנדע כיצד הערבים תופסים את האסון שהושת עליהם באשמתנו; ההבדל בינכם נוגע רק למה עושים עם הידע הזה. רון מבמקש להעביר את ישראל למודוס פשרני, שינסה לתקן את העוולות הנוראות (למשל ביטול זכויות היתר של היהודים בארץ ישראל המערבית). אתה מבקש להקים קיר ברזל ישראלי כי לשיטתך לא ניתן לתקן את העוולות שלא במחיר טבח המוני. בעניין זה, כותרת המאמר מתאימה במיוחד: עם ישראל לא מורכב מפלצות נוראיות, סתם בני אדם, ובכל זאת מצבו של "העם הלא חופשי" כל כך נורא. לכן כדאי לשמוח במצב בו מילאנו את תקוותנו ואנו כן עם חופשי בארצנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעותי או דעותיו של רון אינן העניין בשלב זה. מה שמפריע לי הוא המלל הרב שנכתב, לא רק פה, שלמעשה יוצר מצב שלא קיים ועל זה כולם מתדיינים. למעשה כולם עוסקים בכל מיני תסמינים של הבעיה אבל לא נוגעים בבעיה עצמה שהיא שינאת המשטרים הערביים הדיקטטוריים את הדמוקרטיה היהודית. על זה אף אחד לא כותב. כולם יוצאים מההנחה שזאת בעיה פלסטינאית-ישראלית ולא בעיה של דיקטאטורה נגד דמוקרטיה או בעיה של יהודים-ערבים. אם היו מסתכלים על זה בצורה הזאת הרי האפרטייד היה נגדינו ולמעשה הערבים היו אשמים באפרטייד. לאט לאט ככל שהמלל גדל למימדים מבהילים כולם מתחילים לצטט ממנו ומעשה הוא מקבל חיים משלו ללא שום קשר עם המצב בשטח ובנתיים אנחנו נראים אשמים באפרטייד. לו למשל הייתי אני מבקר את הספר של קרטר הייתי מיד מעלה את התיזה הנגדית כפי שהצגתי פה ושואל מדוע הנקודות האילו לא נבחנו? האם יתכנו נקודות כאילו? האם אילו הן אפשרויות או אינן אפשרויות? אם הן אפשרויות מדוע לא דנים בהן? האם יתכן שכל הסיפור של קרטר פשוט מצוץ ממוחו המעוות? האם יתכן למרות הכל הוא אינו מבין מה קורה פה? האם יתכן שבגלל חובותיו לשולחיו הוא פשוט מעוות את הכל למרות שהוא יודע שאין בזה אמת? כשמעלים את הדברים האילו הביקורת יותר עניינית ונותנת לקוראים נקודות למחשבה והיא פותחת אופקים חדשים ומסוגלת לערער את כל מגדל המלל כי בעצם אין במגדל הזה יסודות. לבוא ולהביא כל מיני פכים קטנים ואולי אפילו פיקנטיים מהספר לא משרת את מטרת הביקורת. בקשר ל"עוולות" כפי שאתה כותב זה ממש לא מקובל עלי שעשינו עוולות לערבים. הערבים עשו לנו הרבה מאד עוולות. היתה מלחמת השחרור שלא רצינו שיצרה מצב מסוים. אי אפשר להחזיר את הגלגל. גם במלחמת ששת הימים לא רצינו אבל נשארנו תקועים עם המצב. זה לא נראה טוב אני מסכים, אף מלחמה לא נראית טוב אבל אנחנו צריכים להגן על עצמו וכל העוולות שנוצרו פה הן באשמת הערבים כי הם לא מוכנים לסבול אותנו פה. כמובן כל העוולות האילו שאתה מעלה יכולים היו להעלם מיד אם הערבים היו מוכנים לעזוב אותנו במנוחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"{זן] בעיה של דיקטאטורה נגד דמוקרטיה" והרי זו בדיוק הסיבה לעיין בספרו של חאלידי הפורס לראותו את ההסטוריה של הונפליקט מימי ראשיתו ולא משנת 1967 או אפילו 1948. וכך מנקודת המבט שהוא מציע, שורשיו של הקונפליקט מוארים באור שונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני: נוגע בבעיה עצמה. אתה: עוסק בכל מיני תסמינים. הוא: מרבה מלל על מצב לא קיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולאיילים המובהקים: אני: מתמטיקאי. אתה: ביולוג. הוא: פילוסוף. (בורחת למקלט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביכלל לא ברור , ואני לא אייל מובהקת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר: היא: פילוסופית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טאגליין קבוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''גם במלחמת ששת הימים לא רצינו אבל נשארנו תקועים עם המצב.'' זה היה נורא איך שנשארנו תקועים עם השטח הזה. נורא רצינו להיפטר ממנו, אבל פשוט היינו מוכרחים, מתוך הנסיבות שנוצרו, להקים שם יישובים. פשוט לא הייתה לנו שום ברירה. באסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להמשיך ולומר שאנחנו מאד כועסים על המנהיגים הערבים שלא איפשרו לנו לסגת מהשטחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמע, העובדה היא שהפלסטינים נורא חיפשו עבודה בבניין, והיו אנשים שהרגישו שאדיב יותר לסדר להם עבודה בסביבתם, שלא יצטרכו כל פעם לנסוע רחוק מדי, אז ככה יצא שנבנו המון בתים בשטחים שישראלים שילמו עליהם ונאלצו לגור בהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשיא קרטר גרם לנפילת השא הפרסי,בשם הגנה על זכויות האזרח,הוא הפיל את המשטר בפרס,ובבמוקומו של השא הפרסי עלה חומני.האם היום בפרס שומרים על זכויות האזרח יותר מאשר בזמנו של השא?ברור שלא,אבל קרטר לא מבין שעליו להתנצל אלא ממשיך בשלו | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |