בתשובה לדורפל, 15/04/07 0:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"שמונה שעות, שישה ימים בשבוע" זה 20% יותר משבוע עבודה מלא (שהוא שמונה שעות ביום במשך חמישה ימים בשבוע). אם בעיניך זה "הגיוני לגמרי" אז יופי לך, אבל המחוקק הישראלי חולק עליך. וכפי שכבר אמרתי, להכניס גם שבוע לימודים במהלך "שמוה שעות, שישה ימים בשבוע" זה אפשרי רק אם אתה לומד בטלפתיה. כי להגיע להרצאות (שמתקיימות ברובן בשעות העבודה) ולפתור תרגילים אתה לא יכול. וגם הבה לא נשכח ש-"שמונה שעות, שישה ימים בשבוע" למלצר זה ממש ממש לא קל. נכון - לעבוד במכרות בסיירה לאון זה יותר קשה, אבל זה עדיין לא מאוד קל.. אל תשכח שחלק מהשעות הללו הן בין שמונה בערב לארבע בבוקר, וכוללות עבודה פיסית לא קלה בכלל (ושהרבה פעמים מי שמתאים למלצרות לא מתאים לעבודה הפיסית ולהפך). אז כדי שבחורה בת 22 תוכל ללמוד מקצוע ולחיות ברמה מינמלית (כלומר - לשכור דירה עם שותפים או לגור במעונות, לשלם ארנונה וחשבונות ואפילו להצליח לקנות ספר וללכת לסרט פעם בחודשיים-שלושה) היא צריכה, מלבד ארבעה או חמישה ימי לימודים בשבוע + הכנת עבודות + קריאת חומר להרצאות גם פעמיים (או שלוש) במהלך ימי השבוע + פעם אחת בסוף השבוע לעבוד שמונה שעות על הרגליים ולסחוב מנות במעלה ובמורד מדרגות עשרות (אם לא מאות) פעמים במשמרת, ואם המשמרת היא פותחת או סוגרת אז צריך גם לסחוב ולהזיז שולחנות וכסאות ששוקלים לא הרבה פחות מהמשקל שלה, ואז כשהיא חוזרת בחמש בבוקר היא יכולה לישון שלוש שעות לפני שהיא קמה ללימודים ובסוף החודש היא עדיין לווה כסף מההורים שלה (שהם לא בדיוק הבעלים של בנק הפועלים). אולי לך זה נראה הגיוני, כי במאוריטניה רועי הצאן מולקים ומועברים בירושה מאב לבן, אבל לי זה נשמע לא מאוד הגיוני. ובאותה הזדמנות ראוי גם לזכור שמדובר בעבודה ללא תנאים סוציאלים וללא ביטוח מפני תאונות ותחת איום מתמיד של פיטורין ופעם בחודש או חודשיים יש גם איזה לקוח ששולח יד או מטריד מינית באופן מילולי (כי ככה זה מלצרות - שוק בשר עד הסוף). שוק העבודה הישראלי נראה אולי מאוד יפה על הנייר, אבל במציאות הוא בכלל לא יפה. וכמו שכליל אמר - העובדה שיש חוקי עבודה שאמורים להגן על עובדים בכל מני מקצועות לא אומרת ששומרים עליהם. אז מאוד קל להפנות את האצבע ולצעוק "מפונקים" כמו שאתה עשית, אבל המציאות היא יותר מורכבת ויותר מסובכת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. לכסף אין תאריך תפוגה. חוסכים, ואז לומדים. 2. למדינה אין מעיין בלתי נדלה של משאבים. אם המדינה יכולה לממן לך את הלימודים, זה אומר שאתה בעצמך יכולת לממן הלימודים. בעצמך, בעזרת המשפחה או בעזרת הלוואה. לא ייתכן שהסטודנט הממוצע לא יהיה מסוגל לממן לעצמו את הלימודים, אבל שהמדינה כן תהיה מסוגלת לממן עבורו. 3. מפונקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. אני רוצה לתקן - לא "מפונקים". מפונקים זה בסדר. אני לא מצפה מאף אחד לירוק את כפית הכסף מהפה ולצאת לעבוד בנקיון ביבים. אני בעצמי מפונק. מאוד. התכוונתי לכתוב "בכיינים". לזעוק על כך שהכפית לא מזהב - עם זה יש לי בעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. "למדינה אין מעיין בלתי נדלה של משאבים. אם המדינה יכולה לממן לך את" האשפוז בבית החולים אחרי התאונה, " זה אומר שאתה בעצמך יכולת לממן" את האשפוז. "בעצמך, בעזרת המשפחה או בעזרת הלוואה. לא ייתכן" שהמתאשפז הממוצע "לא יהיה מסוגל לממן" את עצמו, "אבל שהמדינה כן תהיה מסוגלת". "למדינה אין מעיין בלתי נדלה של משאבים. אם המדינה יכולה לממן לך את" דמי האבטלה, " זה אומר שאתה בעצמך יכולת לממן" את דמי האבטלה. "בעצמך, בעזרת המשפחה או בעזרת הלוואה. לא ייתכן" שהמובטל הממוצע "לא יהיה מסוגל לממן" את עצמו, "אבל שהמדינה כן תהיה מסוגלת". "למדינה אין מעיין בלתי נדלה של משאבים. אם המדינה יכולה לממן לך את" המשטרה, " זה אומר שאתה בעצמך יכולת לממן" את המשטרה. "בעצמך, בעזרת המשפחה או בעזרת הלוואה. לא ייתכן" שקרבן הפשע הממוצע "לא יהיה מסוגל לממן" את עצמו, "אבל שהמדינה כן תהיה מסוגלת". "למדינה אין מעיין בלתי נדלה של משאבים. אם המדינה יכולה לממן לך את" הכביש שמוביל לבית שלך, " זה אומר שאתה בעצמך יכולת לממן" את הכביש. "בעצמך, בעזרת המשפחה או בעזרת הלוואה. לא ייתכן" שהנהג הממוצע "לא יהיה מסוגל לממן" את עצמו, "אבל שהמדינה כן תהיה מסוגלת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משלם המיסים אכן מממן את המשטרה ואת הכביש, לעצמו ובדרך לכולם. ביטוח האבטלה והבריאות הממשלתיים לא לטעמי, וכשאני שומע טרוניות עליהם התגובה שלי דומה למקרה של הסטודנטים - אבל בקנה מידה שונה לגמרי (הסטודנטים הרבה יותר מעצבנים אותי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל משלם המסים מממן את הכביש גם אם אין לו אוטו והוא נוסע ממש מעט באוטובוסים. והוא מממן את המשטרה לא רק לשמירה על עצמו ועל רכושו אלא גם לכל מני חקירות שלא נוגעות לו וגם להחזיק משטרה בכל מני ישובים נדחים (שזה יקר יותר) ולשמור על כל מני דברים שלא אכפת לו מהם. אז באותה מידה משלם המסים מממן גם את האקדמיה, שהיא שירות שלמרות שאולי נראה לך שרק מעטים נהנים ממנו, הרי שבעצם כל החברה נהנית ממנו - הרופאים מטפלים בכולם, והתרבות נוצרת עבור כולם. בסופו של דבר זוהי חברה - אתה יכול לא לאהוב את זה, ואתה בהחלט מוזמן לעזוב. אף אחד לא יכריח אותך להשאר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משלם המיסים מממן את המשטרה בצורה הזאת בגלל שאין ברירה אחרת - עדיפה לשלם יותר מהשכן על המשטרה, מאשר שלא תהיה משטרה בכלל, או שהיא לא תהיה מקובלת על כולם כצודקת ובלתי-משוחדת. אבל אין סיבה שמשלם המיסים ישלם באותו אופן על "אקדמיה". כאן *יש* אלטרנטיבה, והיא עדיפה - שוק חופשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשלימודי הרפואה יעלו כמיליון שקלים, גם שירותי הרפואה יעלו בהתאם. וכשרק עשירים יוכלו לממן את לימודי ההנדסה, אז העניים ישארו עניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לימודי הרפואה לא יעלו לשוק הפרטי יותר משהם עולים למדינה. גם אנטנה סלולרית היא לא בדיוק זולה. איך כולם מסוגלים להרשות לעצמם להשתמש בשירותיה? אה, כן - בגלל שהעלות שלה מתפרשת על מספר גדול של לקוחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שאתה טועה לגבי מי עוזב. החברה בישראל התקדמה ומתקדמת בצעדי ענק מסוציאליזם לקפיטליזם ולא נראה לי שאחורה פנה נראה באופק. הסיבסוד ימשך כל זמן שהוא כדאי למדינה, במקום ביטול שכר הלימוד והענקת מימון ישנו מעבר להפרטה (באמצעות מכללות) של חלקים ניכרים של מערכת ההשכלה הגבוהה, שם משולם שכר ראלי, מה שמאפשר לאוניברסיטאות להתמקד במחקר ולקבל פחות סטודנטים (לפחות באופן יחסי לגודל האוכלוסיה). עם השיפור במערכת הפרטית לא תהיה למדינה ברירה אלא להזרים יותר כסף למערכת ההשכלה הממשלתית ע''ח הסטודנטים. כבר כתבתי שלדעתי שכר הלימוד הוא אופטימלי כיום, לכן לא היתי רוצה לראות שום שינוי, אבל אם היתי צריך להמר, ירידה בטווח הקרוב היא לא מה שהיתי צופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לציין שזה בהחלט אינטרס של המדינה שאתה תתחיל ללמוד להיות רופא או מהנדס ותנצל את ההכשרה היקרה הזו יותר מוקדם ולאורך יותר שנים במקום לעבוד שנה-שנתיים כמלצר או בודק תיקים. בחשבון הכלכלי הארוך זה משתלם גם למדינה וגם לאזרח-הסטודנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה טובה. יש לי תשובה עבורה - עדיף שאני אקח הלוואה מגוף פרטי עבור ההכשרה המוקדמת הזאת - אבל זו עדיין נקודה טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדה היא שגופים פרטיים מציעים גם היום הלוואות וכמעט איש אינו לוקח אותן; המסקנה שלי - ההלוואות אינן פותרות את הבעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המסקנה שלי - בגלל הסבסוד של המדינה אין צורך בהלוואות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. המסקנה היא שהסטודנט הישראלי לא מעונין בהלוואות, בכל אופן לא בתנאים שבהן הבנקים מוכנים לתת לו אותן. אם יעלה שכר הלימוד הוא יעבוד עוד לפני או במהלך הלימודים, יקח יותר מההורים או יוותר על הלימודים. אגב, למה שאתה קורא ''סבסוד'' אני קורא ''השקעה של המדינה''. השקעה בתשתית האנושית היא דבר מועיל לא פחות מהשקעה בתשתית החומרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכשרת בעלי תארים בפילוסופיה, מדעי המדינה וספרות, כשהשקעה של המדינה, היא בדיחת השנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תארים בפילוסופיה, מדעי המדינה וספרות הם רווחיים למדינה. כל מקצוע שאין בו מעבדות וכל מה שאתה צריך זה להחזיק קומץ מרצים וכמה ספרים בספריה הוא רווחי. אגב, לדעתי אתה טועה טעות קשה מאד אם אתה סבור שמדינה צריכה לשלם רק עבור מה שמביא תועלת כלכלית מיידית ומדידה. תשתית תרבותית היא בסיס חשוב מאין כמוהו לחברה (ולמדינה, שהיא המסגרת הארגונית שלה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אפשר היה לבצע נסיונות כאלה הייתי מציע לסגור לעשר שנים את מדעי הרוח וחלק ממדעי החברה ולראות כיצד הדבר השפיע על המדינה. אני חושש שלא הייתי נהנה מהתוצאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מתעקש לסגור אותם אנא עשה זאת באנטארקטיקה. לי ממש לא בא לראות את התוצאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא. זו היתה תשובה לכל מיני אנשים שמזלזלים בכל התחום הזה של מדעי הרוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא השתכנענו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לעשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה חושב שיקרה (ברמה האופרטיבית)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג; עד כמה שאני מכיר את ציבור הסטודנטים, אולי הם יצליחו להפחיד את ראש הממשלה (שר האוצר כבר למעשה אינו קיים) והעניין יידחה למועד מאוחר יותר. יש בקרב הסטודנטים מספיק גייס חמישי עם השקפות נאו ליברליות ורגשי אשמה על אחריותם למשבר ההשכלה הגבוהה -השכר הלא גבוה מספיק שהם משלמים. אם אתה רוצה לראות ביטוי לכך- תקרא את הדיון כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשטרים אפלים מכנים את האופוזיציה ''גיס חמישי''. תלמד להתייחס ביותר כבוד למי שחולק על דעותיך הצודקות תמיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי, מה אתה חושב שיקרה ברמה האופרטיבית אם יסגרו את הפקולטות למדעי הרוח וחלק מחוגי הפקולטה למדה''ח. שמעתי כמה וכמה סיסמאות בנוסח ''אומנות או נמות'', אבל לא קיבלתי מעולם תרחיש מפורט יותר המתאר את הדרדרותנו לפי פחת. היות ואתה נשמע כאילו יש לך רעיונות לתרחיש כזה, מעניין אותי לשמוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו תרחישים שאינם קורים בד"כ. מה שקורה הוא ניוון איטי שאת תוצאותיו אפשר לנתח בדיעבד. בוא נלך לתרחיש הקיצוני והבלתי מתקבל על הדעת שכל הפקולטות למדעי הרוח ייסגרו ובמקומם ייפתחו מכונים פרטיים. אתייחס לתחום שקרוב אלי: אחד המכונים ייפתח על ידי משפחת עופר; ברור שפרופסורים כמו זאב שטרנהאל או דני גוטוויין לא ילמדו שם אלא אם יארגנו מחדש את דעותיהם (משהו שאפשר לראות היום בעיתונים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זמן שלא יסגרו או יקנו את האייל, לא נראה לי שצריך לדאוג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם יעלו מספיק את שכר הלימוד העורכים עלולים להישבר ולמכור אותו... מה גם שהם כורעים תחת נטל התשלומים לשכ''ג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השכ''ג בשביתה. אם זה היה תלוי בי, הייתי נכנע לדרישותיו מייד, אבל הוא לא הציג כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה מה שיגרום להתדרדרות מורגשת כלשהי בחיי הפרט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל כן באופן ישיר כיוון שלפרט תהיינה פחות דעות לבחור מתוכן, לדון בהן ולהפרות את מחשבתו; ובטווח הארוך יותר גם באופן עקיף, כאשר שליטה רעיונית חד ממדית תיצור מצב שבו סוג אחד של חשיבה ינחה את כל פעילותה של החברה - מה שיגרום ללא ספק להתנהלות פחות נכונה שלה. אמור לי, אם מפלגה אחת תתפוס את השלטון ותכריז על פיזורן בחוק של כל המפלגות האחרות, האם לדעתך זה יביא להידרדרות מורגשת בחיי הפרט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפקולטות למדעי הרוח נוהגות ללעוס את אותו חציר ימים רבים. רעיונות ישנים יש שם בשפע. רעיונות חדשים? מחלת הפוסט מודרניזם היתה הדבר האחרון שתפס באמת. אני לא מעוניין בעוד, תודה. למגינת ליבם של הפילוסופים, הרעיונות החדשים נובעים לא פעם דווקא מאויביהם המרים (סתם) - גנרלים וקצינים, פוליטיקאים ואנשי עסקים. לגבי החלק השני של התגובה, אופיו אינו ברור לי. אם מדובר במשל על השליטה הרעיונית החד וכו' הוא לא מוצלח בעיני (מה גם שאיני מסכים אם חלק א'). אם מדובר בתרחיש מוצע של ממש, אנא הסבר מדוע למהפכות המפלגתיות האמיתיות בפוליטיקה הישראלית (הליכוד וש"ס, אם תשאל אותי) אין שום קשר להנרי אונגר, ומן הצד השני, אנא תאר לי כיצד הצליחו הפקולטות הגרמניות המפוארות למנוע את הדיקטטורה, וכיצד המשוררים והמוזיקאים הרוסיים הצילו את רוסיה מהדרדרות לשלטון טוטליטארי. אם השאלה היא ענינית, התשובה היא כן. חומר למחשבה: פקולטות רוח חופשיות אינן מתכון לדמוקרטיה אלא סממן של דמוקרטיה. הנסיון לשמור על דמוקרטיה דרך תחזוק של פקולטות אלו משול בעיני לנסיון להוריד גשם ע"י סחיבת מטריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיונות חדשים לא חייבים להיות נסיון למהפכה אינטלקטואלית כמו הפוסט-מודרניזם; הם יכולים להיות קצת יותר מצומצמים. אתן לך דוגמה קטנה, אבל מבחינתי מייצגת: בעשור-שניים האחרונים בולטת בחקר ההיסטוריה מגמה חדשה, שאינה עוסקת בחקר הארועים והאנשים "הגדולים" (מה גרם לקיסר X להכריז מלחמה על ממלכת Y) אלא באנשים "הקטנים" ובקבוצות משנה: כיצד חיו איכרים בממלכת Y במאה ה-Z? מה היו הגורמים המרכזיים בחייהם? איך נראתה מערכת היחסים בתוך המשפחה באותם ימים? מה הקנה לאנשים תחושת שייכות? כיצד התיחסה החברה שם למוגבלים? באיזו מידה השפיעו אמונות ותפישות עממיות על אורחות ההתנהגות של החברה בכללה? בקיצור, צורה אחרת לראות את ההיסטוריה - שנובעת מתפישה אחרת של מה חשוב ומי חשוב, וגם יכולה ליצור תפישה כזו אצל קוראיה. גם אם אתה סבור שהתפישה הזו מוטעית, עדיין החשיפה אליה יכולה להפרות אותך. מעניין אותי לשמוע אילו רעיונות חדשים ומענינים שמעת מקצינים ופוליטיקאים. אני לא זוכר מתי שמעתי ממישהו מהם משהו חדש ומענין. לגבי אנשי עסקים, בודדים מאד מהם ניחנו ביכולת להתרומם מעבר לתחום העסקי ולתרום משהו קצת יותר רחב. האקדמיה היא המקום היחיד שבו משלמים לאנשים כדי לשבת ולחשוב; אנשים שעיקר עיסוקם הוא מעשי פנויים הרבה פחות לחשוב וממילא לחדש. יותר מזה, בתחומים רחבים של התרבות האנושית היחידים שעוסקים באופן מסודר הם אנשי האקדמיה. לא ברור לי איך אתה מצפה שמישהו יחדש בהם משהו אם הם לא יהיו (מה גם שבהעדר מי שילַמד אותם העיסוק בהם עלול להצטמצם כמעט לאפס). לגבי החלק השני, מבחינתי מצב בו יתאפשר רק לחוקרים בעלי עמדה מסוימת לחקור ולפעול בתחומם הוא מקביל למצב בו רק מפלגה אחת קיימת: מונופול על הדעות בתחום מסוים. גם מצב של מפלגה יחידה לא יפגע מיד וישירות בחיי הפרט. לא טענתי שיש קשר סיבתי בין קיומה של אקדמיה חופשית לבין דמוקרטיה, אם כי העובדה שמשטרים דיקטטוריים ממהרים לדכא את החופש האקדמי מעידה שלהם דווקא נראה שהוא מסכן אותם. אגב, מאין לקחת שמישהו היה אמור להציל את רוסיה משלטון דיקטטורי? היא היתה תחת שלטון כזה מאז ומתמיד, ולהוציא הפוגה חלקית קלה בתקופת גורבצ'וב-ילצין עודה באותו מצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ודאי מתכוון לשיטת המחקר בהיסטוריה שנקראת אנאלס. היא קיימת הרבה יותר מעשרים שנה; יחד עם זה כותבים גם היום ספרים שעוסקים בספרות הפוליטיות וגם כתיבה נרטיבית. לגבי החופש האקדמי: אצלנו יש עדיין חופש ביטוי אבל הוא מצוי תחת התקפה של בעלי ההון הגדול ותומכיהם באקדמיה. מצוקת התקציב של האוניברסיטאות איננה דבר שנגרם על ידי כוח עליון. חלק מהאשמים-לא כולם- רוצים להחליש את האקדמיה. כשהאקדמיה תהיה במצוקה כספית קשה, יבוא עופר או שרי ויציעו לתמוך באופן קבוע בפקולטות מסויימות. זה ברור שבפקולטה כזאת לא ילמד שימשון ביכלר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך יושפעו מזה אני, סימון ומואיז הקטן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתחיל דווקא מהרעיונות המעניינים של הקצינים והפוליטיקאים. שלום עכשיו הוקמה עקב "מכתב הקצינים". מנחם בגין (פוליטיקאי ומנהיג מחתרת צבאית) חולל מהפכה רעיונית ביחס לעדות המזרח וחתם על הסכם שלום ראשון אם מדינה ערבית. משה דיין, יצחק רבין, עזר וויצמן - גנרלים ופוליטיקאים שהובילו תהליכי שלום. אלו רק מדינאים: תקצר היריעה מלתאר לך רעיונות שקבלתי באופן אישי מקצינים, חלקם רהוטים, משכילים אינטיליגנטיים, מעניינים ומנומסים הרבה יותר מאנשי רוח וסנגוריהם. כשכתבתי בתגובתי הקודמת "אויביהם המרים", התכוונתי בדיוק לגישה בה נקטת. נפלת לסטריאוטיפ, ואתה מפסיד. אנשי עסקים - נסה להקשיב לדן פרופר, בני גאון ועוד רבים אחרים. מנסיוני, כשמשלמים לאנשים לשבת ולחשוב, הם יחשבו על מי שמשלם להם. זאת, אגב, הסיבה שהפקולטות למדעי החברה והרוח אינן נכחדות תחת דיקטטורות, אלא משרתות אותן, בתורות וגיבויים אקדמיים למיניהם. לגבי החלק השני, עדיין לא הבנתי מה אתה רוצה. מניין "מצב בו יתאפשר רק לחוקרים בעלי עמדה מסוימת לחקור ולפעול "? ולגבי התיקון העדין בסוף: כתבתי "טוטליטרי", לא "דיקטטורי". ההבדל, כידוע, גדול. תקן חלש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שכתבת נכון. בוא ננהג כמנהג כלכלנים הגונים ונביט על השורה התחתונה: מדינת ישראל בשנתה ה-59 אינה נמצאת לצערי במקום בו יכלה להיות. כל התופעות שתיארת היו היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, מצבנו היה טוב יותר לו ניתן יותר תקציב לפקולטות למדה"ר ומדה"ח? אם כן, איך הגעת לזה? ואם לא, מה הקשר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לזה התכוונתי. התכוונתי לחלק החשוב ולתרומה הגדולה שאתה מייחס לאנשי הצבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי זמן עכשיו להגיב בפירוט, אבל לגבי הפוליטיקאים ואנשי הצבא: העובדה שפוליטיקאי כמו בגין חותם הסכם שלום או משתף ציבור מסוים בהוויה הלאומית אין משמעה שהוא הביא רעיון חדש; הרעיון של לחתום שלום, עם כל הכבוד, לא הומצא ע"י בגין. הוא איש של מעשים וברור שהוא יכול לעשות מעשים, ואילו פרופסור אינו יכול לחתום על הסכם שלום (אם כי אוסלו הוזן ע"י מפגשי אינטלקטואלים - אמנם יש שאומרים שזו אחת הסיבות לתוצאותיו הפחות מוצלחות). באותה מידה העובדה שרבין, דיין וויצמן הובילו תהליכי שלום אינה מראה על רעיונות חדשים - לכל היותר על היכולת לקבל רעיונות של אנשים אחרים. דיין שאתה מביא כדוגמה הוא הסמל והמופת למקובעות של חשיבה, כאשר כשר בטחון הביא למלחמת יוה"כ בכוחה של הקונספציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מתכוון במילים: "חיי הפרט"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות לפי הנראה לעין, הגיס החמישי גדול מארבעת אחיו, או שהוא מקבל גיבוי מהגיס השלישי של האפתים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או לחלופין, ציבור הסטודנטים הדומם מרוצה באופן כללי ממצבו, אבל אפטי כלפי הנפוליונים הקטנים שמנהלים שביתות על גבו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כל כך אוהב את המילה החדה והמדוייקת "מצבו". מאיזה "מצבו" הוא מרוצה? ממגוון הקורסים באוניברסיטה? ממספר הסטודנטים הקטן בשעורים ובסמינריונים? מהמוסד בו הוא לומד?ממצבו הכלכלי? מהרלוונטיות של לימודיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחוסר התקנים למרצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תדאג, אני בטוח שתמצא עבודה אחרת. יש ביקוש אדיר לפרופסורים להיסטוריה של המזרח הקדום במקדונלדס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה נכון, אבל כדורגלנים ודוגמניות מרוויחים קצת יותר, בכל זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליבי איתך, אבל הארנק ישאר בכיס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קפיטליסט קמצן שכמוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Flattery will get you everywhere, my boy.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי התיאוריה שלך, לשלם למרצים לעמוד בכיתה ולשתוק יהיה אפילו יותר רווחי - הסטודנטים לא יצטרכו להוציא כסף על עטים ודפדפות! פסקתך השניה - קלישאה בלתי מבוססת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אז הסטודנטים לא יבואו. אתה מכיר ודאי את הסיפור על נשיא האוניברסיטה שהגיעו אליו נציגי הפקולטה לפיסיקה עם דרישה למעבדה חדשה למצב מוצק בעשרה מיליון דולר. נאנח הנשיא ואמר: תמיד אתם מבקשים כסף ועוד כסף. למה אתם לא יכולים להיות כמו המתמטיקאים? הם צריכים רק נייר, עפרון ומחק. אתם יודעים מה - כמו הפילוסופים, עוד יותר טוב: הם צריכים רק נייר ועפרון. להערתך השניה - מבוססת לא פחות מהדעות שאתה שולף כאן לכל עבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנמק את הדיעות שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כן, אבל אז הסטודנטים לא יבואו.'' - היה נחמד אם היית עונה ברצינות במקרה הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה נחמד גם אם האיש שגאה בכך שהוא מנמק את הדעות שלו היה כותב משהו בעל תוכן מעבר לבדיחות תפלות וחלוקת ציונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבעתי על כשל מהותי בטיעון שלך. אני אצטט אותו (את הטיעון שלך) שוב, למקרה ששכחת: [ציטוט (קרי - לא אני כתבתי את השטויות הללו)] "תארים בפילוסופיה, מדעי המדינה וספרות הם רווחיים למדינה. כל מקצוע שאין בו מעבדות וכל מה שאתה צריך זה להחזיק קומץ מרצים וכמה ספרים בספריה הוא רווחי." [/ציטוט] עניתי (זה ניסוח חדש) - הפסד קטן איננו רווח. אם החלטתי לשרוף שטר של עשרים ש"ח, לא *הרווחתי* את שמונים השקלים שהיו אובדים לי אם הייתי שורף במקום זאת שטר של מאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשתצליח למצוא את הקשר בין הניסוח החדש לישן, ספר לי. כשכתבתי רווחי התכוונתי לרווח. כסף ביד. קש. האוניברסיטה מקבלת מסטודנטים למשפטים, ספרות או פילוסופיה יותר ממה שהיא מוציאה עליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. לא נכון. כתבת: "תארים בפילוסופיה, מדעי המדינה וספרות הם רווחיים למדינה." הנה עוד פעם: "תארים בפילוסופיה, מדעי המדינה וספרות הם רווחיים למדינה." פעם אחת אחרונה: "תארים בפילוסופיה, מדעי המדינה וספרות הם רווחיים למדינה." שים לב - למדינה. כתבת "רווחיים למדינה". לא לאוניברסיטה, למדינה. 1. אחרי המשפט הטיפשי שכתבת, וההגנה הצולעת עליו, לא מפתיע אותי שאתה לא מצליח לראות את הקשר. זה חסר תקווה, אבל אנסה פעם נוספת להסביר לך - הפסד קטן איננו רווח, הוא עדיין הפסד. קיצוץ בהוצאות בצורה עיוורת לא מוביל בהכרח לרווח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או קיי, ניסוח לא מדוייק. רווחיים לאוניברסיטה, ומכאן שהמדינה אינה נדרשת לסבסד אותם וממילא כל הדיון שלך על סגירת הפקולטות לא רלבנטי. ולגבי הערתך השניה: ניסוח א': לפי התיאוריה שלך, לשלם למרצים לעמוד בכיתה ולשתוק יהיה אפילו יותר רווחי - הסטודנטים לא יצטרכו להוציא כסף על עטים ודפדפות! ניסוח ב': הפסד קטן איננו רווח. אם החלטתי לשרוף שטר של עשרים ש"ח, לא *הרווחתי* את שמונים השקלים שהיו אובדים לי אם הייתי שורף במקום זאת שטר של מאה. אני מתקשה לראות כיצד שני אלה טוענים אותה טענה. אנא הסבר זאת כך שגם טיפש צולע שכמותי יוכל להבין את פניני חכמתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אומר לי שהמדינה לא מסבסדת, בימינו, את הפקולטות למדעי הרוח? ניסוח א' ממשיך בקו המחשבה שהצגת עד לאבסורד, בכוונה להצביע על חוסר ההגיון הטבוע בו. ניסוח ב' נותן לך פחות קרדיט, ומסביר לך בצורה פשוטה איפה הייתה טעותך. יש מבין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב: במקום, או לפחות במקביל, לויכוח על שקילות ניסוח א' וניסוח ב', ראוי שתתייחס לטענה (או טענות) שהם מעלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, הנה hear hear |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה רוצה לראות אותי מנמק? אני לשירותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה: א - רוצה להמשיך לחיות ב - מגיב באייל הקורא שתי השאלות אינן נשאלות בארסיות או בסרקסטיות. אם אתה חפץ לענות ולא מוצא את השאלות חצופות, אני מצפה לתשובות שקולות ורציניות, וחשוב מכך, שיעלו בקנה אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אני נהנה מהשניים. למה את שואל? גם אני מצפה לתשובה שקולה ורצינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שואל מתוך סקרנות לשמוע אותך מדבר על ערכים שמכוננים חלקים משמעותיים מהאישיות שלך (הרצון לחיות והתגובות באייל), באופן שיערער את האמונה ביכולת לעשות רדוקציה של הערכים האלו. קיוותי שבעקבות כך נגיע להסכמה שישנם ערכים שעדיין לא ברור לנו אם ניתן לעשות להם רדוקציה, וששווה לשקול לפתוח תת אגף קטן בחוג לפיזיקה, נספחון קטנטון של החוג לפיזיקה, שחוקר את האופי של הערכים הללו בנסיון לענות על השאלה הנ''ל. לאגפון הקטנטן הזה אפשר לקרוא - ''פיזיקה (תת אגף רוח)''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרצון לחיות וההנאה מאינטרקציה עם בני אדם אחרים הם לא מסתורין גדול מאז דארווין. (יש כמובן הרבה עניין בפרטים ''הקטנים''. בשביל זה יש את הפקולטה לביולוגיה.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, הבנתי. אז כשאמרת שאתה "נהנה" מזה, שיקרת או טעית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כי אני נהנה מהשניים." האם זה ההסבר של דרווין? אם זה לא ההסבר של דרווין, ולשיטתך כפי שהבנתי אותה מהתגובה הקודמת ההסבר של דרווין הוא האמיתי והנכון, ההסבר המקורי שלך מוכרח להיות שקר או טעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדוני מבין עברית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממשיך לחיות כי אני נהנה מהחיים. אני נהנה מהחיים בגלל הגנים שהורשו לי על ידי הוריי. אבותיי נשאו את הגנים האלו בעקבות תהליך הברירה הטבעית - מי שלא נהנה מהחיים, בחר לסיימם. הכל ברור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כששאלתי אותך לראשונה את השאלות, יכול לדלג על המסובב בקשר הסיבתי הנחמד ששירטת פה (המלאכותי והמלא חורים בעליל): "ההנאה", ולכתוב ישר שאתה רוצה לחיות בגלל הגנים, הסיבה האמיתית לשיטתך. מאד משונה בעיני, אדם שטוען שהוא עושה משהו כי א', ואחרי זה טוען שהסיבה האמיתית שהוא עושה את א' היא ב', ושא' עצמו בכלל נגרם על ידי ב' (להזכירך, רדוקציה לא נהוג לעשות מהתוצאה לסיבה) ושלמעשה אין הבדל בין א' לב' ושאפשר להשתמש בשניהם כתשובה על אותה שאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מה לא מסתדר לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שכאן הוא עשה רדוקציה ממשהו פשוט למשהו עוד יותר פשוט שגורר אותו. אני לא רואה את הבעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורפל אמר: "אני ממשיך לחיות כי אני נהנה מהחיים. אני נהנה מהחיים *בגלל* הגנים שהורשו לי על ידי הוריי." (הדגשה שלי). אני לא יודע מה טיב הקשר בין ההנאה לגנים. אפשרות אחת, המובלעת בניסוח של דורפל, היא שמדובר בקשר סיבה-תוצאה, קרי שתי איכויות שונות התלויות זו בזו ומגדירות זו את זו במובן מסויים. אפשרות נוספת: משום שההנאה עוברת רדוקציה לדיספוזיציה גנטית, הקשר הוא סינונימי, ניתן לענות על אותה השאלה גם בתשובת ההנאה וגם בתשובת הגנים. אני לא רוצה לפצל שערות סמנטיות, אבל האופן שבו דורפל השתמש בשפה הטבעית כדי להביע את עמדתו (לאחר שדרשתי תשובה שקולה), מצביע על אי בהירות יסודית בנוגע לטיב היחס הנ"ל. אי בהירות שאני שותף לה, ואני מניח שגם אתה. נכון לשלב זה אין לנו תשובה דפניטיבית לשאלת היחס הנ"ל. האג'נדה המקורית שלי הייתה להביא להסכמה על אי הבהירות ולהסיק ממנה, ששאלות פיזיקליות קרדינליות יוותרו ללא תשובה כל זמן שמונחים ערכיים, הלקוחים מעולם הרוח, לא יעברו ליבון ראוי. הליבון מוכרח שייעשה תוך שימוש במושגים וכלים מתודלוגיים הן מעולם הרוח והן מעולם המדעים המדוייקים. התופעה שביקשתי להצביע עליה היא ההוליסטיות של הידע האנושי, והאופן שתחום מחקר אחד לא יגיע לשלמות מבלי לגרור עמו תחומי מחקר אחרים. במילים אחרות: אנשי המחקר התאורטי, פיזיקלי או הומני, על אפם ועל חמתם נמצאים בסירה אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב להודות שההודעה השנויה במחלוקת של דורפל יותר ברורה לי מזו הנוכחית שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה ידיר שינה מעיני | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה לא צריך להדיר שינה מעיניך, אבל אתה מגלח על גבו של דורפל אג'נדה שיכולת פשוט להרצות אותה בפני עצמה, ואתה עושה את זה באמצעות מערכת היקשים לא ממש סבירה ותפורה בתפרים גסים מדי ובלתי-נדבקים, כפי שהבחין גדי ורמז בעדינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמת, יכולתי להרצות את עמדתי בפני עצמה, אם כי חשבתי שהמחשה בלתי מחייבת של העמימות המצויה בשיח ערכי תועיל להבהרתה. מסתבר שטעיתי. בנוגע למערכת ההיקשים: למען הסר ספק, אין פה יומרה למהלך לוגי מדוייק, חצי מדויק או פסאודו מדוייק. בסך הכל חילקתי את העמדה האישית שלי לשלבים, שוב, כדי שתהיה נוחה לעיכול. גם כאן התבדיתי. אם גדי היה כותב: "נקודה א' ב' וג' לא ברורות לי, למה התכוונת?", או - "העמדה שלך לא ברורה, התואיל לנסות להסביר שוב", או כל צורה של התייחסות עניינית אחרת, הייתי מתייחס להודעתו בנימוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיח ערכי? "אין פה יומרה למהלך לוגי מדוייק, חצי מדויק או פסאודו מדוייק." - אז למה שאנחנו אדום מדלג שולחן אותך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אז למה שאנחנו אדום מדלג שולחן אותך?" ??? תוכל לחזור על זה בבקשה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשמחה: אז למה שאנחנו אדום מדלג שולחן אותך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קצת ארוך מדי לשורה של האיקו, וקצת קצר מדי להאיקו שלם (נראה לי, אם כי אינני בטוחה). בכל אופן, משפט מעניין ועמוק לאין חקר. אמשיך לעיין בו, ברשותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשתהיה בוגר תיכון מזה עשרים שנה - תבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבקש ממך לנסח את דבריך מחדש, בצורה שיבין עוד אדם אחד זולתך (אבל לא דורון שדמי). אם לא תצליח, תוכח השערתי - גם לך אין מושג מה אתה מנסה להגיד, והניסוח נבנה במיוחד בכדי להסתיר זאת, אולי גם מעצמך (השערה חלופית - אתה דורון שדמי). בין לבין הגעתי לעוד מסקנות, אשש או הפרך אותן בבקשה: 1. אתה לא יודע יותר מדי על גנים. 2. אתה מאמין שבני אדם הם יותר ממכונות אורגניות. 3. למעשה, סעיף שתיים הנחת יסוד כל כך מושרשת אצלך, שטרם הבנת שהיא לא כזאת גם אצלי. 4. אתה *באמת* (הדגשה שלי) לא יודע כמעט כלום על גנים. אתה לא יודע שהם לא רק קובעים את צבע העיניים שלך, שהם גם קובעים את נטייתך לרעוב, לחשוק ולהנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אנסה להסביר, אני רק מבקש שתרכך מעט את הסגנון, מפני שלמיטב ידיעתי אנחנו לא חברים ואפילו לא מכרים, כך שביטויים חצופים כמו "אתה לא יודע על מה אתה מדבר" אתה מוזמן לשמור לעצמך. 'אני ממשיך לחיות כי אני נהנה מהחיים. אני נהנה מהחיים *בגלל* הגנים שהורשו לי על ידי הוריי." איזה סוג של קשר מובע במשפט הזה? כשעושים רדוקציה מדבר א' לדבר ב', האם מקובל שדבר א' הוא מסובב ודבר ב' הוא סיבה? האם זו רדוקציה תקינה? (ענין הגנים לא מהותי לנושא הנידון, השאלה היא כללית לגמרי ואפשר להחליף את המילה "נהנה" במילה "חתולים", ואת המילה גנים במילה "פוסטמה"). (אין לי שמץ של מושג איך כל ענין האדם הוא יצור אורגני הגיע לפה, וכיצד הוא קשור, אבל נניח לזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקונים: "אין לך מושג מה את מנסה להגיד", ו"האדם הוא מכונה אורגנית". (מהראשון אתה עדיין מתבקש להמנע, ואת הקשר של השני אני עדיין לא מבין). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרכך את סגנוני? חשוב עליי כעל אוכל תימני - אפשר גם בלי סחוג, אבל זו לא אותה חוויה אותנטית. לא פספסת את השלט "זהירות: רדוקציה בדרך", הוא פשוט לא היה שם. קרא בבקשה גם בין השורות, כי אין לי כוח לכתוב לך ספר Neurology 101. אני עצמי משוכנע, וגם אחרים כאן העידו - ההודעה ברורה. "(ענין הגנים לא מהותי לנושא הנידון, השאלה היא כללית לגמרי ואפשר להחליף את המילה "נהנה" במילה "חתולים", ואת המילה גנים במילה "פוסטמה")." - בהודעה שלך - בטח, ואף אחד לא היה שם לב. את ההודעה שלי, לעומת זאת, זה יהפוך לג'יבריש, או במילים אחרות - להודעה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את הפסקה האמצעית שלך, שאמורה להיות לוז ההודעה, או לפחות החלק בו אתה אשכרה עונה על השאלות שלי. אבל עזוב, איבדתי עניין, אני פורש. (סחוג אני אוהב במציאות, אבל מסתבר שסחוג וירטואלי מעורר בחילה, ומיד אחריה רצון עז לפהק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במידה ותבחר לחזור בך מהפרישה המוקדמת הזאת - מה לא ברור לך בהודעה ההיא שלי? בלי להשתמש במילה "רדוקציה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין גדול ברדוקציות, אבל נראה לי שאם עושים משהו בסגנון "בואו נסביר את א' המורכב במובנים של ב' היותר פשוט", אז א' אמור להיות המסובב, וב' אמור להיות הסיבה. למשל: אם אני מסביר את זה שכדורים נופלים באמצעות כוח המשיכה, אז אני אומר שכוח המשיכה הוא *הסיבה* לכך שכדורים נופלים. קצת לא הגיוני שאגיד הפוך, כלומר: "*הסיבה* לכוח המשיכה היא שכדורים נופלים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם לא מבין גדול ברדוקציות, אבל מהמעט שאני יודע, ברגע שהדבר שעובר רדוקציה מוגדר כתוצאה, וההסבר הרדוקטיבי הוא הסיבה שלו, אז יצרת שתי יישויות הסבר נבדלות שתלויות זו בזו, והרי כל מטרתה של הרדוקציה היא *להיפטר לגמרי מהצורך* באחד ההסברים. להמיר תיאור מסובך או מרובה הסברים של תופעה באחד פשוט. למשל: הדבר הזה שאנו מנסחים אותו בצירוף המילים "כדורים נופלים", הוא למעשה תנועה של ככה וככה מסה, בתנאים כאלו וכאלו. מתוך נוחיות/הרגל/לאמשנה/ אנחנו משתמשים בביטוי "כדורים נופלים" כדי לתאר אותו. להשתמש בביטוי "כדורים נופלים" זה לא בלתי נכון, כי ההסבר הפיזיקלי והכדורים הנופלים מתארים *אותה תופעה*, רק שאחד עושה את זה במונחים מדוייקם-מדעיים, ואחד בשפה טבעית. לכך התכוונתי כשאמרתי שהקשר הוא סינונימי, המשמעות, או המסומן, נשאר זהה, המסמן, או האמצעי שבעזרתו אנחנו מסבירים תופעה, הופך ברדוקציה ליותר ויותר פשוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גישה נאה. עכשיו, למה מה שעשה דורפל לא מסתדר עם זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעזוב את דורפל. אני חושב הייתה לי פה אי הבנה שעכשיו נתחוורה לי. אני אתחיל מהתחלה, כלומר הצגת העמדה שלי. אם אתה לא מסכים או שאתה רוצה להקשות עליי, אתה מוזמן: קשה לי לראות כיצד ניתן להתקדם במחקר מדעי תיאורטי (מחקר שאין עמו תועלת ישירה ומיידית), מבלי להשתמש בארגז הכלים שפותח בחוגים מסויימים במדעי הרוח (החוג לפילוסופיה בפרט). נראה אך סביר בעיני, שמצב אידיאלי הוא כזה שבו פיזיקאי-תיאורטיקן ירחיב את אופקיו אל מעבר לעולם המושגים הפיזיקלי. למשל: פיזיקאי שמשתמש בהיפותיזה1 כדי להסביר תופעה כלשהי, טוב שידע באילו תנאים היפותיזה נחשבת לטובה ולמה, ומה הופך היפותיזה לגרועה או בלתי מספקת. כל אלו הן שאלות פילוסופיות, ואף אם נדמה שהן מתחילות בתחום המצומצם והמכובד של הפילוסופיה של המדע (שאני מניח שאף אחד לא מערער על חשיבותו, וטוב שכך), במהרה יגלה שהן מתגלגלות לשאלות אפיסטמולוגיות שעוסקות בערכים כמו "אמת" ו"שקר". השם יצילנו, מאפיסטמולוגיה קצרה הדרך למטא-פיזיקה, ששואלת מהי בכלל המציאות הזו שהפיזיקאי בתמימותו ניסה להסבירה, איפה היא מתחילה איפה היא נגמרת ולמה. בוודאי שלא סביר שאדם בודד ילמד ויכיר את כל העולמות הנרחבים הללו על בורים, אך אם רואים את ההתקדמות הקולקטיבית של הידע האנושי מזווית פנורמית, קשה להימלט מהמסכנה שבעיה בתחום אחד גוררת פיתרון בתחום אחר וכן הלאה. בקיצור- פיזיקאי טוב אמור לשמור על אופקיו פתוחים, וטוב לו שישמר מסיסמאות פוזיטיביסטיות חלולות הכולאות אותו בד' אמותיו. 1 - זו רק דוגמא. גם המתודה הנכונה לביצוע רדוקציה, או המאפיינים הכלליים של הסבר טוב יכולים לשמש דוגמא לדילמות שנולדות ב"מעבדה" ומתגלגלות לפינות השוממות של החוג למדעי הרוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק רוצה להוסיף שאני מאמין שידע לשמו, כלומר ידע שלא מבוצע למען איזו תכלית החיצונית לו( כמו נגרות למשל), הוא כמו תיאבון בלתי ניתן לסיפוק. או אפילו יותר מזה, הוא כמו תיאבון שגדל והולך עם כל ביס, ואין לו סוף. אריסטו אמר שזהו סוג הידע הנעלה ביותר, מפני שבו האדם מגשים את סגולותיו הייחודיות (להיות יצרני ולדעת להשתמש במכשירים זה לא מותר האדם מן החיה. להשקיע הרבה זמן, כסף וכישרון כדי לדעת דברים שאין שכר בצדם מלבד הידע עצמו - זו כבר תכונה אנושית). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |