|
||||
|
||||
ראשית, אני חושב שהחישוב שלך אינו ריאלי, ועלות המחייה (+הוצאות לימודיות נוספות) היא כפולה או אפילו משולשת (15,000 בשנה מספיק רק בקושי לשכר דירה תל-אביבי). אבל כן, עדיין מדובר על פרק זמן ארוך יחסית להלוואות אחרות. יותר משאני רואה בזה הלוואה של הסטודנט מהמדינה, אני רואה בזה השקעה של המדינה בסטודנט. הצעתי גם שיהיה ניתן להחזיר מלוא סכום ההלוואה בכל זמן, ללא קנסות כלשהן. האפשרות לפרוס את ההחזרים על פרק זמן ארוך מיועדת, למשל, לאפשר לסטודנטים להמשיך לתארים מתקדמים, לפנות ליזמות או - כמו שהעלאת בעצמך - לקחת גם משכנתא בזמן או לאחר לימודיהם. אני לומד מתמטיקה. ניכר שאני לא טוב עם מספרים? |
|
||||
|
||||
ולא שבירושלים המצב עדיף לכאורה. אבל אם רוצים תמיד אפשר לחפש דירות בשכונות הפריפריאליות שלה. פחות כיף, הא? כן כן. *וגם בתל אביב עצמה - אי אפשר למצוא דירה בתל כביר או כפר שלם במחירים יותר נמוכים? |
|
||||
|
||||
יכול להיות. אין בכוונתי לנסות ולהעריך את עלות המחייה של הסטודנטים, רק ציינתי שההערכה שניתנה בתגובה הקודמת נראית כמו הערכת חסר משמעותית. שני דברים בהקשר זה: (א) גובה ההלוואה לא צריך לכסות רק עלות המחייה המינימלית, וגם לא את עלות המכסה הממוצעת, אלא את עלות המחייה של *מרבית* הסטודנטים. (ב) מדובר בהלוואה, לא במענק, שנפרסת על פני משך זמן ארוך. בתנאים האלה אין סיבה ברורה (לא מצד הלווה ולא מצד המלווה) לצמצם אותה יותר מידי. |
|
||||
|
||||
בהמשך לתגובתי הקודמת למטה – אם כך במה גדולה זכאותך להלוואה מזכאותו של כל אדם (לא סטודנט) המתקשה לגמור את החודש (זמנית, כמובן)? |
|
||||
|
||||
טענתי היא שתקופת הלימודים (לתואר ראשון) היא מעין השקעה של הסטודנט בעצמו. לכן גם שאלתי מה אתה לומד. לא התכוונתי לקנטר... למה שהמדינה תשקיע בך? לאחר הלימודים תלך להשתכר ולהוון (כך אני מקווה בשבילך) את הידע והתואר שהשגת, במחיר גבוה ככל האפשר – בצורת משכורת כשכיר או בפירות היזמות כעצמאי. אתה תהיה הנהנה העיקרי מפירות לימודיך, אז למה שמישהו אחר ישקיע בך? עניין נוסף – אתה לא מבקש מהמדינה שתסבסד את שכר דירתך, או עלות הרכב שלך, או כל מרכיב אחר בהוצאות מחייתך. כמו שציינת בעצמך, שכה"ל הוא מרכיב קטן בכלל ההוצאות. אם כך, למה יוצא הקצף על התשלום לאוני' דווקא? |
|
||||
|
||||
אם המדינה היא מדינת רווחה, נראה לי שעדיף לה (מוסרית ואולי גם מעשית) להשקיע במישהו כשמההשקעה הזו ינבע שהוא יוכל לפרנס את עצמו בכבוד, מאשר לפרנס אותו בגלל שהוא לא מסוגל לפרנס את עצמו בכבוד. |
|
||||
|
||||
היחסים שלך עם המדינה אינם כמו היחסים שלך עם החנות בפינה. המדינה (הממשלה) מגדירה את מטרותיה וגובה מיסים למימון השגתן. השאלה "למה שהמדינה תשקיע בך"- איננה נכונה. היא מעבירה למעשה את הבעיה אליך אישית. השאלה צריכה להיות: "למה שהמדינה תשקיע בחינוך הגבוה ולא ב...". הכל הוא עניין של חלוקת העוגה הלאומית. כדי שתוכל לומר דברים לא שיטחיים, היתה הממשלה אמורה להציג את התקציב הלאומי. תקציב שמראה באופן גס את חלוקת העוגה הלאומית. במקרה הזה היית עלול למצוא את עצמך אומר: המדינה אינה צריכה להשקיע בלימודים הגבוהים; עדיף שתשקיע בהתנחלויות. הממשלה כמובן לא תציג הצגה כזאת. היא תשתדל להעמיד את מימון לימודיך כנגד הגדלת קיצבאות זיקנה או תמיכה בניצולי השואה. |
|
||||
|
||||
ברור שהמדינה אינה משקיעה בסטודנט כפרסונה. השאלה הוצגה כפי שהוצגה על מנת לפשט את הדיון. ניסוח פורמלי יותר צריך להיות "למה שהמדינה תשקיע בחינוך הגבוה, ואם כן – מדוע שתעשה זאת דווקא על ידי סבסוד שכה"ל לתלמידי תואר ראשון?".אם אתה מקבל את הניסוח הזה,הדיון חוזר לאותה הנקודה. אני כופר בהנחה הסמויה הכלולה בתגובתך, לפיה "תמיכת המדינה בחינוך הגבוה" שווה בהכרח ל"סבסוד שכה"ל". אני מודע לכך שמנהיגי הסטודנטים מעוניינים להציג את המשוואה בדיוק כך. |
|
||||
|
||||
גם אני לא חושב שמנהיגי הסטודנטים צריכים להתמקד רק בנקודה הזאת. אבל הנקודה הזאת חשובה לדעתי וצריכה להיות כלולה בתוך הנושא שנקרא ''השכלה גבוהה''. השכלה גבוהה צריכה להיות כל מה שמעבר להשכלה תיכונית. אני חושב שהמדינה צריכה לסבסד השכלה גבוהה. לסבסד פירושו גם שכר לימוד. האלטרנטיבה לכך היא הורדת מיסים (לעשירים בטענה שזה מעודד את הצמיחה). |
|
||||
|
||||
טעות. האלטרנטיבה לכך היא העלאת הקצבאות (לאמהות חד הוריות בטענה שזה עוזר לילדים). |
|
||||
|
||||
מסכים. יש הרבה אלטרנטיבות . |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |