בתשובה לדב אנשלוביץ, 18/11/01 18:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דב, אני יודע שכבר דנו בעניין פעמים רבות ועוד נמשיך להתדיין על כך. אין קריטריונים אובייקטיביים במדע. כל ההוכחות אינן סופיות והן מבוססות רק על מוסכמה זמנית בין מרבית החוקרים בתחום מסוים ותקפות כל עוד התנאים הסביבתיים מאפשרים את זה. גם במתמטיקה ההוכחות תקפות רק במסגרת הנחות המוצא של אותו סוג ספציפי של מתמטיקה בה עוסקים. לאמנות ולדת קשה אפילו לעמוד בקריטריונים שמגדרים ומגדירים מהו דבר מדעי ולכן השוואה בין ביקורת שירה ובין מחקר חלקיקים היא כמו השוואה בין בננות ותפוזים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם אין ויכוח ביני ובינך בקשר למדע ולמתמטיקה אם כי אני הייתי אומר את אותו הדבר במלים קצת אחרות שעושות את אותם המשפטים אולי יותר ברורים (לפחות לי). אבל גם אם תמיד יש הנחות ואקסיומות ובמדע יש חוקי טבע שמורי פרופ' שביט הגדירן (יפה לדעתי) כ ''אמונות מדעיות'', הרי אחרי שישנן ההסכמות האלה אפשר לבנות תורה ברורה וחד משמעית, מה שלא קורא במדעים הלא מדויקים. אני זוכר הגדרה של פרופ' ליבוביץ ז''ל שאמר שבין מדענים לא יכול להיות ויכוח, וזה אולי מסביר במלים אחרות את ההבדל. קראתי בינתיים את הפרק החדש בתורתו של פרופ' גריי. היה ויכוח דומה ביני ובין ניתאי לא מזמן בעניין מניעי הטרור בין לאומי. ניתאי כפי שהעיד על עצמו אינו פרופסור ואפילו עדיין לא התחיל ללמוד. אבל היה בדיוק בעמדה של הפרופסור. אין הבדל ביניהם. רק אצל הפרופסור יש איזה שהוא פורמט, שאולי גורם לו להגיד את אותם דברים בצורה יותר ''אקדמית'' כפי שלמדוהו באוניברסיטה. מה שאני טוען שאני מפקפק ב''מקצועיות'' של כל זה. יכול להיות פרופסור אחר באותו מקצוע שיחשוב בדיוק הפוך. יש כאן דעות כמו שלי ושל ניתאי שעטופות בעטיפה אקדמית. אני לא ראו את הערך של כל זה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |