|
||||
|
||||
שכר הלימוד השנתי, כולל תוספות, הוא בסדר גודל של 9000 ש"ח. זה לא השכר החודשי הממוצע במשק, וזה הרבה יותר גבוה מהשכר החציוני במשק. |
|
||||
|
||||
השכר הממוצע במשק הוא כ7700 ש"ח, כאמור אותו סדר גודל. מלצר מתחיל יכול להרוויח בקלות 5000 ש"ח בחודש, לכן כאמור חודשיים עבודה מכסים עלות שנת לימודים. |
|
||||
|
||||
בתור מישהו שיש לו הרבה מאוד חברים מלצרים, אין לי מושג מאיפה אתה מדבר על זה שמלצר מתחיל(!) יכול להרוויח בקלות(!) 5000 ש"ח בחודש. מלצר מתחיל בפאב או מסעדה ממוצעת (וכמובן שלמלצר מתחיל אין מה לחפש במסעדות יותר נחשבות) שמרוויח יותר מ-2500-3000 ש"ח בחודש הוא או בר מזל או טחן משמרות בצורה כמעט מסוכנת לבריאות. שכר של 30-40 ש"ח לשעה במשמרת נחשב טוב בקרב מלצרים מתחילים (חברה שלי, שעובדת במלצרות כבר למעלה משנה, באותו המקום, מרוויחה כ-50 ש"ח לשעה במשמרת ממוצעת). כדי להגיע לשכר של 5000 ש"ח צריך לעבוד כ-120-160 שעות בחודש. בעבודה במשמרות, כשמלצרים אחרים מתחרים איתך, ממש לא קל להגיע לשעות כאלו. וגם כדאי להזכיר שעבודה במלצרות נחשבת עבודה טובה יחסית בקרב סטודנטים, שלא כל אחד מצליח להתקבל אליה, וגם אז סיכויי הפיטורין שלך גבוהים. יותר סביר לדבר על משרה של מאבטח (19 ש"ח לשעה) או לכל היותר על איש QA (בערך 25 ש"ח לשעה). זה הסטנדרט בקרב הסטודנטים שאני מסתובב איתם. |
|
||||
|
||||
גם בלי שעות נוספות, שמונה שעות ביום כפול שישה ימים בשבוע וארבע שבועות בחודש נותן 192 שעות, בשלושים שקל שעה זה 5760 ש"ח, בלי תוספות על סופ"ש. אמנם חברים שלי לא ממלצרים כבר כמה שנים טובות, אבל עבור מי שרצה לעבוד, להשיג משמרות אף פעם לא היתה בעיה. הכרתי חברה שגם עבדו בשני מקומות. מי שמחפש עבודה תמיד מוצא. |
|
||||
|
||||
לעבוד" שמונה שעות ביום כפול שישה ימים בשבוע וארבע שבועות בחודש" (אגב - ארבעה שבועות ולא ארבע) זה לא אנושי גם עבור סתם מי שיושב על התחת ומתכנת. בטח שזה לא אנושי עבור מי שממלצר. וזה גם בהחלט לא אפשרי עבור מי שממלצר. מלצרים (בטח "מתחילים") שמקבלים 3-4 משמרות בשבוע מרוצים. לאחר משמרת לילה הם גם משותקים למשך חלק גדול מהיום שלאחר מכן. לאחר משמרת עמוסה בה במשך 8 שעות עמדת על הרגליים וסחבת מנות בטח שלא קל לקום למחרת למשמרת נוספת. אז קל מאוד להסביר שזה "פינוק" ושיש אנשים שעובדים יותר קשה, אבל זה לא נימוק - המטרה היא לא להיות עבדים. אל תשכח גם שבמהלך שנת הלימודים בטח שאי אפשר לעבוד כמות כזו של שעות - צריך גם לפתור תרגילים, ולקרוא חומר, וללכת להרצאות בבוקר. למלצר שבשבוע לימודים עושה 3 משמרות כמעט ולא נותר זמן חופשי לעצמו (עכשיו מגיע המקום בו צועקים "פינוק! פרזיטים! ילדי-שמנת! בתקופתי עבדנו 25 שעות ביממה ושילמנו לבעל המכרה בשביל הזכות לעבוד!"). "עבור מי שרצה לעבוד, להשיג משמרות אף פעם לא היתה בעיה" זה משפט שהוא לא נכון. עבור מלצרים "צעירים" להשיג משמרות זו תמיד בעיה. הם בתחרות עם מלצרים אחרים ונתונים לחסדיו של אחראי המשמרת. לאחר כמה חודשים טובים (אם הם מצליחים להחזיק מעמד באותו המקום, מה שבהחלט לא מובן מאליו בשוק המלצרות) הם כבר יכולים לקבל כמה משמרות שהם רוצים. יופי שהכרת חבר'ה שעבדו בשני מקומות. החבר'ה שאני מכיר שניסו לעשות את זה במהרה היו צריכים לוותר על אחד המקומות כי המשמרות לא הסתדרו להם. והכי אהבתי את "מי שמחפש עבודה תמיד מוצא". במובן הרחב המשפט הזה לא נכון כי עובדה שיש לא מעט מובטלים שחיפשו עבודה במשך חודשים ולא מצאו. במובן הצר (סטודנטים וכאלה) המובן הזה נכון אם אתה מוכן להכליל עבודות מהן נוח לך להתעלם. רוב מי שאני מכיר עובד במשרות שהשכר בהן הוא בסביבות המינימום, ובמשך זמן הלימודים העבודה היא במשרה חלקית מאוד, מאילוצים מובנים. אז נכון שאם מרוויחים בשני חודשי הקיץ 3000 ש"ח (שזה סביר עבור מי שטוחן בעבודה בחודשים האלה) ובמשך יתר השנה בסביבות 1200 ש"ח לחודש אז מקבלים בסוף 18 אלף ש"ח. אבל חוץ מלימודים יש הוצאות נוספות הקשורות לעובדת היותך חי. ואלו בקושי חיים. |
|
||||
|
||||
אני מתחיל להבין למה קשה לך לשלם את שכר הלימוד, מסתבר שמשרה מלאה היא דרישה מוגזמת בימים אילו. לגבי חברי המתכנתים (כאלו יש דווקא די הרבה), שמונה שעות ביום זה באמת לא אופציה, זה מתחיל בעשר ונגמר ב16. הרוב המוחלט של הכסף אותו אתה מתעתד לקחת מהמדינה הגיע לשם ע"י אנשים שעובדים יותר ממשרה מלאה, לכן כל זמן שאין לך את המוכנות לבצע לפחות את זה, אני לא חושב שהמדינה צריכה לתת לך שקל מעבר למה שכדאי לה. |
|
||||
|
||||
תיארתי לעצמי שזעקת "מפונקים!" תגיע כעת. עכשיו תסביר לי איך בדיוק אני אמור לעבוד משרה מלאה כשאני לומד 6-7 שעות ביום במשך ארבעה ימים בשבוע (יום חופשי אחד הצלחתי לסדר לעצמי) ובנוסף לכך יש לי 4 תרגילים ודו"ח מעבדה להגיש כל שבוע. העובדה שביום הנוסף אני עובד כ-12 שעות, ובנוסף לכך עוד יומיים אני עובד כ-5 שעות ביום גם ככה עולה לי בלא מעט ציונים. ואת ההתנשאות לגבי "הכסף שאני לוקח מהמדינה" תשמור לעצמך. אני מתכנן לשלם את הכסף הזה למדינה חזרה במסים כשאני אעבוד. שלא לדבר על זה שכבר שילמתי חלק ניכר ממנו במסים כשעבדתי. |
|
||||
|
||||
אני לא מצפה מסטודנט בתחומים מסויימים לעבוד אפילו שעה בשבוע, חצי שנה של עבודה לפני הלימודים מספיקים לבדם למימון מלוא שכר הלימוד. לגבי מי שאין לו את המשאבים לכלכל את עצמו בזמן הלימודים, שיואיל בטובו לקחת הלוואה. זו לא התנשאות לגבי הכסף שנלקח מהמדינה, כולם היו רוצים להרוויח הרבה וחלק אפילו מוכנים להחזיר את העלות שלהם למדינה (למרות שלא שואלים אף אחד), אבל האמת המרה היא שהעשירון העליון לבדו אחראי למחצית מההכנסות של מס הכנסה ויחד עם הרבעון הבא מהווים את הרוב הגורף של ההכנסות. המדינה היא לא עסק וברוך השם לכולם יש זכות קיום, אבל רוב הסטודנטים לא יחזירו את עלות הכשרתם, לכן אסור לך להניח שמיסים גבוהים שתשלם בעתיד יצדיקו הקצאה נדיבה מדי בהווה. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שחצי שנת עבודה יכולה לממן את מלוא שכר הלימוד באוניברסיטה, אבל אל תשכח שבמהלך חצי השנה הזו אתה צריך לגור איפשהו ולאכול,* ושגם במהלך הלימודים באוניברסיטה אתה לא בדיוק שבע מנשנוש דשא בלבד. וזה לא פשוט למצוא עבודה שגם תהיה בשכר סביר, וגם הבוס שלך יסכים שתעשה שתי משמרות בשבוע כדי לא לפגוע לך בלימודים. *שלא להגיד - קצת מעבר. |
|
||||
|
||||
אני סטודנט. אני עובד יומיים בשבוע, שישי-שבת, בשכר מינימום(!), ועם הלוואות מאוד נוחות (שכמעט כל סטודנט יכול לקחת) אני מצליח להסתדר בלי הרבה בעיות. רוב חברי לספסל הלימודים עובדים יותר שעות בשבוע ממני (ובשכר יותר גבוה!). נכון, זה קשה. לא נשאר הרבה זמן לבילויים, ואני בטוח שהציונים שלי היו יותר גבוהים אם לא הייתי חייב לעבוד. אבל זה החיים, זה אפשרי, ואני לא חושב ש"מגיע" לי. |
|
||||
|
||||
מה אתה לומד? |
|
||||
|
||||
ואם השכר יוכפל או ישולש תוכל להסתדר? כמובן, תיקח הלוואה. |
|
||||
|
||||
למעשה, בתור סטודנט לכלכלה, תוכל לטעון תוך הסתמכות על מודלים מתמטיים, שהעלאת שכר הלימוד תגרור העלאה במשכורת למחזיקי התואר, שכן עליה במחיר מורידה את הביקוש ומכאן את מספר הבוגרים. התימחור של כדאיות התואר משתנה, כעת על מנת לבחור בלימודים יש צורך לא רק במשכורת שתצדיק את השקעת הזמן, אלא תכסה את העלות. זו אמנם ראיה מפוקפקת, אבל המשכורות ההתחלתיות שמקבלים בוגרי בתי הספר היוקרתיים והיקרים בארה''ב היא באמת גבוהה מאוד. |
|
||||
|
||||
ואם האוכל היה טס לו מהחלון הפתוח אל תוך הצלחת, מבושל, מתובל ועם הכשר של הבד"ץ? |
|
||||
|
||||
אם הוא היה טס מהחלון הפתוח, הוא היה מתקרר עד הצלחת. |
|
||||
|
||||
אני מציע לך אוכל מעופף, שמוודא בעצמו את כשרותו שלו, ואתה לא מסוגל לארגן פלטה חמה פשוטה? צריך להאכיל אותך בכפית. |
|
||||
|
||||
"אז קל מאוד להסביר שזה "פינוק" ושיש אנשים שעובדים יותר קשה, אבל זה לא נימוק" - זה כן נימוק. זה יופי של נימוק. אתה לא יכול להגיד "לא אנושי" על מה שהרוב המכריע של האנושות חווה מבלי להתלונן. לא חסרים בארץ אנשים שעובדים 12 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע, ולא במלצרות, אלא בבניין. אתה קורא ל-48 שעות בשבוע "לא אנושי"? הם יקראו לך "בכיין", ובצדק. איפה הפרספקטיבה שלך, בן אדם? זה שלך ולאנשים שבסביבתם גדלת היה את המזל שלא להאלץ לעבוד ככה, זה לא אומר שום דבר בכיוון של "זה לא אנושי". |
|
||||
|
||||
באמת? 12 שעות ביום חמישה ימים בשבוע בבניין? תראה לי בן אדם אחד כזה. |
|
||||
|
||||
בעקרון אסור להעסיק מישהו יותר משש שעות ביום בבניין, עד כמה שאני יודע (לא סיפרו את זה לקבלן שלי בזמנו, אבל ניחא). |
|
||||
|
||||
זה בסדר. מזמן הפסקתי לצפות מדיונים באייל להיות קשורים לנתונים אמיתיים במציאות. |
|
||||
|
||||
עבדתי יום אחד עם שניים כאלו, עולים מאתיופיה, אבל לא הגענו להחליף טלפונים. |
|
||||
|
||||
נו, מכאן זה קל מאוד. יש עבדים בכמה מדינות בעולם. אז ברגע שמשלמים לי משכורת אני צריך להפסיק להתבכיין. שכר מינימום זה בכלל למפונקים והדרישה שאפשר יהיה לחיות כמו בן אדם בזמן שעובדים היא בכלל מותרות שרצוי לשמור רק לעשירים שבעשירי הארץ. אל תהיה מגוחך. |
|
||||
|
||||
זו הגזמה לכיוון השני. אני לא הגעתי עד לשם, אבל אתה כן הגעת עד להגזמה (בכיוון הראשון). שמונה שעות, שישה ימים בשבוע, זה הגיוני לגמרי. |
|
||||
|
||||
שמונה שעות שישה ימים בשבוע? לא, זה לא הגיוני, לפחות לא כברירת המחדל. גם ביום שישי שמונה שעות? נכון, אם היפו הייתה צריכה השתלת קרנית והיה חסר לי כסף אז הייתי עובדת, כפי הנראה, שמונה שעות שבעה ימים בשבוע, ואז בלילות משלימה הכנסה בסריגת צעיפים לתינוקות זרים, אבל לא זו החברה שאני רוצה לחיות בה. |
|
||||
|
||||
שמונה שעות שישה ימים בשבוע קונים לך שירותי רפואה טובים, בטחון אישי סביר, קורת גג, טלוויזיה בלווין, מנוי לספריה, חיבור אינטרנט, אופנוע, מיזוג אוויר, כל הדרישות לגידול ילדים. רוצה לעבוד פחות? ותרי על הטלוויזיה והאופנוע, גדלי פחות ילדים או במרווחים גדולים יותר. הכל סביר לגמרי. שמונה שעות שישה ימים בשבוע - זה בגלל שרוב האנשים מעדיפים לעבוד יותר קשה מאשר לותר על כמה דברים. |
|
||||
|
||||
"שמונה שעות, שישה ימים בשבוע" זה 20% יותר משבוע עבודה מלא (שהוא שמונה שעות ביום במשך חמישה ימים בשבוע). אם בעיניך זה "הגיוני לגמרי" אז יופי לך, אבל המחוקק הישראלי חולק עליך. וכפי שכבר אמרתי, להכניס גם שבוע לימודים במהלך "שמוה שעות, שישה ימים בשבוע" זה אפשרי רק אם אתה לומד בטלפתיה. כי להגיע להרצאות (שמתקיימות ברובן בשעות העבודה) ולפתור תרגילים אתה לא יכול. וגם הבה לא נשכח ש-"שמונה שעות, שישה ימים בשבוע" למלצר זה ממש ממש לא קל. נכון - לעבוד במכרות בסיירה לאון זה יותר קשה, אבל זה עדיין לא מאוד קל.. אל תשכח שחלק מהשעות הללו הן בין שמונה בערב לארבע בבוקר, וכוללות עבודה פיסית לא קלה בכלל (ושהרבה פעמים מי שמתאים למלצרות לא מתאים לעבודה הפיסית ולהפך). אז כדי שבחורה בת 22 תוכל ללמוד מקצוע ולחיות ברמה מינמלית (כלומר - לשכור דירה עם שותפים או לגור במעונות, לשלם ארנונה וחשבונות ואפילו להצליח לקנות ספר וללכת לסרט פעם בחודשיים-שלושה) היא צריכה, מלבד ארבעה או חמישה ימי לימודים בשבוע + הכנת עבודות + קריאת חומר להרצאות גם פעמיים (או שלוש) במהלך ימי השבוע + פעם אחת בסוף השבוע לעבוד שמונה שעות על הרגליים ולסחוב מנות במעלה ובמורד מדרגות עשרות (אם לא מאות) פעמים במשמרת, ואם המשמרת היא פותחת או סוגרת אז צריך גם לסחוב ולהזיז שולחנות וכסאות ששוקלים לא הרבה פחות מהמשקל שלה, ואז כשהיא חוזרת בחמש בבוקר היא יכולה לישון שלוש שעות לפני שהיא קמה ללימודים ובסוף החודש היא עדיין לווה כסף מההורים שלה (שהם לא בדיוק הבעלים של בנק הפועלים). אולי לך זה נראה הגיוני, כי במאוריטניה רועי הצאן מולקים ומועברים בירושה מאב לבן, אבל לי זה נשמע לא מאוד הגיוני. ובאותה הזדמנות ראוי גם לזכור שמדובר בעבודה ללא תנאים סוציאלים וללא ביטוח מפני תאונות ותחת איום מתמיד של פיטורין ופעם בחודש או חודשיים יש גם איזה לקוח ששולח יד או מטריד מינית באופן מילולי (כי ככה זה מלצרות - שוק בשר עד הסוף). שוק העבודה הישראלי נראה אולי מאוד יפה על הנייר, אבל במציאות הוא בכלל לא יפה. וכמו שכליל אמר - העובדה שיש חוקי עבודה שאמורים להגן על עובדים בכל מני מקצועות לא אומרת ששומרים עליהם. אז מאוד קל להפנות את האצבע ולצעוק "מפונקים" כמו שאתה עשית, אבל המציאות היא יותר מורכבת ויותר מסובכת. |
|
||||
|
||||
1. לכסף אין תאריך תפוגה. חוסכים, ואז לומדים. 2. למדינה אין מעיין בלתי נדלה של משאבים. אם המדינה יכולה לממן לך את הלימודים, זה אומר שאתה בעצמך יכולת לממן הלימודים. בעצמך, בעזרת המשפחה או בעזרת הלוואה. לא ייתכן שהסטודנט הממוצע לא יהיה מסוגל לממן לעצמו את הלימודים, אבל שהמדינה כן תהיה מסוגלת לממן עבורו. 3. מפונקים. |
|
||||
|
||||
3. אני רוצה לתקן - לא "מפונקים". מפונקים זה בסדר. אני לא מצפה מאף אחד לירוק את כפית הכסף מהפה ולצאת לעבוד בנקיון ביבים. אני בעצמי מפונק. מאוד. התכוונתי לכתוב "בכיינים". לזעוק על כך שהכפית לא מזהב - עם זה יש לי בעיה. |
|
||||
|
||||
2. "למדינה אין מעיין בלתי נדלה של משאבים. אם המדינה יכולה לממן לך את" האשפוז בבית החולים אחרי התאונה, " זה אומר שאתה בעצמך יכולת לממן" את האשפוז. "בעצמך, בעזרת המשפחה או בעזרת הלוואה. לא ייתכן" שהמתאשפז הממוצע "לא יהיה מסוגל לממן" את עצמו, "אבל שהמדינה כן תהיה מסוגלת". "למדינה אין מעיין בלתי נדלה של משאבים. אם המדינה יכולה לממן לך את" דמי האבטלה, " זה אומר שאתה בעצמך יכולת לממן" את דמי האבטלה. "בעצמך, בעזרת המשפחה או בעזרת הלוואה. לא ייתכן" שהמובטל הממוצע "לא יהיה מסוגל לממן" את עצמו, "אבל שהמדינה כן תהיה מסוגלת". "למדינה אין מעיין בלתי נדלה של משאבים. אם המדינה יכולה לממן לך את" המשטרה, " זה אומר שאתה בעצמך יכולת לממן" את המשטרה. "בעצמך, בעזרת המשפחה או בעזרת הלוואה. לא ייתכן" שקרבן הפשע הממוצע "לא יהיה מסוגל לממן" את עצמו, "אבל שהמדינה כן תהיה מסוגלת". "למדינה אין מעיין בלתי נדלה של משאבים. אם המדינה יכולה לממן לך את" הכביש שמוביל לבית שלך, " זה אומר שאתה בעצמך יכולת לממן" את הכביש. "בעצמך, בעזרת המשפחה או בעזרת הלוואה. לא ייתכן" שהנהג הממוצע "לא יהיה מסוגל לממן" את עצמו, "אבל שהמדינה כן תהיה מסוגלת". |
|
||||
|
||||
משלם המיסים אכן מממן את המשטרה ואת הכביש, לעצמו ובדרך לכולם. ביטוח האבטלה והבריאות הממשלתיים לא לטעמי, וכשאני שומע טרוניות עליהם התגובה שלי דומה למקרה של הסטודנטים - אבל בקנה מידה שונה לגמרי (הסטודנטים הרבה יותר מעצבנים אותי). |
|
||||
|
||||
אבל משלם המסים מממן את הכביש גם אם אין לו אוטו והוא נוסע ממש מעט באוטובוסים. והוא מממן את המשטרה לא רק לשמירה על עצמו ועל רכושו אלא גם לכל מני חקירות שלא נוגעות לו וגם להחזיק משטרה בכל מני ישובים נדחים (שזה יקר יותר) ולשמור על כל מני דברים שלא אכפת לו מהם. אז באותה מידה משלם המסים מממן גם את האקדמיה, שהיא שירות שלמרות שאולי נראה לך שרק מעטים נהנים ממנו, הרי שבעצם כל החברה נהנית ממנו - הרופאים מטפלים בכולם, והתרבות נוצרת עבור כולם. בסופו של דבר זוהי חברה - אתה יכול לא לאהוב את זה, ואתה בהחלט מוזמן לעזוב. אף אחד לא יכריח אותך להשאר. |
|
||||
|
||||
משלם המיסים מממן את המשטרה בצורה הזאת בגלל שאין ברירה אחרת - עדיפה לשלם יותר מהשכן על המשטרה, מאשר שלא תהיה משטרה בכלל, או שהיא לא תהיה מקובלת על כולם כצודקת ובלתי-משוחדת. אבל אין סיבה שמשלם המיסים ישלם באותו אופן על "אקדמיה". כאן *יש* אלטרנטיבה, והיא עדיפה - שוק חופשי. |
|
||||
|
||||
כשלימודי הרפואה יעלו כמיליון שקלים, גם שירותי הרפואה יעלו בהתאם. וכשרק עשירים יוכלו לממן את לימודי ההנדסה, אז העניים ישארו עניים. |
|
||||
|
||||
לימודי הרפואה לא יעלו לשוק הפרטי יותר משהם עולים למדינה. גם אנטנה סלולרית היא לא בדיוק זולה. איך כולם מסוגלים להרשות לעצמם להשתמש בשירותיה? אה, כן - בגלל שהעלות שלה מתפרשת על מספר גדול של לקוחות. |
|
||||
|
||||
חוששני שאתה טועה לגבי מי עוזב. החברה בישראל התקדמה ומתקדמת בצעדי ענק מסוציאליזם לקפיטליזם ולא נראה לי שאחורה פנה נראה באופק. הסיבסוד ימשך כל זמן שהוא כדאי למדינה, במקום ביטול שכר הלימוד והענקת מימון ישנו מעבר להפרטה (באמצעות מכללות) של חלקים ניכרים של מערכת ההשכלה הגבוהה, שם משולם שכר ראלי, מה שמאפשר לאוניברסיטאות להתמקד במחקר ולקבל פחות סטודנטים (לפחות באופן יחסי לגודל האוכלוסיה). עם השיפור במערכת הפרטית לא תהיה למדינה ברירה אלא להזרים יותר כסף למערכת ההשכלה הממשלתית ע''ח הסטודנטים. כבר כתבתי שלדעתי שכר הלימוד הוא אופטימלי כיום, לכן לא היתי רוצה לראות שום שינוי, אבל אם היתי צריך להמר, ירידה בטווח הקרוב היא לא מה שהיתי צופה. |
|
||||
|
||||
יש לציין שזה בהחלט אינטרס של המדינה שאתה תתחיל ללמוד להיות רופא או מהנדס ותנצל את ההכשרה היקרה הזו יותר מוקדם ולאורך יותר שנים במקום לעבוד שנה-שנתיים כמלצר או בודק תיקים. בחשבון הכלכלי הארוך זה משתלם גם למדינה וגם לאזרח-הסטודנט. |
|
||||
|
||||
נקודה טובה. יש לי תשובה עבורה - עדיף שאני אקח הלוואה מגוף פרטי עבור ההכשרה המוקדמת הזאת - אבל זו עדיין נקודה טובה. |
|
||||
|
||||
עובדה היא שגופים פרטיים מציעים גם היום הלוואות וכמעט איש אינו לוקח אותן; המסקנה שלי - ההלוואות אינן פותרות את הבעיה. |
|
||||
|
||||
המסקנה שלי - בגלל הסבסוד של המדינה אין צורך בהלוואות. |
|
||||
|
||||
לא. המסקנה היא שהסטודנט הישראלי לא מעונין בהלוואות, בכל אופן לא בתנאים שבהן הבנקים מוכנים לתת לו אותן. אם יעלה שכר הלימוד הוא יעבוד עוד לפני או במהלך הלימודים, יקח יותר מההורים או יוותר על הלימודים. אגב, למה שאתה קורא ''סבסוד'' אני קורא ''השקעה של המדינה''. השקעה בתשתית האנושית היא דבר מועיל לא פחות מהשקעה בתשתית החומרית. |
|
||||
|
||||
הכשרת בעלי תארים בפילוסופיה, מדעי המדינה וספרות, כשהשקעה של המדינה, היא בדיחת השנה. |
|
||||
|
||||
תארים בפילוסופיה, מדעי המדינה וספרות הם רווחיים למדינה. כל מקצוע שאין בו מעבדות וכל מה שאתה צריך זה להחזיק קומץ מרצים וכמה ספרים בספריה הוא רווחי. אגב, לדעתי אתה טועה טעות קשה מאד אם אתה סבור שמדינה צריכה לשלם רק עבור מה שמביא תועלת כלכלית מיידית ומדידה. תשתית תרבותית היא בסיס חשוב מאין כמוהו לחברה (ולמדינה, שהיא המסגרת הארגונית שלה). |
|
||||
|
||||
אם אפשר היה לבצע נסיונות כאלה הייתי מציע לסגור לעשר שנים את מדעי הרוח וחלק ממדעי החברה ולראות כיצד הדבר השפיע על המדינה. אני חושש שלא הייתי נהנה מהתוצאות. |
|
||||
|
||||
אם אתה מתעקש לסגור אותם אנא עשה זאת באנטארקטיקה. לי ממש לא בא לראות את התוצאות. |
|
||||
|
||||
גם אני לא. זו היתה תשובה לכל מיני אנשים שמזלזלים בכל התחום הזה של מדעי הרוח. |
|
||||
|
||||
לא השתכנענו. |
|
||||
|
||||
מה לעשות. |
|
||||
|
||||
מה אתה חושב שיקרה (ברמה האופרטיבית)? |
|
||||
|
||||
אין לי מושג; עד כמה שאני מכיר את ציבור הסטודנטים, אולי הם יצליחו להפחיד את ראש הממשלה (שר האוצר כבר למעשה אינו קיים) והעניין יידחה למועד מאוחר יותר. יש בקרב הסטודנטים מספיק גייס חמישי עם השקפות נאו ליברליות ורגשי אשמה על אחריותם למשבר ההשכלה הגבוהה -השכר הלא גבוה מספיק שהם משלמים. אם אתה רוצה לראות ביטוי לכך- תקרא את הדיון כאן. |
|
||||
|
||||
במשטרים אפלים מכנים את האופוזיציה ''גיס חמישי''. תלמד להתייחס ביותר כבוד למי שחולק על דעותיך הצודקות תמיד. |
|
||||
|
||||
התכוונתי, מה אתה חושב שיקרה ברמה האופרטיבית אם יסגרו את הפקולטות למדעי הרוח וחלק מחוגי הפקולטה למדה''ח. שמעתי כמה וכמה סיסמאות בנוסח ''אומנות או נמות'', אבל לא קיבלתי מעולם תרחיש מפורט יותר המתאר את הדרדרותנו לפי פחת. היות ואתה נשמע כאילו יש לך רעיונות לתרחיש כזה, מעניין אותי לשמוע. |
|
||||
|
||||
אילו תרחישים שאינם קורים בד"כ. מה שקורה הוא ניוון איטי שאת תוצאותיו אפשר לנתח בדיעבד. בוא נלך לתרחיש הקיצוני והבלתי מתקבל על הדעת שכל הפקולטות למדעי הרוח ייסגרו ובמקומם ייפתחו מכונים פרטיים. אתייחס לתחום שקרוב אלי: אחד המכונים ייפתח על ידי משפחת עופר; ברור שפרופסורים כמו זאב שטרנהאל או דני גוטוויין לא ילמדו שם אלא אם יארגנו מחדש את דעותיהם (משהו שאפשר לראות היום בעיתונים). |
|
||||
|
||||
כל זמן שלא יסגרו או יקנו את האייל, לא נראה לי שצריך לדאוג. |
|
||||
|
||||
אבל אם יעלו מספיק את שכר הלימוד העורכים עלולים להישבר ולמכור אותו... מה גם שהם כורעים תחת נטל התשלומים לשכ''ג. |
|
||||
|
||||
השכ''ג בשביתה. אם זה היה תלוי בי, הייתי נכנע לדרישותיו מייד, אבל הוא לא הציג כאלה. |
|
||||
|
||||
וזה מה שיגרום להתדרדרות מורגשת כלשהי בחיי הפרט? |
|
||||
|
||||
קודם כל כן באופן ישיר כיוון שלפרט תהיינה פחות דעות לבחור מתוכן, לדון בהן ולהפרות את מחשבתו; ובטווח הארוך יותר גם באופן עקיף, כאשר שליטה רעיונית חד ממדית תיצור מצב שבו סוג אחד של חשיבה ינחה את כל פעילותה של החברה - מה שיגרום ללא ספק להתנהלות פחות נכונה שלה. אמור לי, אם מפלגה אחת תתפוס את השלטון ותכריז על פיזורן בחוק של כל המפלגות האחרות, האם לדעתך זה יביא להידרדרות מורגשת בחיי הפרט? |
|
||||
|
||||
הפקולטות למדעי הרוח נוהגות ללעוס את אותו חציר ימים רבים. רעיונות ישנים יש שם בשפע. רעיונות חדשים? מחלת הפוסט מודרניזם היתה הדבר האחרון שתפס באמת. אני לא מעוניין בעוד, תודה. למגינת ליבם של הפילוסופים, הרעיונות החדשים נובעים לא פעם דווקא מאויביהם המרים (סתם) - גנרלים וקצינים, פוליטיקאים ואנשי עסקים. לגבי החלק השני של התגובה, אופיו אינו ברור לי. אם מדובר במשל על השליטה הרעיונית החד וכו' הוא לא מוצלח בעיני (מה גם שאיני מסכים אם חלק א'). אם מדובר בתרחיש מוצע של ממש, אנא הסבר מדוע למהפכות המפלגתיות האמיתיות בפוליטיקה הישראלית (הליכוד וש"ס, אם תשאל אותי) אין שום קשר להנרי אונגר, ומן הצד השני, אנא תאר לי כיצד הצליחו הפקולטות הגרמניות המפוארות למנוע את הדיקטטורה, וכיצד המשוררים והמוזיקאים הרוסיים הצילו את רוסיה מהדרדרות לשלטון טוטליטארי. אם השאלה היא ענינית, התשובה היא כן. חומר למחשבה: פקולטות רוח חופשיות אינן מתכון לדמוקרטיה אלא סממן של דמוקרטיה. הנסיון לשמור על דמוקרטיה דרך תחזוק של פקולטות אלו משול בעיני לנסיון להוריד גשם ע"י סחיבת מטריה. |
|
||||
|
||||
רעיונות חדשים לא חייבים להיות נסיון למהפכה אינטלקטואלית כמו הפוסט-מודרניזם; הם יכולים להיות קצת יותר מצומצמים. אתן לך דוגמה קטנה, אבל מבחינתי מייצגת: בעשור-שניים האחרונים בולטת בחקר ההיסטוריה מגמה חדשה, שאינה עוסקת בחקר הארועים והאנשים "הגדולים" (מה גרם לקיסר X להכריז מלחמה על ממלכת Y) אלא באנשים "הקטנים" ובקבוצות משנה: כיצד חיו איכרים בממלכת Y במאה ה-Z? מה היו הגורמים המרכזיים בחייהם? איך נראתה מערכת היחסים בתוך המשפחה באותם ימים? מה הקנה לאנשים תחושת שייכות? כיצד התיחסה החברה שם למוגבלים? באיזו מידה השפיעו אמונות ותפישות עממיות על אורחות ההתנהגות של החברה בכללה? בקיצור, צורה אחרת לראות את ההיסטוריה - שנובעת מתפישה אחרת של מה חשוב ומי חשוב, וגם יכולה ליצור תפישה כזו אצל קוראיה. גם אם אתה סבור שהתפישה הזו מוטעית, עדיין החשיפה אליה יכולה להפרות אותך. מעניין אותי לשמוע אילו רעיונות חדשים ומענינים שמעת מקצינים ופוליטיקאים. אני לא זוכר מתי שמעתי ממישהו מהם משהו חדש ומענין. לגבי אנשי עסקים, בודדים מאד מהם ניחנו ביכולת להתרומם מעבר לתחום העסקי ולתרום משהו קצת יותר רחב. האקדמיה היא המקום היחיד שבו משלמים לאנשים כדי לשבת ולחשוב; אנשים שעיקר עיסוקם הוא מעשי פנויים הרבה פחות לחשוב וממילא לחדש. יותר מזה, בתחומים רחבים של התרבות האנושית היחידים שעוסקים באופן מסודר הם אנשי האקדמיה. לא ברור לי איך אתה מצפה שמישהו יחדש בהם משהו אם הם לא יהיו (מה גם שבהעדר מי שילַמד אותם העיסוק בהם עלול להצטמצם כמעט לאפס). לגבי החלק השני, מבחינתי מצב בו יתאפשר רק לחוקרים בעלי עמדה מסוימת לחקור ולפעול בתחומם הוא מקביל למצב בו רק מפלגה אחת קיימת: מונופול על הדעות בתחום מסוים. גם מצב של מפלגה יחידה לא יפגע מיד וישירות בחיי הפרט. לא טענתי שיש קשר סיבתי בין קיומה של אקדמיה חופשית לבין דמוקרטיה, אם כי העובדה שמשטרים דיקטטוריים ממהרים לדכא את החופש האקדמי מעידה שלהם דווקא נראה שהוא מסכן אותם. אגב, מאין לקחת שמישהו היה אמור להציל את רוסיה משלטון דיקטטורי? היא היתה תחת שלטון כזה מאז ומתמיד, ולהוציא הפוגה חלקית קלה בתקופת גורבצ'וב-ילצין עודה באותו מצב. |
|
||||
|
||||
אתה ודאי מתכוון לשיטת המחקר בהיסטוריה שנקראת אנאלס. היא קיימת הרבה יותר מעשרים שנה; יחד עם זה כותבים גם היום ספרים שעוסקים בספרות הפוליטיות וגם כתיבה נרטיבית. לגבי החופש האקדמי: אצלנו יש עדיין חופש ביטוי אבל הוא מצוי תחת התקפה של בעלי ההון הגדול ותומכיהם באקדמיה. מצוקת התקציב של האוניברסיטאות איננה דבר שנגרם על ידי כוח עליון. חלק מהאשמים-לא כולם- רוצים להחליש את האקדמיה. כשהאקדמיה תהיה במצוקה כספית קשה, יבוא עופר או שרי ויציעו לתמוך באופן קבוע בפקולטות מסויימות. זה ברור שבפקולטה כזאת לא ילמד שימשון ביכלר. |
|
||||
|
||||
ואיך יושפעו מזה אני, סימון ומואיז הקטן? |
|
||||
|
||||
אתחיל דווקא מהרעיונות המעניינים של הקצינים והפוליטיקאים. שלום עכשיו הוקמה עקב "מכתב הקצינים". מנחם בגין (פוליטיקאי ומנהיג מחתרת צבאית) חולל מהפכה רעיונית ביחס לעדות המזרח וחתם על הסכם שלום ראשון אם מדינה ערבית. משה דיין, יצחק רבין, עזר וויצמן - גנרלים ופוליטיקאים שהובילו תהליכי שלום. אלו רק מדינאים: תקצר היריעה מלתאר לך רעיונות שקבלתי באופן אישי מקצינים, חלקם רהוטים, משכילים אינטיליגנטיים, מעניינים ומנומסים הרבה יותר מאנשי רוח וסנגוריהם. כשכתבתי בתגובתי הקודמת "אויביהם המרים", התכוונתי בדיוק לגישה בה נקטת. נפלת לסטריאוטיפ, ואתה מפסיד. אנשי עסקים - נסה להקשיב לדן פרופר, בני גאון ועוד רבים אחרים. מנסיוני, כשמשלמים לאנשים לשבת ולחשוב, הם יחשבו על מי שמשלם להם. זאת, אגב, הסיבה שהפקולטות למדעי החברה והרוח אינן נכחדות תחת דיקטטורות, אלא משרתות אותן, בתורות וגיבויים אקדמיים למיניהם. לגבי החלק השני, עדיין לא הבנתי מה אתה רוצה. מניין "מצב בו יתאפשר רק לחוקרים בעלי עמדה מסוימת לחקור ולפעול "? ולגבי התיקון העדין בסוף: כתבתי "טוטליטרי", לא "דיקטטורי". ההבדל, כידוע, גדול. תקן חלש. |
|
||||
|
||||
כל מה שכתבת נכון. בוא ננהג כמנהג כלכלנים הגונים ונביט על השורה התחתונה: מדינת ישראל בשנתה ה-59 אינה נמצאת לצערי במקום בו יכלה להיות. כל התופעות שתיארת היו היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. |
|
||||
|
||||
כלומר, מצבנו היה טוב יותר לו ניתן יותר תקציב לפקולטות למדה"ר ומדה"ח? אם כן, איך הגעת לזה? ואם לא, מה הקשר? |
|
||||
|
||||
לא לזה התכוונתי. התכוונתי לחלק החשוב ולתרומה הגדולה שאתה מייחס לאנשי הצבא. |
|
||||
|
||||
אין לי זמן עכשיו להגיב בפירוט, אבל לגבי הפוליטיקאים ואנשי הצבא: העובדה שפוליטיקאי כמו בגין חותם הסכם שלום או משתף ציבור מסוים בהוויה הלאומית אין משמעה שהוא הביא רעיון חדש; הרעיון של לחתום שלום, עם כל הכבוד, לא הומצא ע"י בגין. הוא איש של מעשים וברור שהוא יכול לעשות מעשים, ואילו פרופסור אינו יכול לחתום על הסכם שלום (אם כי אוסלו הוזן ע"י מפגשי אינטלקטואלים - אמנם יש שאומרים שזו אחת הסיבות לתוצאותיו הפחות מוצלחות). באותה מידה העובדה שרבין, דיין וויצמן הובילו תהליכי שלום אינה מראה על רעיונות חדשים - לכל היותר על היכולת לקבל רעיונות של אנשים אחרים. דיין שאתה מביא כדוגמה הוא הסמל והמופת למקובעות של חשיבה, כאשר כשר בטחון הביא למלחמת יוה"כ בכוחה של הקונספציה. |
|
||||
|
||||
למה אתה מתכוון במילים: "חיי הפרט"? |
|
||||
|
||||
לפחות לפי הנראה לעין, הגיס החמישי גדול מארבעת אחיו, או שהוא מקבל גיבוי מהגיס השלישי של האפתים. |
|
||||
|
||||
או לחלופין, ציבור הסטודנטים הדומם מרוצה באופן כללי ממצבו, אבל אפטי כלפי הנפוליונים הקטנים שמנהלים שביתות על גבו. |
|
||||
|
||||
אני כל כך אוהב את המילה החדה והמדוייקת "מצבו". מאיזה "מצבו" הוא מרוצה? ממגוון הקורסים באוניברסיטה? ממספר הסטודנטים הקטן בשעורים ובסמינריונים? מהמוסד בו הוא לומד?ממצבו הכלכלי? מהרלוונטיות של לימודיו? |
|
||||
|
||||
מחוסר התקנים למרצים. |
|
||||
|
||||
אל תדאג, אני בטוח שתמצא עבודה אחרת. יש ביקוש אדיר לפרופסורים להיסטוריה של המזרח הקדום במקדונלדס. |
|
||||
|
||||
כן, זה נכון, אבל כדורגלנים ודוגמניות מרוויחים קצת יותר, בכל זאת. |
|
||||
|
||||
ליבי איתך, אבל הארנק ישאר בכיס. |
|
||||
|
||||
קפיטליסט קמצן שכמוך. |
|
||||
|
||||
Flattery will get you everywhere, my boy.
|
|
||||
|
||||
לפי התיאוריה שלך, לשלם למרצים לעמוד בכיתה ולשתוק יהיה אפילו יותר רווחי - הסטודנטים לא יצטרכו להוציא כסף על עטים ודפדפות! פסקתך השניה - קלישאה בלתי מבוססת. |
|
||||
|
||||
כן, אבל אז הסטודנטים לא יבואו. אתה מכיר ודאי את הסיפור על נשיא האוניברסיטה שהגיעו אליו נציגי הפקולטה לפיסיקה עם דרישה למעבדה חדשה למצב מוצק בעשרה מיליון דולר. נאנח הנשיא ואמר: תמיד אתם מבקשים כסף ועוד כסף. למה אתם לא יכולים להיות כמו המתמטיקאים? הם צריכים רק נייר, עפרון ומחק. אתם יודעים מה - כמו הפילוסופים, עוד יותר טוב: הם צריכים רק נייר ועפרון. להערתך השניה - מבוססת לא פחות מהדעות שאתה שולף כאן לכל עבר. |
|
||||
|
||||
אני מנמק את הדיעות שלי. |
|
||||
|
||||
''כן, אבל אז הסטודנטים לא יבואו.'' - היה נחמד אם היית עונה ברצינות במקרה הזה. |
|
||||
|
||||
היה נחמד גם אם האיש שגאה בכך שהוא מנמק את הדעות שלו היה כותב משהו בעל תוכן מעבר לבדיחות תפלות וחלוקת ציונים. |
|
||||
|
||||
הצבעתי על כשל מהותי בטיעון שלך. אני אצטט אותו (את הטיעון שלך) שוב, למקרה ששכחת: [ציטוט (קרי - לא אני כתבתי את השטויות הללו)] "תארים בפילוסופיה, מדעי המדינה וספרות הם רווחיים למדינה. כל מקצוע שאין בו מעבדות וכל מה שאתה צריך זה להחזיק קומץ מרצים וכמה ספרים בספריה הוא רווחי." [/ציטוט] עניתי (זה ניסוח חדש) - הפסד קטן איננו רווח. אם החלטתי לשרוף שטר של עשרים ש"ח, לא *הרווחתי* את שמונים השקלים שהיו אובדים לי אם הייתי שורף במקום זאת שטר של מאה. |
|
||||
|
||||
כשתצליח למצוא את הקשר בין הניסוח החדש לישן, ספר לי. כשכתבתי רווחי התכוונתי לרווח. כסף ביד. קש. האוניברסיטה מקבלת מסטודנטים למשפטים, ספרות או פילוסופיה יותר ממה שהיא מוציאה עליהם. |
|
||||
|
||||
2. לא נכון. כתבת: "תארים בפילוסופיה, מדעי המדינה וספרות הם רווחיים למדינה." הנה עוד פעם: "תארים בפילוסופיה, מדעי המדינה וספרות הם רווחיים למדינה." פעם אחת אחרונה: "תארים בפילוסופיה, מדעי המדינה וספרות הם רווחיים למדינה." שים לב - למדינה. כתבת "רווחיים למדינה". לא לאוניברסיטה, למדינה. 1. אחרי המשפט הטיפשי שכתבת, וההגנה הצולעת עליו, לא מפתיע אותי שאתה לא מצליח לראות את הקשר. זה חסר תקווה, אבל אנסה פעם נוספת להסביר לך - הפסד קטן איננו רווח, הוא עדיין הפסד. קיצוץ בהוצאות בצורה עיוורת לא מוביל בהכרח לרווח. |
|
||||
|
||||
או קיי, ניסוח לא מדוייק. רווחיים לאוניברסיטה, ומכאן שהמדינה אינה נדרשת לסבסד אותם וממילא כל הדיון שלך על סגירת הפקולטות לא רלבנטי. ולגבי הערתך השניה: ניסוח א': לפי התיאוריה שלך, לשלם למרצים לעמוד בכיתה ולשתוק יהיה אפילו יותר רווחי - הסטודנטים לא יצטרכו להוציא כסף על עטים ודפדפות! ניסוח ב': הפסד קטן איננו רווח. אם החלטתי לשרוף שטר של עשרים ש"ח, לא *הרווחתי* את שמונים השקלים שהיו אובדים לי אם הייתי שורף במקום זאת שטר של מאה. אני מתקשה לראות כיצד שני אלה טוענים אותה טענה. אנא הסבר זאת כך שגם טיפש צולע שכמותי יוכל להבין את פניני חכמתך. |
|
||||
|
||||
אתה אומר לי שהמדינה לא מסבסדת, בימינו, את הפקולטות למדעי הרוח? ניסוח א' ממשיך בקו המחשבה שהצגת עד לאבסורד, בכוונה להצביע על חוסר ההגיון הטבוע בו. ניסוח ב' נותן לך פחות קרדיט, ומסביר לך בצורה פשוטה איפה הייתה טעותך. יש מבין? |
|
||||
|
||||
נ.ב: במקום, או לפחות במקביל, לויכוח על שקילות ניסוח א' וניסוח ב', ראוי שתתייחס לטענה (או טענות) שהם מעלים. |
|
||||
|
||||
או, הנה hear hear |
|
||||
|
||||
מה אתה רוצה לראות אותי מנמק? אני לשירותך. |
|
||||
|
||||
למה אתה: א - רוצה להמשיך לחיות ב - מגיב באייל הקורא שתי השאלות אינן נשאלות בארסיות או בסרקסטיות. אם אתה חפץ לענות ולא מוצא את השאלות חצופות, אני מצפה לתשובות שקולות ורציניות, וחשוב מכך, שיעלו בקנה אחד. |
|
||||
|
||||
כי אני נהנה מהשניים. למה את שואל? גם אני מצפה לתשובה שקולה ורצינית. |
|
||||
|
||||
אני שואל מתוך סקרנות לשמוע אותך מדבר על ערכים שמכוננים חלקים משמעותיים מהאישיות שלך (הרצון לחיות והתגובות באייל), באופן שיערער את האמונה ביכולת לעשות רדוקציה של הערכים האלו. קיוותי שבעקבות כך נגיע להסכמה שישנם ערכים שעדיין לא ברור לנו אם ניתן לעשות להם רדוקציה, וששווה לשקול לפתוח תת אגף קטן בחוג לפיזיקה, נספחון קטנטון של החוג לפיזיקה, שחוקר את האופי של הערכים הללו בנסיון לענות על השאלה הנ''ל. לאגפון הקטנטן הזה אפשר לקרוא - ''פיזיקה (תת אגף רוח)''. |
|
||||
|
||||
הרצון לחיות וההנאה מאינטרקציה עם בני אדם אחרים הם לא מסתורין גדול מאז דארווין. (יש כמובן הרבה עניין בפרטים ''הקטנים''. בשביל זה יש את הפקולטה לביולוגיה.) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |