|
||||
|
||||
Our local politics is militant, but I can't see a universal tendency towards leading positions manned by former generals. These days the PM is usually not the commander of the army, neither does he lead the army or march with the troops to the front. That's one civil progress compared to ancient campaigns.
If I remember right, Fuad was head of the north commandment (?) during the Lebanon war. |
|
||||
|
||||
היה מפקד איו''ש ואחר כך מתאם הפעולות בשטחים. |
|
||||
|
||||
איש צבא אחר שהצטרף למפלגת העובדה אחרי שפשט את מדיו, והיה אלוף פצ"ן החל מ83. (עם פריצתה של מלחמת לבנון ב82היה אמיר דרורי אלוף פצ"ן). |
|
||||
|
||||
ליאור, באירופה שעברו עליה 50 שנה שקטות יחסית מבחינה מלחמתית רוב המנהיגים אזרחיים. בעולם השלישי המסוכסך לא חסרים מנהיגים מרקע צבאי. שני הגיבורים של מלחמת המפרץ, סאדם חוסיין וג'ורג' בוש באים מרקע צבאי. סאדם היה רוצח מקצועי בשירותים החשאיים העירקים, בוש היה טייס קרב ואת הקריירה הפוליטית שלו ביסס על מעמדו הרם בסוכנות הביון האמריקנית. בנו, הנשיא הנוכחי, אינו בעל רקע צבאי, אך שני האנשים המרכזיים בממשלו הם כן: שר החוץ, היה הרמטכ"ל האמריקני, ודיק צ'ייני, סגן הנשיא, הוא מר ביטחון של ארה"ב מימים ימימה. פוטין נשיא ברה"מ, בא מהקג"ב, ואת מעמדו האיתן כעת ברוסיה רכש לו בעיקר באמצעות המלחמה הלא מתפשרת שניהל בצ'צ'ניה. |
|
||||
|
||||
שמעון, לא הבנתי כיצד התיאור הנ''ל מחזק את הטענה כי במלחמה הפוסטמודרנית הפוליטיקה נעשית צבאית. אם לסכם, לדעתי מדובר בעיקר-סרק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |