בתשובה לרועי, 04/05/00 16:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא יודעת למה, אבל דיי ברור לי מהודעותיך שאתה אדם צעיר מאוד, לא רק בגיל אלא גם בדרך המחשבה שלך, ו(וזה הרבה יותר עצוב) אדם חסר אמפטיה לחלוטין. למה אנחנו מתאבלים ? למה אנחנו מכבדים ? לומר משפט כמו "כבוד צריך להרוויח", נראה לי כל כך ילדותי, עד שהמילים נעתקות מפי לרגע. אתה, שמתקומם נגד פעולות הצבא בארץ, נשמע בדיוק כמו מ"כ לא משכיל במיוחד מגבעתי. כל-אדם-ראוי-לכבוד-מעצם-היותו-אדם. זה משפט שרצוי שתפנים, וכמה שיותר מהר. אנחנו מכבדים אותם ואוהבים אותם כמו שאנחנו צריכים לכבד ולאהוב כל אדם שהושפל, נרמס, עבר עינויי גוף ונפש שבלתי אפשרי עבורנו לדמיין בכלל, ואיבד הכל, כולל, וזה העצוב מכל, את שביב התקווה האחרון. נכון אמנם שיש צורך דחוף למצוא דרכים חדשות ומתאימות יותר לזמננו כדי לזכור, אבל נדמה לי שלא זו טענתך. להיפך, אתה מקבל במלואה ובאדיקות רבה את הטענה הקלאסית של הציונות ה"ישנה" : היהודים מתו באשמתם, מפני שלא עלו לארץ בזמן, מפני שלא נלחמו,מפני שלא היו בעלי תודעה ציונית חזקה מספיק, ועל כך שילמו בחייהם. יכולתי כמובן להתווכח עם הטענה הזאת, אבל רבים כאן עשו את זה לפני, ואין צורך להוסיף. אוסיף רק אנקדוטה היסטורית קטנה שאולי נעלמה מידיעתך - לוחמי מרד גטו וורשה, שבפעולותיהם, כך נראה, אתה מצדד, בחרו בסופו של המרד, כאשר הסוף התקרב, בהתאבדות המונית. האם זאת ה"מלחמה לחיים" שאתה כל כך מעריץ? מעניין... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני הילדותי? אני המצחיק האם קראת את מה שרשום? כל אדם מגיע כבוד??? בזזזזז.. האם לאנס מגיע כבוד? האם לרוצח מגיע כבוד? האם למכ בגיבעתי שהחליט במחסום למנוע מערבי פלסטיני להכנס סתם כי אותו אחד הביט לו בעיניים מגיע כבוד? האם למ"כ שלי שהעז לגנוב את שרשראות התפילה של אחד הערבים שעברו במחסום מגיע כבוד. ועוד לעשות זאת עם אחרים חיילים שלו. על מה מגיע כבוד? להיטלר יש לך כבוד? האם הוא לא היה בן אדם? אני נותן כבוד וכן כבוד הוא דבר שמרויחים את יכולה לקבל את זה אבל מבחינתי גם אדם זקן לא תמיד ראוי לכבוד בגלל גילו. (אני אומנם אתן לו לשבת באוטובוס בלי לחשוב פעמים אבל מה היית עושה אם היית מגלה שהוא פדופיל?כמה כבוד היית נותנת לו?) את מהסוג שאומר יש דברים קדושים שאסור לגעת בהם אסור לשבור ולנפץ. אני לא אני בוחן כל דבר, אני לא מקבל את זה שבית הספר אומר לי שזה כך בגלל ולא אחרת. את מה שאמרתי אמרתי לאחר ששמעתי אנשים שחזרו משם מספרים את סיפוריהם. לאחר שראיתי סרטים שמבוססים על מה שקרה ולאחר מה שלמדתי גם בבית סיפרי. לאחר שביקרתי יותר מפעם אחת וגם יתר מפעמים ביד ושם ולא בגלל שלכחו אותי לשם בגלל הלימודים או הצבא.ב אלא באופן עצמאי. את הדברים שרשמתי רשמתי לאחר שהבטתי במראה ולאחר מכן הבטתי לאמריקה הגדולה ושאלתי את עצמי ואם זה היה קורה עכשיו אז מה? אני מערב את אמריקה כיוון שמבלי שנרצה לראות המעצמה הזאת למרות כל הדמוקרטיה ואהבת הצדק היא אחד המקומות אם הכי הרבה גזענות מוסתרת היום. ראיתי רק ביום השואה האחרון תוכנית שהוכיחה כמה הלבנים באמריקה הם גזענים כלפי השחורים למשל. וזה בטח לא המקום היחיד בעולם. אנשים אומרים שאין סיכוי שדבר כזה יקרה שוב.. אני אומר שלא רק שיש סיכוי אני אפילו בטוח שזה יקרה מתי שהו. אולי לא בחמישים השנים הקרובות אבל מי יודע אולי במאה אולי ביותר מזה.. הטענה שלי היא בכלל לא שזה קרה בגלל שהם לא עלו לארץ. הטענה שלי שואלת, ולא אומרת היא שואלת אם היתה יכולה להתקיים אפשרות אחרת באותם תנאים. היא שואלת מה היה קורה אם המנהיגות הייתה פועלת בדרך אחרת. וצדף אני יודע מה קרה ללוחמי גטו וורשה בסופו של דבר. אני יודע גם שמהאנשים בגטו וורשה שנשארו בחיים הגיעו סיפורים שהם ידעו כמה חודשים לפני המרד בדיוק מה יקרה למי שיסע ברכבות. אז אולי אני טועה מי יודע. אבל הילדותי פה הוא לא אני. רועי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל אדם מגיע כבוד אבל אפשר *לאבד* אותו | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |