בתשובה לראובן, 10/04/07 10:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תואר-השם הוא "מוזר", לא "מוזרי"1, לכן אם כבר "במוזרות". נשמע קצת יותר טוב, ועדיין רע. אפשר גם ללכת לצורה המיושנת יותר, "מוזרוֹת". (כמו: הם דיברו ארוכות). לא הרווחנו הרבה. העברית מאוד חלשה בתארי פועל, עושה רושם. את אלו שהם מילים עצמאיות נדמה לי שאפשר לספור על אצבעות הידיים, וחלקן כבר נכחדו מהעברית המדוברת (היטב, הרחק). הצורות הסטנדרטיות לגזירה שלהם משמות עצם (ב-) או מתארי שם (-וֹת) מאולצות. למרות שבניסיון חפוז לא הצלחתי למצוא עוד תארי-שם שכל כך קשה "לאדוורבּ" אותם, אני מנחש שיש לא מעט כאלה. בצעירותי התחלתי תרגום-מגירה ל"מלכוד 22", וזה היה אחד מכאבי הראש הקשים ביותר - הלר נהנה שם לערום תארי-פועל ברצפים ארוכים, ובעברית פשוט אי אפשר (הדרך היחידה הסבירה היא לתמרן את המשפט כך שמה שמתואר לא יהיה הפועל אלא שם עצם כלשהו, אבל זה דורש מאמץ יצירתי מחודש בכל פעם, ולעתים קרובות עולה ביוקר). אם כבר לאלץ משהו, הייתי הולך על... "מוזר": "היא חייכה מוזר", לא עברית, אבל נראה לי שקל יותר להתרגל לזה. לא מעט תארי שם מחלטרים גם כתארי פועל, במידות שונות של תקניות (יפה, נמוך, טוב, נוח, חלש). 1"מוזרי" נשמע מונח טוב לאידיאליסט קיצוני, מוסרי עד תמהונות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ''במוזרות'' זה יותר טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה מובן המלים "היטב, הרחק" הן "עצמאיות"? (אתה מתכוון שהן שונות מתואר-העצם שמאותו שורש?) ואני מתקשה להחליט מה עדיף - "חייכה מוזר" או "חייכה חיוך מוזר". מה דעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''עצמאיות'' במובן זה שהן משמשות רק כתואר הפועל. מעניין שהתחלת את הפתיל בשאלה ''איך לומר בעברית, במלה אחת, ''באופן מוזר'''', וחשבתי שאת בסיטואציה תרגומית קיצונית - אני לא מצליח לפנטז דוגמה קונקרטית - שבה את חייבת מילה עברית כנגד מילה אנגלית. אחרת אפשר פשוט... ''חייכה באופן מוזר''. זו כנראה ברירת המחדל של מתרגמים מאנגלית לתארי פועל - אם כי אכן ברירת מחדל בעייתית, ואם את מנסה במודע (או לא במודע) להימנע ממנה, אני איתך. מכל מקום, אם ''מותר'' לך לשנות את מבנה המשפט ל''חייכה חיוך מוזר'', אני תומך בו תמיכה נלהבת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, האמת היא שאינני בשום סיטואציה תרגומית ממשית - לא קיצונית וכרגע גם לא אחרת. וודאי ש"מותר" לי לשנות את מבנה המשפט ברמה הזאת. אני רק לא לגמרי בטוחה שהפירוש ייצא מדויק. וגם פשוט תהיתי אם יוכל מישהו להמציא לי מלה אחת לצורך העניין: לפעמים זה פשוט מעצבן כשאין כזאת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען השלמות - שמתי לב לעוד צורה, ממש ארכאית, לגזירת תארי פועל - סיומת A לתואר השם. מה ששרד מזה זה לדבר סרה, לבכות מרה, לדבר גבוהה (גבוהה), וצמד אחד שעדיין אפשר למצוא אותו בשימוש אקראי (מליצי, אבל לא רק בצירוף כבול) - נכונה/נכוחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש! חייכה מוזרות ( עם חולם, כמו "נגעה קלות"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרמפוֹף חרימפפתיך: תגובה 438502, משפט שלישי. אבל אשמח לרמז בנוגע לכותרת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג איך זה קשור, אבל http://en.wikipedia.org/wiki/KAM_theorem | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השלישי הוא מוזר, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |