|
||||
|
||||
לולי הפרשנות לא הייתי קורא את השיר יותר מפעם אחת, הוא לא מרשים במיוחד, לפחות - לא בקריאה שקטה. הפרשנות אכן מרשימה, נראה שסלי מרוצה מהשיר, מרוצה גם מעצמו, ונסחף בהתלהבות יצירתית שקשה לראות מה הקשר בינה לבין השיר. שתי הערות: בזמן התקף אסטמה (או מחנק בכלל) הגוף רועד. הגהה היא סיום הכתיבה, לא סיום התקף יצירתיות שאחריו אפשר לנשום לרווחה ולכתוב שיר. לירון מתארת כתיבת שיר כהתקף אסטמה. שלוש השורות האמצעיות ארוכות כמו נשימה מאומצת שמתעקשים לשאוף דרך סימפונות מכווצות. בסופן היא מצליחה לשאוף די אוויר כדי לומר מה שרצתה, והמאמץ הופך את המלים לנשגבות, אפילו אם הן רק 'ביצי ציפורים'. את דימוי התינוק אני לא יודע להסביר, אני רק אסטמתי לשעבר, לא מבקר שירה. |
|
||||
|
||||
לשעבר, כי מאז הטירונות (שמונה שנים) אין לי התקפים, גם כשאני רץ או משחק כדורגל. לא בדקתי מה הפסיק את ההתקפים. הם הופיעו פחות ופחות ככל שהתבגרתי, ולבסוף הפסיקו. |
|
||||
|
||||
במשפחתי, התקפי אסטמה שנהיים נדירים מחד ועוצמתם יורדת מאידך במהלך ההתבגרות ולאחריה הם דבר נפוץ. |
|
||||
|
||||
זה לא אומר שהמחלה היא ברונכיט, ולא אסטמה שהיא מחלה כרונית? |
|
||||
|
||||
סלי היא אישה ונראה ששמה המלא הוא סלימה. דיון 2854, תגובה 458323. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |