|
||||
|
||||
גם וואלה לא כותבים את הפרטים. לכתוב את הפרטים יהיה משהו כמו "ח"כ בשארה נחשד כי בביקורו בסוריה במהלך המלחמה רקד דבקה צ'רקסית, פעולה המהווה ע"פ סעיף 34-ג' סיוע לאויב עקב תרומתה להעלאת המורל". |
|
||||
|
||||
לכתוב את הפרטים =/= לכתוב את כל הפרטים |
|
||||
|
||||
צו איסור הפרסום הוא על מה שבו נחשד בשארה. על כך מנועים בערוץ 7 ובשאר כלי התקשורת (אפילו רוטר סקופים!) למסור פרטים. הציטוט בוואלה של דיווח בגל"צ של דיווח בעיתון היוצא בלונדון (שעד כמה שאני מבין פרסם את הדברים ממילא מאוחר לזמן כתיבת הידיעה בערוץ 7) הוא פרט משני למדי, אם הוא בכלל נכון, ונראה לי קצת מצחיק לטעון שכיוון שוואלה מצטט כלי תקשורת שמצטט כלי תקשורת לגבי פרט כזה הוא ייחשב למי ש-"מביא פרטים". |
|
||||
|
||||
''על פי מקורות זרים'' ככה עוקפים צווי פרסום בישראל. |
|
||||
|
||||
כן, אבל במקרה הזה עדיין לא עקפו. הצא"פ הוא על מה שבשארה מואשם בו, לא על השאלה איפה הוא מתכוון להשתקע. אני טרם ראיתי אתר שמפר את הצא"פ. למעשה, כמה אתרים גדולים מתעלמים מהפרשה כמעט במופגן: CNN, BBC, אל ג'זירה באנגלית, א שארק אל אווסאט - לא מצאתי בהם אף התיחסות לסיפור. האתרים שמפרסמים פרטים הם בעיקר אתרים ערביים של יריבים של בשארה - אבל גם הם, כנראה, נזהרים מלהתיחס לסיפור עצמו. אני מניח שהועברה אזהרה חריפה במיוחד לכל כלי התקשורת הזרים (והמקומיים) שהבהירה להם שמי שיפרסם משהו ייענש בסנקציות חריפות, ואולי גם יזכה לביקור נימוסים קטן ולאירוח עם כלכלה מלאה. |
|
||||
|
||||
טוב, מי שרוצה לראות מה כותבים אתרים ערביים יכול להגיע אליהם דרך כאן: ובינתיים במערב - דממת אלחוט. חיפשתי באתרים של הניו יורק ולונדון טיימס, לה מונד, קוריירה דלה סרה ואל פאיס - שום איזכור לפרשה. |
|
||||
|
||||
[בלי שום קשר לבשארה, שעליו לא ידוע כלום.. אבל] מוזר שמישהו (סתם מישהו, כאמור) שנשמע כמו בוגד מתגלה בסוף כ..בוגד. הרי חייב להיות איזה פיתול, או לפחות פיתולון קטנטון, בין מה שנראה, לבין מה שיש, לא? אחרת זה משעמם מדי. אולי יש פה פיתול כפול? כלומר, המדבר כבוגד סומך על זה שאף אחד לא יחשוב שמי שמדבר ככה הוא באמת כזה? הממ.. |
|
||||
|
||||
קיים תהליך ארוך של דה לגיטימציה של הציבור הערבי כציבור שיכול להביע את דעותיו.לחברי הכנסת הערבים כבר קוראים בוגדים לא מהיום ולא מאתמול. אנחנו- היהודים מאד מאוכזבים שנעלמו מהנוף מפלגות הלוויין הערביות שהיו מוכנות להצביע נגד ביטול המימשל הצבאי -ערביי מחמד. |
|
||||
|
||||
דווקא אתה לא נשמע מאוכזב, אז אל נא תשתמש ב''אנחנו''. |
|
||||
|
||||
כיהודי אני לוקח על זה אחריות. בכלל לא נהנה. אתה צודק לגבי האכזבה האישית שלי. אם היית לומד קצת את התנהלות מפלגות הלוויין הערביות היית רואה שלמילה בוגדים יש ביטויים שונים ומשונים. |
|
||||
|
||||
לפי הסגנון והתחביר אני מבין שאתה איציק. ברור ש''בוגדים'' יש מכל מיני סוגים. למשל, מי שמצד אחד מצהיר על נאמנות לאומתו העתיקה והמכובדת, ומצד שני נשבע אמונים לישות קולוניאלית שמנסה להשתלט עליה, יכול להיחשב כבוגד מכמה בחינות. |
|
||||
|
||||
נכון, מישהו בבית ניקה לי את העוגיות. |
|
||||
|
||||
האם ידוע לך שבקרב ערביי ישראל מסתובבת ולא מהיום שמועה שעזמי בשארה הוא סוכן של השב"כ? (נכון שיש שמועה דומה לגבי כמעט כל ח"כ ערבי, אבל הרי לך "דה לגיטימציה של הציבור הערבי כציבור שיכול להביע את דעותיו [באמצעות נבחריו]"). |
|
||||
|
||||
הם פיתחו פארנויה ובצדק. השב"כ פועל כל כך עמוק בתוכם שהם אינם יודעים מיהו סוכן ומיהו לא. יש אצלם טענות שכל ההתנהגות של בשארה היא הצגה בעידוד השב"כ. אין כאן שום חידוש; היו לא מעט דוגמאות בהיסטוריה של הטלת טרור באמצעות הריסת הביטחון של אדם ברעהו, אבל גם המתנחלים הקיצוניים טוענים אותו הדבר. |
|
||||
|
||||
לפי המקורות הזרים שלי (תוכנת התרום המאוד לא מושלמת של גוגל מערבית לאנגלית,וחיפוש קצר ברשת),בשארה מואשם בריגול לטובת חיזבאללה וסוריה במלחמת לבנון 2.0 . קצת מוזר לי שעדיין קיים מושג כמו "צו איסור פירסום" בעידן האינטרנט,אבל בירוקרטיות זזות לאט. |
|
||||
|
||||
זה תיאור מתעתע מאוד, ''תרומתה להעלאת המורל''. דבקה צ'רקסית היא קריאת מלחמה ידועה עוד מימי הצאר אלכסנדר הגדול. |
|
||||
|
||||
בוא נגיד שזה נכון, זו סיבה לעזוב את הארץ ? הוא לא יכל פשוט לזוז קדימה ? (אייקון הומור). |
|
||||
|
||||
לזוז קדימה? לא כדאי. משהו ששמעתי מחמי: איך מכניסים חמישה פוליטיקאים לניידת? שניים מקדימה, ומאחור עוד שלושה מקדימה. |
|
||||
|
||||
"חידה של שוטרים: איך מכניסים שבעה עבריינים לניידת אחת? תשובה: אין בעיה – שלושה מקדימה ועוד ארבעה מקדימה." בכלל מדור מומלץ. |
|
||||
|
||||
לא, לא מומלץ בכלל. גינת היה פעם עיתונאי טוב עם חוש הומור לא רע בכלל. אני לא יודע מה עבר עליו בשנים האחרונות (אולי הוא תמיד היה כזה אבל הצליח להסתיר), אבל הוא חצה הרבה יותר מדי גבולות גם בקו המערכתי שבו הוא מוביל את העיתון וגם בבדיחות בטור שלו, שרבות מהן עוברות את גבול הטעם הרע ומגיעות למחוזות הגזענות והשנאה (לערבים, לאירופים, לשמאל, למי לא). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |