 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין ספק שזהו רעיון יפה ואידיאליסטי. אך כמו פילוסופים רבים וטובים- האידיאל הוא השאיפה, זה משהו גבוה שלעולם לא נגיע אליו, החלום הרחוק. כל זה טוב ויפה אך בל נשכח את מה שהזכיר כותב המאמר עצמו.. אליטיסטיות. כולנו יודעים מי ילמד בבתי ספר שכאלה... ילדים של אנשים שיש להם כסף. הם ילמדו בבתי הספר המעולים, ה"לא ממלכתיים", היקרים הסגורים בפני אלה שלא זכו מן ההפקר ואין להם את האמצעים. אלה ישארו הרחק מאחור וישעתקו את מעמדם החברתי לדורות הבאים. לפחות עכשיו, כאשר אלה לומדים עם אלה, החזקים מעלים מעט את הרמה של הלימוד ובכך מעלים איתם, גם אם זה רק מעט, את החלשים. ומי הם אלה החזקים? כמובן בני ובנות העשירים, בני "המעמד העליון"! ולכן אני שואלת אתכם עכשיו, האם זה באמת כדאי שיהיו עוד בתי ספר כאלה כדוגמת בויאר ודומיו? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר את הפרטים, אבל בתיכון המופרד הראשון בדרום ארה''ב שבו בוטלה ההפרדה בכוח הזרוע, הסתבר שהסיבה להתנגדות שדרשה את כוח הזרוע הזה הייתה הפחד של ההורים הלבנים העניים מכך שילדי הלבנים העשירים פשוט יעברו לבי''ס אחר, ובכך יורידו את רמת ביה''ס הזה. ואכן כך קרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במערכת החינוך הממלכתית שלנו, הטובים לא מעלים את הממוצע, אלא רמת ההוראה המחורבנת מורידה את כולם למטה. הרבה למטה. ובמצב כזה, שהמדינה לא עושה את המינימום, מי שיש לו כסף תמיד מוצא פיתרון פרטי (דרך שיעורים פרטיים/בית ספר פרטי), ומי שאין לא - נדפק. כך שהבעיה היא לא קיום בתי ספר פרטיים, אלא הרמה של הממלכתיים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |