|
||||
|
||||
שוב אני נאלץ, שלא להסכים. שימוש באמצעים של הרג המוני היו קיימים גם בעת העתיק, קונבנציונלים כמו הבערת העיר על תושביה או בלתי קונבנציונלים כמו הלוחמה הביולוגית במצור של המונגולים על קונסטנטינופול. לעניות דעתי הלא מלומדת (איני הסטוריון), הדבר ששינה יותר מכל את שדה המלחמה היה המצאת הארטילריה. עד אז היו המלחמות מתמקדות במצור על עיר או מבצר עד לנפילתם או עד לשבירת המצור, מה שגרר פגיעה קשה בתושבי העיר הנצורה. כמובן שהיו גם קרבות אחרים כמו מארבים לכוח, שנע בין עיר לעיר לשם הטלת מצור או לשם פריצתו (לדוגמא, קרב קרני חיטין או הקרב עם הפלשתים בעמק רפאים ורוב קרבות המכבים) אבל רק אחרי הופעת התותחים ואובדן היכולת להחזיק מעמד כנגד מצור, התחילו הקרבות לעבור למישורים פתוחים והאזרחים הפסיקו להיות המטרה. |
|
||||
|
||||
איזי, הדוגמאות של הבערת עיר והדוגמה הנדירה והמוטלת בספק של שימוש בגוויות כנשק ביולוגי (יש אומרים שזו אגדה אורבנית) עמדו לנגד עיני בתשובתי הלא-מלומדת לאסתי. כתבתי שם בפירוש: "צבאות מסודרים לא הרגו עפ"ר אזרחים כך סתם (אלא אם כן נמנו עם מגיניה של עיר נצורה למשל)" (בדוק!) בעוד שהדגש אצלי היה "ברמת הכוונות" אתה בהערתך הפכת את השאלה לכמותית טהורה. מה שאתה טוען הוא שרוב הקרבות עד להמצאת התותח היו למעשה קרבות מצור, ולכן נפגעו תמיד אזרחים רבים. איני יודע באיזה אחוז מהמקרים הטענה הזו נכונה, (אני מדגיש שוב, גם אני איני מומחה לתולדות המלחמה), אולם אני יכול להזכר כעת בהרבה מלחמות שנערכו במשור פתוח, ודי לחשוב על חלק מהמלחמות המתוארות בתנ"ך. כמובן שכשאלה כמותית, הדבר טעון בדיקה של מומחה, אך הערתך שהמצאת התותח העבירה את מרכז הכובד של המלחמה אל השדה הפתוח מעניינת ומסברת את האוזן במידת מה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |