 |
ייתכן ומרבית הדברים שהובאו מפיו של הפרופסור הם בנאליים, אך כדאי לשים לב לנקודה חשובה: במלחמות ההוה והעתיד, אזרחים נתונים בסכנה יותר מחיילים. לחלק מן המגיבים זה נשמע אולי מובן מאליו, אבל זה לא צריך להיות כך, לנוכח מה שמקובל בעולמנו כיום. בהקשר זה אתייחס לשתי נקודות:
1. הישראלים נוהגים לדאוג לחיילים הרבה יותר מלאזרחים. הורים שבנם משרת בשטחים, למשל, יתקשו להירדם בלילה ויעבירו שבועות וחודשים בחיים של חרדה מתמדת, וזאת למרות שכל אחד יודע שהסכנה הנשקפת להם, כמי שחיים בירושלים, תל אביב או אשקלון, גדולה הרבה יותר מלבנם המשרת בצומת תפוח. באינתיפאדה הנוכחית נהרגו כ200 ישראלים, ויותר מ75 אחוז מהם היו אזרחים. גם חלק מן החיילים נהרגו בתוך תחומי הקו הירוק כחלק מקהל שאיתרע מזלו להיות במסלולו של מחבל כזה או אחר (ראה הפיגוע באזור). אך לא רק הישראלים חשים כך. בארה"ב נהרגו רק לפני חודשיים אלפי אזרחים בעיר הכי "אזרחית" בעולם, ובכל זאת כולם מקפידים לציין שכאשר יגיעו שקי הגופות של החיילים האמריקנים מאפגניסטן תרד מייד התמיכה הציבורית במלחמה. נוצר כאן מצב פרדוקסלי: התרבות המערבית מוכנה, כבדרך אגב, לקבל את עובדת מותם של אזרחים במעשי אלימות (וחלקים ממנה גם מצדיקים מעשים אלה), אך נחרדת מאפשרות מותם של חיילים, שלכאורה אמורים להקריב את חייהם בהגנה על אזרחים.
2. בתקשורת ובדעת הקהל הבינלאומית קיימות עדיין המוסכמות שבמלחמה מותר לפגוע בחיילים אך אסור לפגוע באזרחים. שר ההגנה האמריקני ואנשי ממשל אחרים, בתדריכיהם לעיתונות, מבלים את רוב זמנם בהצטדקות כלפי טענות שפצצות אמריקניות פגעו באזרחים. איש אינו שואל האם באפגניסטן - ובעולם השלישי בכלל - יש דבר כזה שנקרא "צבא". איש אינו מציין שלמעשה הטליבן אינו צבא אלא מליציה של אזרחים שבמקרה נושאים בידיהם קלצ'ניקובים. גפ במלחמתנו מול הפלסטינים - האם עומד מולנו צבא? הטרור האיסלאמי הרי פועל באופן ישיר ומכוון נגד אזרחים. הגיע הזמן שהמערב יבין: במלחמות של ימינו נפגעים בעיקר אזרחים, וגם קצת חיילים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש