בתשובה להאייל האלמוני, 04/04/07 16:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוג'ו התפוטר ביולי 1944 לאחר נפילת סאיפאן. רוה"מ שהוביל את מהלך הכניעה היה הרוזן סוזוקי קאנטארו שהיה אמנם אדמירל בצי היפאני אך ייצג למעשה בממשלה את הגורמים האזרחיים ואת חצר הקיסר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם חפשת דוגמה לכך שהחלוקה למשתלבים-בדלנים היא פשטנית, מצאת. השלישיה הצבאית בממשלת יפאן (הרמטכ"ל אומזו, מפקד הצי טויודה ושר המלחמה אנאמי) אכן הצביעו נגד קבלת תנאי פוטסדאם באוגוסט 1945, אך שלושתם נמנו דוקא עם הסיעה המתונה במטה היפאני ביחס לסיעה ה"אקטיבית" שהוביל גנרל המטה ושר המלחמה והחינוך לשעבר הברון אראקי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והחזון של המשתלבים היה להשתלב במרחב האסיאתי? בגלל זה הם עודדו את המשך השליטה על סין וקוריאה? בזמן שהבדלנים רצו להבדיל את היפנים מאר המלוכסנים? תזכיר לי, מה עשו שם (בהודו-סין) הצרפתים (השתלבו או התבדלו)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כסטודנט בטכניון לקחתי את הקורס של ד"ר בלבן ומאוד אהבתי את הגישה שלו (ואת חוש ההומור שלו). אני לא זוכר משם את האבחנה בין בדלנים למשתלבים (אולי משום שזה היה עוד לפני שגישת בלבן התגבשה לפורמליזם של התאוריה שלו). אפשר אולי לתאר את הצרפתים (והבריטים) בהודו-סין כחסידי צורה קודמת של הגלובליזציה (כוונתי לקולוניאליזם) ולכן כ"משתלבים" כלכליים ופוליטיים. אני לא חושב שאבחנת הבדלנים-משתלבים תורמת במיוחד, אפילו במקרה של ישראל. לפי תגובה 384988 איך נאבחן את ביבי? כמשתלב (תומך השוק החופשי והגלובליזציה) או כבדלן (תומך מדינת היהודים ותומך פסיבי של ההפרדה)? ביפן של 44-45 לא היה להגדרות של תגובה 384988 שום משמעות וספק בכלל אם היה שם בכלל עניין של מחנות אישיים קבועים. היתה קבוצת מיעוט צבאית שהתבססה על תפיסות רוחניות-אידיאולוגיות פאנאטיות שספק רב אם היתה למציאות כל השפעה עליה והיתה קבוצת רוב פרגמאטית שסברה החל מ-44 שיפן צריכה להמשיך להלחם עד להשגת נצחון מקומי כלשהו שישיג ליפאן כניעה בתנאים נוחים יותר. ברגע שהוברר שאין שום סיכוי לנצחון כזה, כל אנשי הקבוצה, מי באופן אקטיבי ומי פסיבי פעלו בכיוון של כניעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם בטכניון נדרשים גם סטודנטים למדעים מדויקים או הנדסה לקחת קורסים ממדעי הרוח והחברה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. בזמני במסגרת לימודי התואר הראשון היתה דרישה ל-10 יחידות של לימודים כלליים (אאל"ט בשם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמני אין שום דבר כזה. החובה היחידה היא לקחת שני קורסי ספורט (שיכולים להיות גם שחמט וברידג'). *אפשר* לקחת כמות נקודת מסויימת של "לימודים כלליים" בתואר, אבל זה נכנס במסגרת "בחירה חופשית" (כלומר, אפשר לקחת את הנקודות הללו מקורס של עודד בלבן, ואפשר גם לקחת אותן מקורס מתקדם במתמטיקה או מקורס מבוא לכלכלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז במסגרת זו לקחת את הקורס של בלבן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זמני" זה הרבה לפני "זמנך", אבל יתכן שגם בזמני זה היה רשות ולא חובה. כאמור, זה היה כל כך מזמן שמותר לי לא להעלב מרמיזתו של הבלבניסט ("אם אתה זוכר משהו מהקורס של בלבן ..."). עד כמה שאני זוכר הקורס שבו נכחתי נקרא "פילוסופיה מדינית" ועסק ברובו בהיסטוריה של הענף הזה (מקיאבלי, הובס ולוק וכו'). היה דיון ער מפני שהובאו דוגמאות עדכניות (לאז) ובאחד השיעורים ד"ר בלבן הציג את תפיסתו המיוחדת את הפוליטיקה (משהו כמו 3 העקרונות בתחילת המאמר של גלעד ברזילי דיון 1430 ). אשמח לכמה הערות השואתיות ביחס לקורס שבו השתתפת אתה. אני חושב שלפחות הכותרת השתנתה. בכל אופן הרושם שלי היה שד"ר בלבן מחדד את ה"עקרונות" שלו כדי ליצוק עניין ו"חדשנות" לאבחנות שמעיקרן הן די סבירות ולא "מהפכניות" (ונראה שפרשניו של בלבן ב"אייל" עושים עוד כמה צעדים בכיוון הזה). למשל העיקרון הבא: "כל ניתוח מדעי של מעשי פוליטיקאי חייב להניח שהפוליטיקאי אינו טועה". הפרוש אינו שאין פוליטיקאים אוילים העושים שטויות וטעויות, אלא שמבחינת הניתוח ההיסטורי זו לא הדרך הנכונה להתיחס לארוע. מאחר ופוליטיקאים אינם פועלים בחלל ריק, צריך לנתח מהם הגורמים, הנסיבות והסיבות שהביאו את הפוליטיקאי לנהוג כפי שנהג ולא לחלק "ציונים" בחכמה שלאחר מעשה למה שנעשה. באותה מידה, נראה לי שהאבחנה בין משתלבים לבדלנים עשוייה לתרום להבנת עמדות פוליטיות מסויימות. אבל נסיון לתאר את כל העולם הפוליטי באמצעות דיכוטומיה בדלנית-משתלבת נראית לי מרחיקת לכת ולא מועילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משתבלבים/בדלנים ברמה העולמית כמובן לא נבחנים בעיקר בנושא הסכסוך המקומי הישראלי, אלא בשני הקריטריונים ה"גלובליים": כלכלה וגלובליזציה. אם אתה זוכר משהו מהקורס של בלבן, הניתוח הוא לא לפי דימויים אלא לפי המשמעויות המעשיות של דבריהם ומעשיהם של הפוליטיקאים. נכון שהדימוי של ביבי קרוב למה שתיארת, אבל בפועל, כתומך גלובליזציה, גם פעולותיו במישור המקומי מכוונות לדו קיום. גם ביפן אפשרי מאוד שניתן לחלק את המחנות בצורה המוצעת עפ"י שיטת בלבן, כדי להבין טוב יותר לאן כל צד דחף מבחוץ ומבנים, אבל לשם כך נחוצה ירידה לפרטים מהסוג שלא התקרבו אליה בדיון הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. "ביבי קרוב למה שתיארת, אבל בפועל, כתומך גלובליזציה, גם פעולותיו במישור המקומי מכוונות לדו קיום" - האבחנה הזו מדגימה את המחיר שיש לעקרונות הבלבניסטיים ("מעשים ולא דימויים"). ברגע שאנו פוסלים באופן בלתי מותנה את ההצגה העצמית של הפוליטיקאי, אנו נותנים משקל עצום לשיפוט שלנו. באותה מידה של סבירות, אני יכול לומר שביבי מדבר על דו-קיום עם העולם הערבי, אבל בפועל מעשיו ועמדותיו מטרפדים את הסיכויים של דו-קיום שכזה. ב. לגבי יפאן ראה גם תגובה 437560 . ג. אני חושב שהפוליטיקה היפאנית 1931-1945 היא דוקא מקרה מבחן טוב לסכימה הבדלנית-משתלבת. אני לא חושב שצריך לרדת עוד יותר לפרטי העמדות והאישים שם מפני שהקונפורמיזם היפאני המפורסם אינו יוצר מפה פוליטית מסובכת מדי. בכל מקרה אתה רשאי לחפש ולפרט ככל הדרוש לך. לטעמי היו רק שתי תיזות בממסד היפאני: הרדיקלית-הפאנאטית והפרגמטיסטית. הדמויות הפוליטיות הציבו את עצמם בתוך ובין המחנות האלו ע"פ הנטיות והצרכים שלהם, כאשר בכל מקרה הנאמנות האישית לקיסר היתה גם "עיקר אמונה" מאחד וגם חסרת משמעות מעשית. אפשר להאחז בסיסמה של "מרחב השגשוג המשותף של האיזור האסיאני-פאציפי" כדי ליצור ציר כלכלי-גלובליסטי לדיון. אבל, אם להשתמש בשיטת בלבן אלו היו מילים ולא מעשים. כל הגורמים היפאנים יכלו להתייצב מאחורי הסיסמה הזו, משום שמאחורי המילים לא היה דבר. היפאנים הצליחו להקים ולקיים שת"פ עם משטרים מקומיים אוהדים להם עוד פחות מבני בריתם הגרמנים. למעשה לא היו להם בני ברית מקומיים משמעותיים (ראה למשל סין שנחלקה בין האוייב צ'אנג לאוייב מאו). הממסד היפאני כולו היה אם כך, לשיטת בלבן, בדלן בעור של משתלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיווג פוליטיקאי אין שיפוט סובייקטיבי, אלא רק מבחן של תוצאה, שזה עדיף על דימויים. זה חייב לבוא מניתוח עמוק של מס' אירועים, ולא מאיזו חלוקה גסה שנראית על פני השטח של "ימין-שמאל" או "פרגמטיסטים-פנטים". אפשר, למשל, גם לטעון שאחמדינג'ד הוא פאנאט, אבל מעשיו בפועל מראים די ההיפך. גם פרס "איש השלום" הוא אבי הגרעין הישראלי, שלהבנתי אנחנו מסכימים עד כמה הוא בעצם מזיק ליציבות האזורית. לגבי ביבי, אני מזמין אותך להביא כל דבר שביצע במהלך הקדנציה שלו כשר או כרוה"מ, ולבדוק אם הנושא במשקפת הדו-קיום. כך גם הדבר לגבי יפן - ניתוח שטחי של הזרמים, ולא ע"י מבחן התוצאה ברמה הפרטנית, אינו מלמד הרבה על הכוחות והמהלכים. מהכרותי עם ההיסטוריה, הניחוש שלי לנקודת בוחן טובה יהיה, שאלו שממש פעלו לכניעה מהירה לצד האמריקאי יהיו "משתלבים", מאחר וזה היה הפתח לשבירת הבדלנות היפנית, ורצון לצמיחה מהירה לאחר הלחימה, לעומת האחרים, שיהיו בהגדרה "בדלנים". אני לא בטוח שאני מספיק מעוניין בנושא לצלול פנימה ברמה האישית, אבל גם כאן, אם אתה מכיר אישיות ספציפית שאתה מעוניין לדון עליה, אפשר לנסות "לדוג" חומר זמין כדי לסווג. אישית נוכחתי לדעת שגם אם נדרשת התאמה קלה של ההגדרות משתלב/בדלן ברמה העולמית, הם עדיין מסייעות מאוד להבנת הבריתות הפוליטיות בין דיפלומטים ישראלים לעמיתיהם, ובכלל בצירי הפעולה והקואליציות בחו"ל, ולכן גם בתחום זה עדיפות על ה"ניתוח" הקונבנציונלי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |