|
||||
|
||||
ליאור, א. אני מקווה שחלק ב' של הראיון יוסיף להבהרת רעיונותיו של פרופ' גריי, עם זאת לא תקבל תשובה ברמה של ניבוי תוצאות עתידיות. אולם להערכתי תתבהר יותר הגישה שהיא היסטורית ופמנולוגית (כלומר, תיאור תופעה). פרופ' גריי בהגדירו את המלחמה הפוסטמודרנית תיאר קודם כל את המלחמה המודרנית. הוא עורך השוואה היסטורית בין שתיהן, ומתאר מה התחדש ומה מניע את ההתחדשות. למה זה חשוב? כי מי שאינו קולט שאופייה של המלחמה בעולמנו השתנה אחרי מלחה"ע השניה חי את מלחמות העבר ועלול להפסיד במלחמות ההווה, שבהן אפילו האוייב אינו בדיוק מוגדר: בשביל ישראל יום אחד ערפאת הוא פרטנר ולמחרת הוא כבר לא; האמריקנים מדביקים לאויב את התווית בן לאדן, אך עדיין במובנים רבים רודפים אחרי רוח רפאים, וכו'. באשר לשאלת מערכות הנשק הקיבורגיות (שאולי תבהיר גם איך להתייחס לנקודות אחרות): פרופ' גריי, הוא מחלוצי התיאורטיקנים בתחום, והראשון שכינה עצמו קיבורגולוג (cyborgologist). הוא עורכו של קובץ המאמרים המקיף ביותר בנושא, The Cyborg Handbook וחיבר ספר הקרוי Cyborg Citizen. בפרסום הראיון באייל התרכזתי במלחמה פוסט מודרנית אולם בשיחותי עם פרופ' גריי דיברתי אתו גם על קיבורגים. קיבורג בהגדרה הפשוטה ביותר על פי ניסוחו הוא: A cybernetic organism that incorporate artificial and natural elements into one homeostatic system. המילה הומיאוסטטית (מערכת שיש בה יציבות פנימית) מוסיפה כאן דרגת איכות מעל הקיבורג הפרימיטיבי. אולי אסביר בפשטות, אכן ניתן לכנות כל מערכת המורכבת מאורגניזם וחלקים מלאכותיים קיבורג, ולכן גם הפרא המחזיק בידו מקל כפי שהעיר בילינסקי בראשית הדיון יכול להיקרא קיבורג. במקרה כזה, מושג הקיבורג אכן נעשה כה רחב שהוא מאבד משמעות. ב-Cyborg Handbookיש דיון ארוך בעניין זה - הכולל מיון של סוגי קיבורגים - אך איני יכול להכנס במסגרת תגובה שכזו לפרטיו המופשטים של הנושא, ועל כן אציין שכאשר פרופ' גריי מדבר בראיון על מערכות נשק קיבורגיות, כוונתו למערכות נשק משוכללות כמו מסוקי קרב שבהם קסדת הטייס, לדוגמא, מחוברת למערכות הנשק ותנועת ראשו מסוגלת לכוונם וכו'. או מערכת נשק דוגמת White Igloo שהופעלה בווייטנאם שכללה מפעילים אנושיים עם מחשבים, מכשירי האזנה בג'ונגל, קישור אוטומטי למפציצי קרב מאוישים ועוד. המערכת הקיבורגית המורכבת הזו היתה אמורה לזהות תנועות של חיילי וייטקונג בג'ונגלים ולשלוח את המפציצים אוטומטית כדי להשמידם. בדיעבד התברר שהשמדת משאית עלובה עלתה עשרות מליוני דולרים. התוצאות ככלל היו דלות ביותר. היות שדוגמה מרכזית העומדת לעיניו של פרופ' גריי היא מלחמת וייטנאם יש לו נטייה להמעיט בחשיבותן של מערכות מסוג זה, הגם שהוא ער לכך שמערכות קיבורגיות אחרות יכולות להיות הרסניות ביותר. עכשיו אספר לך שהחלטתי לקיים איתו את הראיון לעיל אחרי הפיגוע של המחבל המתאבד במסעדת סבארו. אמרתי לעצמי, הרי המחבל המתאבד הוא קיבורג, אדם מחובר לפצצה, במקום ניווט אלקטרוני של פצצה יש לנו כאן ניווט של עין אנושית. כשדיברתי על כך עם פרופ' גריי, ענה לי שעקרונית הוא מסכים איתי שמדובר בסוג של קיבורג, אבל באותה עת לא ייחס ערך רב מדי למחבלים המתאבדים, לטענתו באותה שיחה, הם לא יכולים להשפיע באופן מכריע על יחסי הכוחות ביננו לפלסטינים. אחרי הפיגוע של ה-11 בספטמבר, שהתבצע באמצעות קיבורגים פרימטיביים אך יעילים ביותר (מחבלים מתאבדים במטוסים) העליתי שוב את הנושא ושאלתי אותו אם השתנתה דעתו. והוא כתב לי כך: (אני מתרגם): "צדקת בנוגע לקיבורגים המתאבדים, הם בהחלט יכולים לשנות, ליצור הבדל (make a diffrence). בדרך כלל יש לי תגובת רפלקס של דחייה לטענות שכלי נשק קיבורגיים יכולים לשנות הרבה, אבל לפעמים הם אכן עושים זאת, ולבטח במקרה זה." |
|
||||
|
||||
נהירה לי משמעות המושג הומאוסטזיס בהקשר ביולוגי, ואף על פי כן איני מבין את משמעותו בהגדרת הקיבורג. אולי בכל זאת תוכל לספק הגדרה ברורה יותר, אשר תוכל להבחין בין הקיבורג האמיתי (לשיטתו של פרופ' גריי, כפי שאני מבין אותה), לבין הקיבורג הפרימיטיבי. בהגדרות שניתנו עד עתה, לא ניתן לקטלג את הקסדה "החכמה", לדוגמה, בקטגוריה נפרדת מזו של תותח פשוט של מלחה"ע השניה. אגב, מלחה"ע ה-II, שלמיטב הבנתי מתייחס אליה הפרופסור כמלחמה מודרנית קלאסית, אינה עומדת בקריטריון השני. כלומר, עד כמה שזכור לי, נהרגו בה יותר אזרחים מאשר חיילים. |
|
||||
|
||||
אכן מלחה"ע השניה היא מלחמה מודרנית קלאסית כפי שהגדירה הפרופסור. באחת מתשובותי למאור גרינברג הדגשתי גם מדוע. לעניין שורת המאפיינים של המלחמה הפוסטמודרנית שדיבר עליהם פרופ' גריי, והמאפיין השני במיוחד: ראשית, פרט קטן. אם תשים לב לניסוח בראיון, גריי מנה מאפיינים אלה כמכנה משותף של 3 מלחמות ספציפיות; אולם אין ספק שהמאפיין של הרג אזרחים יותר מאשר חיילים הוא אכן לדעתו מאפיין מובהק של המלחמה הפוסטמודרנית. איך זה מתיישב? כבר הסברתי בתגובות קודמות מה דעתי האישית בנדון. אמרתי שאין להתייחס להכללה זו כ"טבלת אמת" של מחשב לוגי ספרתי, אין זו הגדרה של שחור לבן. בכל דוגמה יש לשקול מהם המאפיינים המכריעים. מלחמת העולם השנייה פעלה לפי הגיון של הכרעה טוטלית ושימוש לא מרוסן בנשק. זהו לב ליבה של הגדרת המלחמה המודרנית ולכן, לדעתי, יש לראות את מלחה"מ 2 ככזו. הרג האזרחים הרב נבע בין השאר מהאידיאולוגיה הנאצית, ובכך אכן הותרו רסנים שלא היו קיימים במלחמות מודרניות קודמות. הרג אידיאולוגי מסוג זה, שהביא גם לנקמות פרועות מצד בנות הברית, לא איפיין למשל את מלחמת העולם הראשונה למרות דימיונה בקווים כלליים לראשונה. נ.ב. לעניין קיבורגים, ראה תשובתי לאסתי בהמשך. |
|
||||
|
||||
מה ההבדל העקרוני בין טייס המניע בראשו כדי לשגר טיל, לבין טייס הלוחץ באצבעו על כפתור כדי לעשות זאת? ומה ההבדל העקרוני בין שניהם לבין (כמו שמישהו כבר שאל) קשת היורה חץ מקשתו? והאם באמת הופך הטייס, בגלל כלי הנשק שהוא מפעיל, ל"מערכת קיבורגית"? והאם מערכת כזאת ראויה לשם "אורגניזם"? ו- כשאני מקלידה ושולחת הודעה באי מייל, האם אני קיבורג, או מערכת קיבורגית? [אני מקווה שלא, אך מוכנה להתעמת עם האמת :) ] |
|
||||
|
||||
היי אסתי, הפילוסוף גרגורי בייטסון הגדיר את המידע באלה המילים, ''ההבדל המבדיל'', כלומר, המידע מצוי בהבחנות שאנו בוחרים לייחס להן חשיבות. אדם עם חץ וקשת, טייס מסק''ר עם קסדה מתוחכמת, טייס מסק''ר הלוחץ באצבע על כפתור השיגור, אדם עם קוצב לב, אדם המחובר לאינפוזיה ומכשירי החייאה, שוורצנגר בסרט ''שליחות קטלנית'', רובוקופ, מולי בנוירומנסר של גיבסון (ראי תאורה ב''נוירומנטיקה'' חלק ב') ואסתי ושמעון עם מקלדות - כולם קיבורגים, לפי ההגדרה הראשונית. אין לדעתי הבדל בין טייס עם קסדה מתוחכמת לבין טייס עם כפתור שיגור. אך דומני שיש הבדל בין אדם עם קוצב לב שמזריקים לו תרופות כדי לייצב את המערכת האורגנית שלו ולהחזיקה בחיים (הקיבורג הוא המערכת הכוללת את האדם ומכשירי ההחייאה שמטרתם לייצב את המערכת ולהופכה להומיאוסטטית) לבין אדם שהוא קיבורג בגלל שהוא חובש משקפיים. כלומר, יש הרבה סוגי קיבורג. אפשר לערוך מיפוי של טיפוסי הקיבורג השונים ולראות אם אנחנו מקבלים ''הבדל מבדיל'', האם להבחנה הזו יש חשיבות בעיננו, האם היא פותחת לנו צוהר להבנה חדשה. האם קיבלנו מושג חדש מפרה. הנושא הזה רחב, ואני חש שאין די בתגובה קצרה בנושא כאוף טופיק, ולכן, בעתיד הקרוב אשתדל לכתוב מאמר לאייל בנושא ונוכל כולנו להעמיק בו. זכור לי לילה לפני שנים רבות, נסיעה ממושכת בקומנדקר צבאי מיטלטל אי שם במרחבי מדבר סיני, שבה קולטים ברדיו רק את הבי.בי.סי. שמעתי אז לראשונה את המושג ''גאיה'', התפיסה לפיה כל הטבע, האוקיינוסים, בעלי החיים על כדור הארץ וכו' - הכול אורגניזם חי אחד. המושג הזה עשה לי הבדל מבדיל, אף ששום דבר בעולמנו לא השתנה בפועל באותו רגע. המושג נתן לי להבין באופן חדש איך הדברים בעולם קשורים (זהו למשל מושג שמבשר את המונח המאוחר יותר ''תוצא הפרפר). מי שרואה את כדה''א כאורגניזם חי אחד, מבין טוב יותר, למשל, לליבם של שוחרי איכות הסביבה. הרי לאור מטפורת גאיה, לזהם חלק עולם כלשהו משול להחדרת רעל לחלק מגופך. ולקינוח, כשמסתכלים על כל העולם כמערכת גאיה אחת, צריך להתחיל להביא בחשבון גם את החלקים המלאכותיים שבנה האדם שאף הם משולבים בה (בתי חרושת, מטוסים באטמוספירה וכו'). הסתכלות כזו מביאה אותנו למסקנה המוזרה שבנוסף לכך שעולמנו כולו הוא גשר צר מאוד, הוא גם קיבורג. |
|
||||
|
||||
I would be happy to recieve some clarifications as stated regarding Gray's seven tenets, and specifically the sixth.
The analysis of Folkland (sp?) war by Gray's model could be helpful for my understanding, though it surely ain't mandatory :) |
|
||||
|
||||
ליאור, אין מדובר כאן ב"שבע דיברות", אם ניתן לתרגם כך את התנסחותך. מדובר במספר מאפיינים, קווי דמיון, משותפים לשלוש מלחמות שצויינו בראיון הגם שאני מניח שפרופ' גריי מניח שהם יימצאו במידה בולטת יותר או פחות בכל מלחמה פוסטמודרנית. אולי כאן המקום להעיר, שלמיטב הבנתי, אין זה מן הנמנע שמאפיינים מסויימים אחדים שציין פרופ' גריי ביחס למלחמה הפוסט מודרנית, יופיעו לעתים גם במלחמות קודמות (אם למשולש יש שלושה קודקודים אין זה אומר שלגופים הנדסיים אחרים לא יכולים להיות שלושה קודקודים). ועוד הערה, שמתי לב שהקוראים הרבו להתמקד ב-7 הנקודות אך פחות מכך בעקרונות הבסיסיים של המלחמה הפוסטמודרנית שהוצגו לפני כן. באשר לעניין שהפוליטיקה נעשית צבאית. ראשית הבהרה לשונית. המילה באנגלית, politics, משמשת גם בפוליטיקה פנימית וגם במדיניות חוץ. יכולתי להשתמש במקומות אחדים בראיון במילה "מדיניות" כשהיה ברור שמדובר במדיניות חוץ, אולם בתרגום השתמשתי כל הזמן במילה פוליטיקה, בין שדובר בפוליטיקה כלפי חוץ ובין שדובר בפוליטיקה כלפי פנים. מדוע? כי ניכר מדבריו של פרופ' גריי שלדעתו הגבולות בין פוליטיקת חוץ ופנים מטשטשים (ראה עניין "החזית הפנימית"). ועכשיו לעניין "הפוליטיקה שנעשית צבאית", חשבתי על דוגמה (אשמח אם תציע נוספות): הסיסמה שדשים בה כעת אצלנו בלי סוף, "אין מדברים תחת אש", היא גם אמירה פוליטית וגם צבאית. מצד אחד זו הצהרה המבטאת עמדה מדינית, מצד שני היא בעצם מבטלת כל פתרון פוליטי במצב הנוכחי ומפנה מקום למהלכים הצבאיים. היבט אחר: את המערכת הפוליטית מתחילים לאייש אנשים בעלי רקע צבאי וחשיבה צבאית. למשל, הפוליטיקאים שלנו, כידוע, חלקם הגדול באים משורות הצבא, אלמלא היינו במלחמה פוסטמודרנית מתמדת אפשר שהיו לנו פוליטיקאים בכירים שאינם בעלי רקע צבאי. אך היום, למשל, קשה לחשוב על רמון או בן עמי (עבודה), או על סילבן שלום ושיטרית (ליכוד) כראשי ממשלה. מדוע? קשה לראות דמויות אזרחיות מובהקות מנהלות מלחמה שזה העסק העיקרי של הפוליטיקה הישראלית; שרון - כן, ברק -כן, אפילו ביבי (רב סרן, כמדומני, ביחידת עילית) - כן. אבל בורג? לא פלא שאדם כל כך בינוני כמו פואד שאיש לא העלה בדעתו לפני האנתיפדה, שיש לו יומרות מעבר איוש משרד הבינוי, השיג פחות או יותר (עוד לא יודעים) מספר קולות זהה לזה של בורג בפריימריס של העבודה מולו - פשוט המצב הבטחוני שיפר את מצבו הפוליטי של פואד (סגן אלוף?). |
|
||||
|
||||
Our local politics is militant, but I can't see a universal tendency towards leading positions manned by former generals. These days the PM is usually not the commander of the army, neither does he lead the army or march with the troops to the front. That's one civil progress compared to ancient campaigns.
If I remember right, Fuad was head of the north commandment (?) during the Lebanon war. |
|
||||
|
||||
היה מפקד איו''ש ואחר כך מתאם הפעולות בשטחים. |
|
||||
|
||||
איש צבא אחר שהצטרף למפלגת העובדה אחרי שפשט את מדיו, והיה אלוף פצ"ן החל מ83. (עם פריצתה של מלחמת לבנון ב82היה אמיר דרורי אלוף פצ"ן). |
|
||||
|
||||
ליאור, באירופה שעברו עליה 50 שנה שקטות יחסית מבחינה מלחמתית רוב המנהיגים אזרחיים. בעולם השלישי המסוכסך לא חסרים מנהיגים מרקע צבאי. שני הגיבורים של מלחמת המפרץ, סאדם חוסיין וג'ורג' בוש באים מרקע צבאי. סאדם היה רוצח מקצועי בשירותים החשאיים העירקים, בוש היה טייס קרב ואת הקריירה הפוליטית שלו ביסס על מעמדו הרם בסוכנות הביון האמריקנית. בנו, הנשיא הנוכחי, אינו בעל רקע צבאי, אך שני האנשים המרכזיים בממשלו הם כן: שר החוץ, היה הרמטכ"ל האמריקני, ודיק צ'ייני, סגן הנשיא, הוא מר ביטחון של ארה"ב מימים ימימה. פוטין נשיא ברה"מ, בא מהקג"ב, ואת מעמדו האיתן כעת ברוסיה רכש לו בעיקר באמצעות המלחמה הלא מתפשרת שניהל בצ'צ'ניה. |
|
||||
|
||||
שמעון, לא הבנתי כיצד התיאור הנ''ל מחזק את הטענה כי במלחמה הפוסטמודרנית הפוליטיקה נעשית צבאית. אם לסכם, לדעתי מדובר בעיקר-סרק. |
|
||||
|
||||
נתניהו הוא סרן במיל', וזו דרגה ממש לא בכירה. |
|
||||
|
||||
אבל הוא הצליח ליצור לעצמו תדמית של איש צבא (איזכור חוזר של היותו איש סיירת מטכ''ל, למשל, והעובדה שכיום הוא מרצה על מלחמה בטרור). במצב כזה, המציאות העגומה היא פחות חשובה - חשוב עד כמה נוצצת התדמית. |
|
||||
|
||||
מציאות לא עגומה בכלל. אין כל רע בכך שהאדם עבד לפרנסתו בשוק הפרטי. אני דווקא התרשמתי שנקודת המבט של נתניהו היא אזרחית, של אאוטסיידר, שאינו נגוע בקיבעון המחשבתי המאפיין את יצירי המערכת הצה''לית. |
|
||||
|
||||
שמעון הנה דוגמא יפה כיצד שימוש מתוחכם, מניפולטיבי ומעל לכל סובטילי בשפה יכול להניב לפוליטיקאי דיוידנד נאה. וויליאם סאפייר, הלשונאי של הניו יורק טיימס, מביא בטורו האחרון את שני נאומיו של טוני בלייר, בירושלים ובעזה. הוא מראה שעל ידי הזזה פשוטה של המילה "בינלאומי" במשפט, הוא בלייר קלע לליבותיהם של שרון ועראפת. Movable Modifier
Word mavens get a linguistic thrill when a skillful politician manipulates the language with great deftness and an alert reporter catches him at it. British Prime Minister Tony Blair, maneuvering his way through the sticky wicket of the Middle East, wanted to stress the need to maintain an international coalition, including Arab states, when talking to Israel's Ariel Sharon – while getting an antiterrorism message across to the Palestinians' Yasir Arafat. Accordingly, he spoke in Jerusalem to Sharon of an "international coalition against terrorism in all its forms" and later the same day, with Arafat in Gaza, spoke of "a coalition against international terrorism." He switched the placement of the adjective international from modifying coalition (acceptable to the Israelis) to modifying terrorism (acceptable to the Palestinians). "It is a distinction with a difference here," wrote The New York Times's Jerusalem bureau chief, James Bennet. "Mr. Sharon and other Israeli officials like to identify their efforts against Palestinians with the American attack on the Taliban," he noted, "and they reject as hair-splitting any distinctions between 'international' terrorism and Palestinian attacks on Israelis. Palestinian officials, of course, prefer not to be lumped in with the Taliban." Thus, merely by moving his modifier, Blair pleased both camps. To Israelis, his international modifying coalition included them in, while to Palestinians, his international modifying terrorism was taken as differentiating their local warfare from the global terrorism of Al Qaeda. Subtle move by the politician, intended not to be noticed; good catch by the reporter. |
|
||||
|
||||
היות שבמילים עסקינן, הנה מילה שהתגלגלה מעברית לאנגלית: המילה maven שמופיעה בשורה הראשונה של הכתבה שרון בן יעקב הביא, פירושה מבין, מומחה, בקי, והיא התגלגלה לאנגלית דרך היידיש. |
|
||||
|
||||
אסתי, תודה על ההפניה (ועל הפניות קודמות למאמרים מעניינים). קראתי כבר לפני כשנה כתבות על ווריק, והאמת היא שהניסוי שלו נראה לי מפוקפק למדי. מהכתבה הזו לא ברור לי למה בדיוק הוא מצפה מזה ששבב שהשתיל בגופו יתקשר עם מחשב שמחובר לאינטרנט או עם שתל בגופו של אדם אחר. הוא כנראה עובד בשיטת הניסוי והתעיה, אז נחיה ונראה. |
|
||||
|
||||
אסתי שמעון, נדמה לי שפעם הפנתי את אלכס למחקר הניורולוגי ששנעשה באונ' אמורי. אלקטרודות הוחדרו לאזורים המוטוריים במוח של חולה משותק וחוברו דרך מגברים למחשב. לאחר תקופת אימונים הוא היה יכול להזיז בעזרת המחשבה את הסמן על הצג ולאחר זמן הוא היה יכול לכתוב משפטים שלמים. יש לי מאמר מצולם המתאר את המחקר וזה הלינק שגגלתי בזריזות. מלות מפתח לחיפוש Kennedy Ray neurology Emory |
|
||||
|
||||
היי רון, תודה על הקישורית. אכן נראה כצעד משמעותי לכיווון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |