בתשובה לבלבניסט/מלש''ב, 28/03/07 7:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההנחה הפשוטה שפוליטיקאים הם אנשי מקצוע שהבשילו שנים במערכות פוליטיות היא סבירה, עד שנתקלים במערכת הפוליטיקה הישראלית. ענבל גבריאלי? אשת מקצוע שהבשילה שנים במערכות פוליטיות? חן רשף? נכון ששניהם כבר לא בכנסת, אבל נראה לי שלהיות חבר פרלמנט יכול להגדיר אותך כפוליטיקאי בכיר מספיק כדי שהשיטה הבלבניסטית תחול עלייך. כי אם חבר פרלמנט הוא לא פוליטיקאי מספיק, סימן שגם להיות יו"ר אגודת הסטודנטים לא מספיק, ואז צריך להכניס לרשימה גם את הח"כ לשעבר, גילה גמליאל. את הח"כים הבלתי מוכרים מהכנסת הנוכחית אני לא מכירה כדי לדעת על הרקע שלהם, ולכן משאירה את הבמה הזו לגדולים וחכמים ממני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם בכנסת הזאת יש לנו כמה פוליטיקאים בשלים שמוכיחים את עצמם: ליה שמטוב, משה שרוני, יוסף שגל, דוד רותם, שרה מרום שלו, אלכס מילר, אסתרינה טרטמן (כבר קדנציה שניה!), יצחק זיו ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרוני לא היה ראש ועד עובדים במערכת הבריאות או משהו כזה? נראה לי שלפי השיטה הבלבלניסטית, עד כמה שהצלחתי להבין אותה, טוענת שמדובר בגוף פוליטי שמהווה קרש קפיצה למערכת הארצית, ולכן תואם את השיטה. לגבי האחרים, אין לי מושג מה הם עשו קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יו''ר ארגון עובדי עיריית חיפה. לא ממש גוף פוליטי בקנה מידה ארצי (דליה איציק, לשם השוואה, היתה יו''ר הסתדרות המורים בירושלים, אח''כ סגנית ראש עירית ירושלים ורק אח''כ נכנסה לכנסת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמאות שנתת לא מעידות על כל המערכת, אלא על השוליים הפחות משופשפים שלה, שגם ככה קשה מאוד לנתחם עפ''י השיטה, מאחר ואינם מרבים להתראיין או לעשות דברים המסוקרים ע''י התקשורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנן כניסות מהירות יחסית לרמות הגבוהות של הפוליטיקה, ברק מתוקף תפקידו כרמטכ''ל היה מעורה בפוליטיקה רק במידה מועטה וגם זאת לא יותר מבמספר מצומצם של תפקידים אחרונים. איתם הגיע לפוליטיקה כתת-אלוף כמדומני, הדרגה הפוליטית הראשונה, וגם זה לא בהכרח (יש הטוענים שבגלל פוליטיקה הוא ידע שלא יקודם ופרש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תזלזל בפוליטיקאי שמצליח לעקוף את כל הקיימים ולכבוש בסערה את המפלגה ואח"כ את ראשות הממשלה, ותוך כדי הקדנציה הקצרה גם לארגן יציאה מלבנון, מה שלא עשו 15 שנה לפניו. הצבא הוא גוף המוכר כיצרן פוליטיקאים לא קטן, מאחר וברמות הפיקוד הגבוהות הפוליטיקה היא מצרך חיוני לקידום ושרידה, ואין הבדל בינה לבין הפוליטיקה האזרחית מלבד המדים. רק תסתכל על כל רשימת הפוליטיקאים שיצאה מהצבא ואילו עמדות הם תפסו ותופסים, ותבין שהמהירות בה נכנס ברק אינה בהכרח סממן של חוסר ניסיון, אלא של ניצול הזדמנות של פוליטיקאי ממולח בעיתוי טוב. עתה ברק חוזר שוב, מבלי שעסק בפוליטיקה מאז, והוא שוב בעל פוטנציאל לכבוש את ראשות המפלגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זו בדיוק הייתה הנקודה שלי - איך ייתכן שחברי פרלמנט (!) הגיעו למעמדם (כחברי פרלמנט!) בלי להיות פוליטיקאים? השוליים הפחות משופשפים של הכנסת אמורים להיות עדיין בחזקת גוף פוליטי חזק מאד, להבדיל מהשוליים של אגודות הסטודנטים למינהם, למשל. כי אחת משתיים - או שרק הפוליטיקה הארצית רלוונטית ואז השוליים של הכנסת באמת לא רלוונטים, או שגם הפוליטיקות המקומיות (אגודות סטודנטים, וועדי עובדים חזקים, עיריות וכו') רלוונטיות ובמקרה כזה, איך ייתכן שח"כים (נמאס לי להכניס סימני קריאה, פזרו אותם ל הנאתכם) לא נמצאים עמוק מספיק בתוך המערכת? גבריאלי, רשף חן וגמליאל התראיינו לא מעט וסוקרו לא מעט. זו הסיבה שבגללה אני יודעת מי הם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שהם לא פוליטיקאים, אלא פחות משופשפים מהבולטים, וגם כמות ההתבטאויות שלהם אינה מאפשרת לי לדעת ברוב המקרים מהו שיוכם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |