|
||||
|
||||
מי שפיתח את האלגברות והחבורות האלה (סופוס לי, אלי קרטן, ואחרים) היו מתמטיקאים. למיטב ידיעתי השימושים הפיזיקליים הופיעו מאוחר יותר, בראשית מכניקת הקוונטים; היום ברור שאלו מרכיבי היסוד גם בתורות מיתרים מכל הסוגים. את השאלה "איך נבנה הדבר הזה" אני לא כל-כך מבין. כמו כל מבנה מתמטי אחר, על פיסת נייר (או הרבה פיסות נייר); אין צורך במאיצי חלקיקים. |
|
||||
|
||||
אכן, לא "בניתי" ניסוח הולם. אני אנסה: אם הענפים האלה התפתחו קודם כל במתמטיקה, אז זה פחות או יותר מובן לי. אבל אם, כפי שנדמה לי, קיימים ענפים במתמטיקה שנוצרו כדי למלא צרכים של הפיסיקה, אז פחות ברור לי איך המתמטיקאים ניגשים לזה. וגם - אם הבנתי נכון, את הפרקטלים המציא/גילה מנדלברוט, שהוא מתמטיקאי: איזה מין תהליך זה? (עליי להתנצל גם על הניסוח כאן, שהוא אידיוטי, אבל אני מקווה שקצת יותר מובן...) |
|
||||
|
||||
אולי "הגדיר" היא המילה הנכונה? |
|
||||
|
||||
מבחינה מתמטית - ודאי. מבחינה פיסיקלית עדיין לא שמעתי תיאור כזה, אבל בהחלט אשמח לאמץ אותו.:) |
|
||||
|
||||
אפשר כך: נתון אובייקט פיזיקלי מסובך. יש לו כמה תכונות פשוטות (הוא מהווה חבורה עם מבנה אנליטי וכמה תכונות אלגבריות מוצלחות), וכמה תכונות מסובכות (כשמחזיקים אותו כנגד האור ומנערים בתדר מאד מסויים, נוצרת על הקיר דמות של שפן; ועוד כאלה). מסלקים את התכונות המסובכות, וחושבים בכח - לאיזה יצורים אחרים יש אותן תכונות פשוטות? פרקטלים הם, באופן פשטני, יצירים גאומטריים שדומים לעצמם. (כאן - דמיון באותו מובן של "דמיון משולשים"). בדרך כלל יש להם מימד (האוסדורף) לא שלם, ולכן הם "מוזרים" מנקודת מבט גאומטרית-קלאסית. עם זאת, מבחינות מסויימות (וכשמחזיקים את הראש נטוי בזווית מסויימת) הם מתארים את המציאות הפיזיקלית לא פחות טוב מן הגאומטריה הקלאסית. |
|
||||
|
||||
תודה. הדברים האלה ידועים לי, ומכאן עליי להסיק ששוב לא הסברתי את עצמי כראוי, ולבקש את סליחתך. אם אצליח למצוא ניסוח בהיר יותר, אנסה שוב, ואם עדיין תהיה לך סבלנות לתהיותיי, אשמח אם תענה.:) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |