 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא רוצה לזלזל בניתוחו של הפרופסור, וגם יקשה עלי לעשות זאת מפאת חלקלקותה של התיאוריה שלו, אבל מצאתי איזו שהיא נקודת אחיזה: 1. ההצדקה העיקרית למלחמה היא השגת שלום וביטחון. 2. האזרחים נמצאים בסיכון גבוה יותר מאשר הלוחמים. 3. רוב הלוחמים הם חלק ממערכות המשלבות באורח בלתי נפרד טכנולוגיה ובני אדם, כלומר, מערכות קיבורגיות. 4. קיימים סוגים שונים של לוחמה ולוחמים במקביל. 5. שדה הקרב הוא מרחב הכולל את "החזית הפנימית" ואת תקשורת ההמונים הגלובלית. 6. הפוליטיקה נעשית צבאית. 7. המלחמה מחלחלת עמוק לתרבות הכללית. מה שהוא כותב למעלה הוא שילובם של שני סוגי אמירות: הראשון: דברים המשותפים לכל המלחמות - מודרניות, פוסט מודרניות ועתיקות (נכונים וגם לא נכונים, אגב. 2 למשל לא היה נכון בעבר, ולא נכון בימינו): 1,2,4,6,7. השני: דברים שהם הכרח המציאות בימינו - לא מאפיינים דווקא מלחמות, אלא את התקופה: 3,5. חוץ משטחיות וחוסר הרלוונטיות של נקודותיו, כמה הערות עליהן, בינתיים: 6. אני בטוח שהוא מכיר יותר טוב ממני את האימרה: "מלחמה היא המשך הפוליטיקה בדרכים אחרות". למה הוא מוצא לנכון לצטט אותו? 3. פעם אנשים היו נלחמים מעל גבי סוסים. השילוב בין אדם לחיה היה משמעותי וראשוני אף יותר מהשילוב היום. אף אחד לא מצא לנכון לקרוא לעניין "מערכות קנטאוריות". 2. מלבד השימוש בלוחמה אטומית, כימית או ביולוגית, מה הוא אומר בעצם? מה גם שכיום, במלחמה בין שתי מדינות, רבים סיכויי אזרחי המדינה הנכבשת להישאר בחיים, או פחות טריוויאלי מכך, בביתם. הדבר תקף אומנם רק אם "הצד הנחמד" מנצח (יעני ישראל או ארה"ב). 5. מייקרוסופט מול AOL. העימות הוא טכנולוגי, ומלווה בסיקור ער. כך גם בנוגע ל"ארמגדון" לעומת סרט האסטרואידים השני דאז - היו הרבה כתבות על הנושא, כולל בטלווזיה. מה הוא רוצה? 1. don't get me started, אומרים? ואני עוד כלום לעומת כל שאר האיילים. אני מקווה שאני לא נשמע תוקפני מדי. אשמח אם מישהו יסביר לי היכן תורתו של הפרופסור חורגת מהמובן מאילו (או המטעה בכוונה, אני חושד) לכיוון בעל אמירה ברורה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לכנות גם אדם עם חרב/קשת "מערכת קיבורגית". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאור, ראשית, הבהרה כללית: איני מייצג אידיאולוגית או אקדמית את עמדותיו של פרופ' גריי, מטרתי במסגרת הראיון היתה להביא באופן היותר ברור ככל האפשר את עמדותיו ורעיונותיו. שנית, הערה מתודית: את עמדותיו ביסס פרופ' גריי בדוקטורט שלו (שלא ניתן להביא במסגרת האייל) ולפיכך יש לראות בו סמכות מסויימת בנושא, כמו בכל מומחה. אפשר לחלוק על דבריו של כל פרופסור, אולם כשחולקים יש לבסס זאת, ולו במעט, אך אתה לא הבאת שום ביסוס לטענותיך המתנגדות. תפסת מרובה לא תפסת. שללת דומני את *כל* הנקודות שהעלה פרופ' גריי. אני אסתפק בלשלול את טענך שנקודה 2, "האזרחים במלחמה פוסטמודרנית נמצאים בסיכון גבוה יותר מן הלוחמים" אינה נכונה, לא בעבר ולא בהווה. בעבר אמנם היו מעשי טבח באזרחים, אולם בעקרון עד לפני כ-150 שנה התנהלו רוב המלחמות בין צבאות מקצועיים, שהורכבו עפ"ר מחיילים מקצועיים. כך למשל, בימי הביניים, התחלקה האוכלוסייה לשלוש מעמדות: לוחמים, עמלים (האיכרים) ומתפללים (הכמורה). רק הלוחמים מכל הצדדים עסקו במלחמה. נכון שנפגעו איכרים אולם בדרך כלל השתדלו לא לפגוע בהם (שהרי אם פיאודל א' ניצח את ב' הוא השתלט על שטחיו ואיכריו, ולא היה לפיאודל א' כל אינטרס לשבור את מטה לחמו העתידי, שכן הלוחמים חיו על פרי עמלם של האיכרים). עוד דוגמא, חשוב על קרב ווטרלו המפורסם שבו הובס נפוליון. בטח ראית אותו, או קרב במתכונתו, באלף סרטים. מדובר בשני צבאות מקצועיים שנפגשים במקום פתוח, שדה קרב, ונלחמים עד חורמה זה בזה. האזרחים לגמרי מחוץ לעסק. את זה שבימינו, ימי המלחמה הפוסטמודרנית, האזרחים נמצאים בסיכון גבוה מחיילים אנו חווים מדי יום. במלחמה הנוכחית עם הפלסטינים נהרגו לנו עד כה הרבה יותר אזרחים מאשר חיילים. במלחמה "נגד הטרור העולמי" המתנהלת כעת מתים בינתיים יותר אזרחים מאשר חיילים. במלחמת המפרץ, מתו עשרות אלפי אזרחים עירקים (גם אזרחי האויב נספרים) ואילו הדבר הכי בטוח היה להיות חייל אמריקני, יותר בטוח אפילו מלהיות אזרח בארה"ב, שכן סטטיסטית מתו בתאונות דרכים באותה עת יותר אמריקנים מאשר במלחמה נגד סדאם חוסיין. אני מקווה שהשתכנעת בקשר לנקודה 2. כעת, אם ברצונך לשכנע שאתה צודק ביתר הנקודות, תתחיל לעבוד. נמק,פרט, הסבר, כפי שנהוג לומר במחוזותנו. ונקודה אחרת שנגעת בה, אמרתו של קלאוזוויץ ש"המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים". פרופ' גריי מכיר אותה, כמובן, ואף ציטט אימרה שהופכת אותה על פיה. לא יכולתי לפרסם באייל כל פרט ששוחחתי עימו עליו (מתוך העקרון שיש להתרכז ולא להתפזר), אולם הוא ציטט באהדה את אמרתו של מישל פוקו שטען כי בזמננו "המדיניות היא המשך המלחמה באמצעים אחרים". (אני מניח שהמשפט הזה דורש הסברים נוספים, אז אולי בהמשך הדיון, כרגע הארכתי די בדברי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, צודק אתה בדבריך באשר לסמכותו של פרופסור גריי. כנהוג באייל, אוסיף: אם לא היה ברור מתגובתי, וכולי וכולי, ואין באירוניה המשתמעת מרוח פסקה זו להפחית מהבנתי את הפער העצום ביני ובינו, וגם ביני ובינך, בידע ובהבנת המונחים. שלילת כל הנקודות שהעלה הפרופסור אכן נעשתה במהירות ועל פי רושם ראשוני. הייתי נסוג מעמדתי בנוגע לנקודה השניה, אבל אני זוכר טוב מדי תיאורים מזוויעים של מלחמות בין שבטים אפריקאים, שקראתי לפני שנתיים או שלוש, שזירתם, אם זכרוני אינו מטעיני, הייתה בולוביה, ובהן יחס הלוחמים ליריביהם או לאזרחים היה זהה ואכזרי - אבל האזרחים לא היו מסוגלים להתגונן. האם גם הן פוסט מודרניות? אם כן, אני חייב לציין שלא הייתה מעורבת בהן תקשורת, אלא במידה נמוכה להביך, והטכנולוגיה הייתה זהה לזו של מלחמות העולם, ואם לדייק של מלחמת העולם הראשונה דווקא. בנוסף, אני חושב שאנחנו חלוקים באשר להגדרת המצב הנוכחי באפגניסטן ובארץ כמלחמה. אולי אין טעם להתווכח על כך, אבל לדעתי מדובר בדברים אחרים: המתרחש באפגניסטן מתחלק לשני תחומים: אמריקה-טאליבן, וברית צפונית-טאליבן. עם אמריקה אין מלחמה של ממש (רק בעיני האמריקאים, ואני חושב שהם מגדירים את העניין כמלחמה בגלל החסך שיש להם בעניינים מסוג זה), והברית הצפונית לא עונה על הרבה הגדרות אחרות שנתן הפרופסור. כלומר - או מלחמה, או פוסט מודרנית. בישראל אין מלחמה, ואפילו הטרור כאן מבוקר ונתון ברצועה (קצרה *מאוד*). לא נעים לי לגלוש לאייליזם סוג ז', אבל ביחס לגודל הקבוצות, מסוכן בהרבה להיות חייל מאזרח, בטוחני. הנקודה האחרונה שנגעתי בה, והאחרונה שלך, ממחישה את בורותי. למרות זאת, קשה לי להתחמק מההרגשה שאמירתו שובצה שם כדי ליצור הנהונים. מה השוני בין מלחמה מודרנית ופוסט מודרנית בהקשר זה? לסיום, אבקשך להתייחס גם לשאר הנקודות, שבהן אני בטוח יותר (עד שתחורר אותן, כמובן). אני חייב לומר שאני מאוד מאוד עדין כאן. לדעתי שבע ההגדרות שלו לא מגדירות מלחמה (עניין חשוב, לדעתי, כיוון שחוץ ממלחמת וויאטנם, שאני מכיר רק בעקיפין, אני לא מסכים לדוגמאותיך למלחמות פוסט מודרניות), לא מבדילות בין מלחמה "רגילה" לפוסט מודרנית, לא מתייחסות לנקודה משמעותית מאוד והיא הבדלי הכוחות בין הצדדים, ולוקות בבירור. אני חושב על ניסוח תגובה נוספת, רחבה יותר, אבל בינתיים, וכדי לעזור לי בכך, בעצם, אשמח לתגובה ממך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ומעריך רבות את ידידי האחר) אבל בוליביה אינה באפריקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בולוביה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבזימבבואה, שם נלחמו בני שבט הנדבלה (Ndbele) המהווים מיעוט בזימבבואה, ומרביתם מתגוררים בעיר זו ובסביבותיה, בבני שבט השונה (Shona) השולטים במדינה ומהווים בה רוב. פרטים נוספים בספרו של נחום גוטמן "עלילות לובנגולו מלך זולו אבי עם המטבולו אשר בהרי בולוואיה" שמלבד שיבושים קלים בשמות המקומות והשבטים היה נאמן למדי להיסטוריה, למרבה ההפתעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאור, במחצית השניה של המאה ה-20 התחוללו מאות רבות של מלחמות, ויהיה זה לא סביר לנסות לבדוק אם כולן מתיישבות עם ההגדרה של פרופ' גריי (וקרוב לוודאי שיהיו דוגמאות שלא). ברצוני להציג בפניך את צורת ההסתכלות שלי על מערכת המושגים שהעלה גריי. אני למשל, סבור, שמלחמת ששת הימים קרובה יותר למלחמה מודרנית מאשר למלחמה פוסטמודרנית. נוצר בה סדר מדיני-פוליטי חדש שישראל חפצה בו והכתיבה (הגם שהדבר היה מקח טעות שאנחנו משלמים עליו את המחיר עד היום); זו היתה מלחמה בין צבאות סדירים שלא היתה מכוונת כנגד אזרחים; המכה הצבאית ניחתה בכזו מהירות על צבאות ערב, שההלם שהושג בה היה קרוב במידה רבה להכרעה צבאית טוטלית. ועם זאת, איני שולל בגלל דוגמה זו את אבחנותיו של פרופ' גריי. מדוע? ראשית, ברור לי מלכתחילה, שכל הכללה בסדר גודל מסוג אינה יכולה לעמוד במבחן של כל הדוגמאות שהפיקה המציאות האנושית המורכבת בחמישים השנים האחרונות. זו אינה הגדרה של שחור לבן, ויתרוננו כבני אנוש על פני מחשב הוא שבכל זאת אנחנו יכולים לעבוד עם הגדרות והכללות שיש להן שולי שגיאה מסוימים. המתמטיקאי פון ניומן, מאבות המחשב, עשה פעם את החישוב הבא: הוא העריך את אורכן הכולל של רשתות העצבים שלנו, והביא בחשבון את השגיאה המצטברת שעלולה להיווצר כתוצאה מהפרעות (רעשים) בהעברת המידע במערכת העצבים האנושית. המסקנה שהוא הגיע אליה היתה שאילו היינו פועלים כמחשב סיפרתי, לא היינו מסוגלים לתפקד לעולם בגלל השגיאה המצטברת - לא היינו היינו מסוגלים בכלל לחשוב. והרי זה פלא! בכל זאת אנו מתפקדים רוב הזמן לא רע ומסוגלים לחשוב. זאת, בין השאר, משום היכולת שלנו לעבוד לא רק עם "הגדרות מוציאות" (הגדרות של שחור-לבן). עם הכללה מהסוג שהציג פרופ' גריי לא עובדים כמו עם "טבלת אמת" (כן, לא, ו, או) של מחשב לוגי ספרתי. השאלה הפשוטה ששאלתי את עצמי כשהסביר לי פרופ' גריי את מושג המלחמה הפוסט מודרנית היתה האם היא מועילה לי. ותשובתי היתה כן, בהחלט. אפילו הערתי על מלחמת ששת הימים מבוססת למעשה על האבחנות שלו. במילים אחרות, אבחנות אלה מייצרות "מסגרת התייחסות", או "קטגוריות חשיבה" שמסייעות לי להסתכל על מלחמות שונות; זו מערכת עקרונות שמאפשרת לי גישה לנושא שלא היה כל כך נגיש לי קודם לכן. ומשום כך אני מוצא אותה מועילה. כמו כן, אני מוצא נקודה מרכזית שהוא העלה - הטכנולוגיה משנה את את עקרונות הפעלת הכוח לבלי הכר, ובדרכים לא צפויות - כנקודה חשובה. נ.ב. לעניין הערתך בדבר החשיבות של הבדלי הכוחות בין הצדדים. הנושא יידון בחלקו השני של הראיון. גריי העיר בנושא זה שבמלחמה הפוסטמודרנית "אלוהים אינו מצדד דווקא בצבאות הגדולים" (ראה, וייטנאם, הרוסים באפגניסטן, והמלחמה הנוכחית ביננו לפלסטינים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנקדוטה שנתת על עמעום ההגדרות יפה. בכל זאת תסכים איתי שצריך לנסות לצמצם את העמימות, אחרת לא יהיה טעם להגיד שום דבר. הוא הגדיר את פגיעות האזרחים כקריטריון, למרות שנראה שבעצם גם אתה מסכים שיש כאן מצב של "בדרך כלל כן, אבל לפעמים לא". צריך לשאול מה ערך ההגדרה שלו, והאם הוא עולה על ערכה של שתיקה. בכל מקרה, אין טעם להתעמק בתקפות הקריטריון הזה, כאשר יש עוד כל כך הרבה בעיות - הייתי מאוד רוצה את התייחסותך לשאר הנקודות. בניגוד למקרה של הנקודה השניה, שאולי אומרת משהו, השאר פשוט לא יכולות לעמוד כך סתם בפני עצמן. הן פשוט מבחר (אקראי?) של מידע לא רלוונטי, או עמום עד כדי ערפל, בחלקו הגדול. אני מניח שהדוקטורט שלו עומד בכבוד בכל אספקט מדעי, אבל אני בטוח שזה לא הדוקטורט שלו. אומר זאת בדחילו ורחימו (הביטוי מתאים כאן?) - לדעתי מה שהוא שוטח במאמרך לא עולה ולא נופל מפרשנות בחדשות. לי, לפחות, זה נשמע יותר כמו מלל שמקובל עליי כהגיוני, אבל לא מכיל שום מידע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן אין חלק זה של הראיון גדוש ב"מידע" במובן של פרטים ואינפורמציות. אולי כדאי שתנסה להתייחס למה שהוצג בו בכיוון הבא: פרופ' גריי מציע מספר כלים ל"ארגון המידע" על מלחמות בנות זמננו. מה דעתך? אתה יכול, אם תרצה לתרגל זאת על הדוגמה הבאה: חלק א': האם האיפיונים של המלחמה הפוסט מודרנית כפי שמתאר גריי מתאימים למה שהנשיא בוש מכנה "המלחמה בטרור העולמי". חלק ב': נניח שכוחות הברית הצפונית בגיבוי ארה"ב יצליחו להשתלט כעת על כל אפגניסטן האמנם זה סוף המלחמה? איזה מלחמות בהיסטוריה שלפני 1945 אתה מכיר שבהם נכבש כל השטח ע"י אחד הצדדים, הם שולטים בו, ובכל זאת המלחמה לא הוכרעה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקרונית - אני מקבל כל מפעל טקסונומיה בברכה. דווקא בגלל זה אני מתקומם, כי אין כאן טקסונומיה, אלא (כפי שניתן להתרשם מתגובתו של ליאור) הגדרה רשלנית שמתארת מלחמה וחצי (נניח: המפרץ, ויאטנם ובין לאדן), שאנו אמורים לאכול בתור תחימה (גם אם צמרירית) של סוג מסויים של מלחמות. א.אתה מתכוון למה שקורה באפגניסטן? אם כן, כן (חוץ מכמה פרטים קטנים). הבעיה היא שלפי ההגדרות זה מתאים גם לעימות במזרח התיכון (שהוא לא מלחמה), ואפילו לעימות של הבריטים עם האירים (שהוא לא מלחמה). האמת? זה גם מתאים למלחמות של השבטים באפריקה, ואם קצת מותחים את זה, לעוד אין ספור מלחמות. ומלחמת העולם השניה - גם, עם מעידה קלה בנקודה השניה (בעיקר בגלל גיוסים אינפלציוניים). ב. האמת? לדעתי הלא מקצועית אין שם מלחמה כלל - חוץ מפריקת הלחצים האמריקאית יש שם פשוט העברת שלטון מחוספסת. המלחמה שם לא התחילה אפילו. תיקון ושידוד תשובותי מתבקש, כיוון שהן קצת דווקאיות. אישית, יותר חשובה לי התייחסותך לשאר הנקודות מקודם - לא לשם התנגחות, אלא מפני שהן מכעיסות אותי (במובן מסוים), והייתי רוצה לנסות ולבטל את משקלן במאמריך (למרות שאולי מדובר רק בראיון) ובדיון המתפתח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעמיים "האמת?" בתגובה אחת. צורם. (מצטער על הטירחה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
* אכן ההגדרה מתאימה למלחמות שציינת וזה בדיוק מה שהוא אומר בראיון, שכל המלחמות היום פוסטמודרניות. אולם למלחמת העולם השנייה אין זה מתאים, שם היתה הכרעה מוחלטת, שימוש לא מרוסן בכל טכנולוגיות ההרג והכתבה פוליטית טוטלית למדינות המובסות בסוף המלחמה. * איזו נקודה בדיוק הכעיסה אותך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקובל עליי עם הסתייגות קטנה: השימוש בלוחמה כימית וביולוגית היה מוגבל ומרוסן מאוד. עוד דבר קטן - המתראיין לא ציין את האבחנה שלך (שאגב, נראית לי יותר רלוונטית) שמבדילה בין הכרעות חד משמעותיות וסופיות כקריטריון. גם כך, אני בטוח שלא יקשה עליך להזכר במלחמות לא פוסטמודרניות בעליל שלא הוכרעו חד משמעית (לי יקשה דווקא). אה, עכשיו אני גם נזכר שהוא לא ציין את הבררנות בכלי הנשק כקריטריון. חוץ מזה, יותר חשוב לי לשאול בקשר למלחמת וויאטנם: היא הייתה אמורה להסתיים בהכרעה מוחלטת, ונוהלה כך, אז אולי היא פוסטמודרנית בדיעבד. שבע ההגדרות, כפי שציינתי בתגובתי הפותחת, חסרות משמעות (זה מה שאמרתי בתגובתי הראשונה - מאז הצלחת לשנות את דעתי בקשר לנקודה השניה, ולהבהיר שהשישית היא קריצה). חלקן טריוויאליות, חלקן סתם טכניות, וחלקן אכן מגדירות איפיונים שתקפים גם להתקוממות הבסקית (ולסתם טרור), גם למלחמת וויאטנם. <דמגוגיה> נעשה ניסוי קטן. אתה מוכן לוותר על הנקודה הראשונה? היא באמת מטופשת, לא? המטרה שלך היא תמיד שלום וביטחון, והמטרה של הצד השני היא להיות חרא (סליחה). יאללה, לזבל (סליחה שוב). עם מה שנשאר אפשר להגדיר כדורגל כמלחמה פוסט מודרנית. בייסבול בטח, כי לצופים אין קסדות, ואז שתיים מסתדר (אבל דווקא לבייסבול, בניגוד לכדורגל, אין השפעה על הפוליטיקה). כלומר, מלחמות פוסט מודרניות הן כמו כדורגל, רק שמטרתן שלום ובטחון. </דמגוגיה> מותר לי להיות טיפה חצוף? אם כן, אני חושב שאתה לא מתייחס לחמשת הנקודות האחרות כי גם לך נהיר שאין להן משמעות. אם אסור, אני מתנצל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאור, האם מטרותיו המוצהרות של אלכסנדר מוקדון בצאתו לכיבושיו במזרח נועדו להשיג שלום וביטחון? האם מלחמת רוסיה-יפן ב-1905 נועדה להשיג שלום וביטחון? האם המלחמה שפתח בה היטלר נועדה להשיג שלום וביטחון? לי כל הנקודות נראות משמעותיות. בעבור מלחמות מסיימות הן משמעותיות יותר ובעבור אחרות פחות. נ.ב. הרשה גם לי תגובה מעט משוחררת, כלשונך. אני חושד שאינך ממש בקי בהיסטוריה של מלחמות העבר ולכן הדברים נראים לך מופשטים מדי, ובשל כך גם חסרי תוכן. יכול להיות שהחלק השני של הראיון שדן במלחמה של ארה"ב בבין לאדן ושות' יהיה לך יותר ברור ומוחשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מסתכל על "מי התחיל" במלחמה, אז באותה מידה, האם התקפתו של בין-לאדן על ארה"ב נועדה להשיג שלום וביטחון? האם התקפות הI.R.A על הבריטים נועדו להשיג שלום וביטחון? האם התקפות החמאס והג'יהאד האיסלמי מנסות להשיג שלום וביטחון? מצד שני, צרפת ובריטניה שאפו בשתי מלחמות העולם לשמר את השגיהם האימפריאלים, כלומר להחזיר את היציבות או להשיג שלום וביטחון ובפרט ארה"ב השתתפה במלחמות אלו על מנת להשיג שלום ובטחון. בד"כ הצד שפותח במלחמה אינו מעונין בשלום, אולי בבטחון אבל גם זה בספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזי, אכן, נקודת השלום והביטחון דורשת פירוט נוסף. כשריאיינתי את פרופ' גריי, היא נראתה לי ברורה כנראה משום שהתרגלתי לרטוריקה הרווחת בארצנו הקטנטונטת. כמו כן שמעתי די הרבה בימי חיי רטוריקה של יציבות ושלום עולמי, וסכנה לסדר העולמי וכו' שנעשתה רווחת מתקופת מלחמת העולם השניה. ומצד שני, חשבתי על המלחמות קולוניאליות שהן בפירוש אינן מלחמות שמטרתן השגת שלום וביטחון. אך כעת דומני שחסרונה של נקודה זו בכך שניתן לתמרן בה לכיוונים רבים, והיא נעשית פרוצה מדי. בקצרה, כולם אכן מדברים היום על ''שלום וביטחון'' אבל לכל צד לוחם אכן הנארטיב שלו, וחזון השלום שלו, והחזונות והנארטיבים מתנגשים, והמלחמות ממשיכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאני בור זה בטוח, ואני הוא זה שחוזר על המנטרה הזאת כבר חמישה מלבנים. ועכשיו לפינת התגובה המשוחררת: אתה מוכן להענות למה שאני חוזר עליו בכל תגובה, דהיינו התייחסות לנקודות של המרואיין? ובפינת הסקרנות הכנה האישית שלי: מה היו מטרות המלחמות שציינת? זה יכול להיות יופי של אוף טופיק. בפינת ההשערה המהורהרת: העמים הנכבשים במקרה של מוקדון ומדינות המערב במקרה של היטלר נלחמו מן הסתם עבור שלום ובטחון. את מלחמת רוסיה יפן אני באמת לא מכיר. ובחזרה לשאר הפינות: אני מצפה בכיליון עיניים לחלקו השני של המאמר. חוץ מזה אני מקבל את הדוגמאות שלך ללא עוררין, אבל חייב לציין שמלחמות השבטים האפריקאיים אינן מלחמות של שלום וביטחון. זאת בדיוק הבעיה! ההגדרות של הפרופסור חסרות משמעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין נקודה 2 נראה לי שמישהו שוכח את הפצצות הערים הגדולות והאוכלוסיה האזרחית מאז מלחמת האזרחים בספרד.. האם הפצצת דרזן, לונדון וערים אחרות במלחמת העולם השניה לא סיכנו יותר את האזרחים מאשר את הלוחמים?? אין ספק שיש שינוי בעניין המלחמות, אלא ששינוי זה עדיין חסר את הפרספקטיבה ההסטורית כדי לקבל הגדרה ברורה. והיות ואני פרופסור, אשמח לטעון כי גם פרופסורים טועים, וחשוב גם לדעת שעבודות דוקטורט יחידות אינן מספיקות כדי לשמש בסיס לתזות מדעיות רציניות (יש לאשש אותן מכל הכיוונים, ועל-ידי חוקרים רבים).. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |