|
||||
|
||||
מה טוב בספרי מדע בדיוני? למה לקרוא אותן? |
|
||||
|
||||
סליחה, כתבתי אותן ולא אותם אז... למה לקרוא אותם? |
|
||||
|
||||
האם יש ספרים שיש סיבה לקרוא בהם? אילו ומדוע? |
|
||||
|
||||
בטח שיש, יש ספרים שגורמים לך להרגיש, לחוש, ולהתגעגע בספרים של מדע בדיוני אני נשארת בחוץ, קוראת מהצד. תמיד אני זוכרת שבסופו של דבר זה..מדע בדיוני. |
|
||||
|
||||
1)דוגמאות? 2) ואחרי כל הרגשות, התחושות והגעגועים, אינך מסוגלת לגייס מספיק אמפטיה כדי להבין שייתכנו אנשים שיהנו מספרי מד"ב? נראה לי שאת זאת שבזבזת את זמנך על ספרים. |
|
||||
|
||||
טוב, פרט לתגובה המתבקשת (מה הבעיה העקרונית לחוש הזדהות גם בספרי מד"ב? מי לא מזדהה עם אנדר/בין?) לא ברור לי למה ספר טוב חייב בהגדרתו ללחוץ רק על בלוטת הרגש. גם הפעלות של בלוטת השכל זה טוב, ומד"ב (טוב) מספק אותן (אבל לא רק אותן) למכביר. |
|
||||
|
||||
בגלקסיה רחוקה מרחק מיליוני שנות אור.ספר מדע בדיוני(או פנטזיה) כתוב היטב יכול לגרום לך להתגעגע, להרגיש ולחוש.אם את לא מאמינה לכי תקראי את "אם החיטה" של מיקי בן-כנען, או תעמדי בחנות ותקראי את "קדמת עדן" מתוך האנתולוגיה "קליידוסקופ" של חגי אברבוך, ואלה רק שני ספרים ישראליים- בשוקי העולם קיימים רבים וטובים, והרבה מהם יגרמו לך גם לחשוב ולראות דברים אחרת. מדע בדיוני יכול בבסיסו לנקוט באחת משלוש גישות: להתרכז בעלילה על חשבון הרעיון ובניית העולם, להתרכז ברעיון על חשבון העלילה או לשלב רעיון ועלילה.הגישה השלישית נדירה כי צריך להיות סופר מאוד טוב בשביל להצליח בה, אבל גם הגישות האחרות מהנות לטעמי כשהן מבוצעות היטב. נ"ב כמעט שכחתי את "קדמת עדן" ניתן לקרוא גם בhttp://www.sf-f.org.il/story?id=801 |
|
||||
|
||||
אה, קדמת עדן - זהו גם שם ספר של מחבר ישראלי? זה היה התרגום העברי לשם ספרו של ג'ון סטיינבק שפורסם בארה"ב ב-1952 ומאוחר יותר יצא גם בארץ, East of Eden, הנחשב לאחת מיצירות המופת של הסופר זוכה פרס נובל. מעניין, מישהו יודע אם יש זכויות יוצרים על תרגום של שם ספר, או שאפשר להוציא עוד ספרים באותו שם? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יש זכות יוצרים קצת קדומה יותר: טז וַיֵּצֵא קַיִן, מִלִּפְנֵי ה'; וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-נוֹד, קִדְמַת-עֵדֶן. (בראשית ג' 16). |
|
||||
|
||||
מזכיר במקצת את הספור על שאר בשרי, שמואל קלמן, שנכח פעם בדרשה של דרשן נודד (היו פעם כאלה). "מאד נהניתי מהדרשה שלך", כך על פי הספור אמר שמואל קלמן לדרשן, "האם כתבת אותה בעצמך?" "ודאי", ענה הדרשן בגאווה, "כל מילה". "מעניין", אמר שמואל קלמן, "יש לי בבית ספר המכיל כל מילה ומילה מהדרשה שלך." "לא ייתכן", נעלב הדרשן, "הראה לי את הספר". "בשמחה" ענה שמואל קלמן, והראה לו מילון. |
|
||||
|
||||
הסיפור הזה (כמו רבים אחרים) מיוחס למארק טווין. |
|
||||
|
||||
זוהי בדיחה מז'אנר "מארק-טויין-סמואל-קלמנס-הלא-הוא-קרובי-שמואל-קלמן" ותיקה מאוד של הגלילי. עפ"י ידידנו מנוע החיפוש, היא חיה ובעטה כבר ב-2003, תגובה 185781. |
|
||||
|
||||
כן, כן, גלוי וידוע, אבל לא על זכות היוצרים ה*זאת* דיברתי. המקרא מהווה בלאו הכי מקור בלתי נדלה לציטוטים, לשמות, למשפטי מוטו, לכל מה שתרצה. השאלה המעניינת היא לגבי יצירות מתקופתנו (או מתקופה *קצת* יותר קדומה, אולי משהו בטווח של כמאה שנה). |
|
||||
|
||||
ברגע שהשם שאתה בוחר הוא ציטוט, איך יכולה להיות לך זכות יוצרים עליו? לגבי שמות, השאלה מענינת. הדעת נותנת שצריך להיות קשה לדרוש זכות יוצרים על שם שהוא פשוט יחסית ("התיקונים", "אבי, בתו") וקל יותר לדרוש זכות כזו על שמות יותר מורכבים ("המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה") או לחסום שמות שקושרים את היצירה באופן ישיר למשהו מוכר של מחבר אחר; צריך להיות אסור לי לפרסם ספר בשם "הארי פוטר וחבורת הטבעת" ללא אישור מפורש מהגורמים המתאימים. |
|
||||
|
||||
הי, הי! ומה בדבר *מאמר* שיקרא "אנדר וויגן וגביע האש"? |
|
||||
|
||||
ספרים, מלבד פרודיות, בדר''כ לא יכולים להכנס תחת החיסיון הזה. |
|
||||
|
||||
תירצה אריאל איימה לתבוע את ערוץ 10 על השימוש שעשו בשם "אגדת דשא", מישהו יודע מה קרה עם זה ? |
|
||||
|
||||
זאת לא כל כך סוגיה הקשורה בנושא הכללי של זכויות יוצרים, זאת בעיה פרטית הידועה בשם ''תרצה אריאל''. (העורכים מוזמנים להעיף תגובה זו באופן מיידי עפ''י שיקול דעתם) |
|
||||
|
||||
לפני כמה שנים יצאו שני ספרים, פחות או יותר באותה תקופה, ששניהם נקראים ''חרות על הלוחות''... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |