|
||||
|
||||
התכוונתי: השיטה הנוכחית היא פשרה ואיזון בין האידאלים של חברה קפיטליסטית לגמרי עם שווקים משוכללים, לבין חברה סוציאליסטית שבה אמצעי היצור בשליטת העובדים. קצת בצק, קצת גלידה. מי שרואה את הבצק כלא-טעים מיסודו לא יאהב עוגת גלידה, ויעדיף את הגלידה שלו ישר מהקופסה בלי העמדות פנים. למרות שזה כמובן עדיף על בצק בלי כלום, איכס. כמה מחברי הטובים חושבים שהגלידה מעניקה לבצק טעם וקרמיות ושהבצק נותן לגלידה מרקם וצורה, ולכן דווקא אוהבים את המאכל הזה. סהרורי לא קראתי לך (עדיין :) |
|
||||
|
||||
כמה מהחברים האלה הם קלדניות דואר המועסקות דרך חברות קבלן, תמהני? אני לא חושב שיש איזושהי פשרה בחברה הישראלית הנוכחית בין קפיטליזם לבין סוציאליזם. מה שיש זה משק קפיטליסטי שבו המדינה היא גם אחד מני בעלים רבים. בשום מקום אין שליטה של העובדים באמצעי היצור. |
|
||||
|
||||
לא שליטה אלא השפעה. לא יודע על החברה הישראלית, אבל יש חברות בעולם. וגם אצלנו – מה לגבי חברת החשמל? |
|
||||
|
||||
מה באמת לגבי חברת חשמל? העבירו אותה לידי העובדים מבלי שאני ידעתי? |
|
||||
|
||||
נראה שיש לועד העובדים איזושהי השפעה על מהלכים אסטרטגיים כמו הפרטה ופיצול. לכל הפחות, הם מצליחים לעכב אותה במספר שנים. |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין מה שעדי אמר לבין אחוז חבריו שמועסקים באמצעות חברות קבלן? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהקשר הוא, באופן כללי, בכך שבאייל יש מין מנהג חביב להביא כל מיני אנלוגיות פיוטיות ומרתקות ולשקוע בהן עמוק, ואז קורה שמתרחקים עד כדי ניתוק מצער מן המציאות המחורבנת - זו שככל שהבנתי, כליל יוצא נגדה מדי פעם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |