בתשובה לתשע נשמות, 19/03/07 9:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האוניברסיטה לא חיה בבועה והשיקולים המנחים אותה אינם אקדמיים בלבד. לא הייתי רואה טעם לפגם אילו האוניברסיטה הייתה נותנת הקלות לסטודנט שמתחייב לעבוד 6 שנים לאחר התואר במרפאה נידחת[*], או לחלופין לבצע ניתוחי-חירום תחת אש. [*] סתם נזכרתי, http://imdb.com/title/tt0098878 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממש לא התפקיד של האוניברסיטה. יש גורמים אחרים (מדינה, נדבנים או עמותות) שזה בדיוק תפקידם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אנחנו חלוקים. לאוניברסיטה יש גם תפקיד חברתי. אני לא מוצא טעם לפגם בפרוייקטים חוץ-אקדמיים כגון http://www.unibaam.tau.ac.il או http://www.tau.ac.il/~lawclinc/ או פר"ח. אני כן חושב שאחת המטרות החשובות של הפקולטה לרפואה היא הכשרת רופאים צבאיים, ושעבור מטרה זו ראוי לכופף קצת את הכללים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז נשאר חלוקים. אני מאמין גדול בחלוקת עבודה ברורה ככל הניתן: האוניברסיטאות צריכות לדאוג בעיקר למחקר, המכללות אמורות לדאוג להכשרה *מקצועית* של עובדים, הצבא אמור לדאוג שיהיו לו רופאים, משרד הבריאות אמור לדאוג שיהיו רופאים בפריפריה, ומשרד הרווחה אמור לדאוג שרופא יהיה נגיש לכל אחד. אם יש אדם פרטי שרוצה לעזור על חשבונו, הוא מוזמן. כשכולם דואגים להכל: כשהצבא דואג לשלוח מורות לבתי הספר, כשהאוניברסטה דואגת לחלוקת תארים אקדמאים לקציני צבא, כשהמשטרה דואגת לשלוח שוטרים לשמור על הגבולות, כשמשרד הפנים דואג לכשרות הבתים של עולים חדשים, אז אף אחד לא דואג באמת לכלום: הצבא לא דואג לתחזק את הימ"חים, האוניברסיטה לא דואגת לעתיד המחקר של ישראל, המשטרה לא דואגת למלחמה בפשע, משרד הפנים לא דואג לניהול נכון של הרשויות המקומיות וכו'. זאת המדינה שבה אנחנו חיים, אתה באמת חושב שזה עובד כל כך טוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רפואה היא בראש וראשונה מקצוע. הרוב המכריע של הרופאים עוסקים בעיקר במקצוע הזה, ורק באופן חלקי (אם בכלל) במחקר רפואי. המקצוע הזה דורש הכשרה אינטנסיבית ברמה גבוהה (כזו שלא ניתן לבצע מחוץ לאוניברסיטה). מי אמור לדאוג לחינוך הרופאים של העשורים הבאים, אם לא האוניברסיטאות? ולפי מה הן אמורות להתחשב כשהן מתכננות את מסלולי הלימודים של הרופאים, אם לא לפי הצרכים של מדינת ישראל בתחום הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האוניברסיטאות בארץ (אני לא יודע איך זה במדינות אחרות) ממלאות שתי פונקציות, מחקר והכשרה מקצועית. בתפקידם כמכשירות מקצועיות, הן אמורות לדאוג להכשרה של הרופאים (והמהנדסים ועורכי הדין וכו'). כשהן מתכננות את מסלולי הלימודים של הרופאים הן אמורות להתחשב במה שצריך לדעת "רופא" במדינת ישראל במאה ה-21. איך נכנסים לכאן הצרכים של המדינה? מה זה בכלל הצרכים של המדינה? איך מתחשבים בדבר כזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת בעצמך "במה שצריך לדעת "רופא" *במדינת ישראל* במאה ה-21" - כמה רופאים צריך ? באילו מקצועות יש לשים דגש (האם הבעיה העיקרית פה היא סרטן או התאבדות) ? מה יהיה אופי העבודה (רמת הציוד, כמות הפציינטים לשעה) ? כל אילו יוצרים מאפיינים מובהקים של מה צריך להיכנס לתוכנית ומה לא. אין דינו של רופא (מערבי כנראה) בסודן, שצריך לטפל בהמון חולים במעט זמן ואמצעים כדינו של רופא משפחה בצריפין, שמשה בא לקחת את המרשם שלו בשמונה ואחריו הוא חופשי עד שתים-עשרה. אפילו בתוך העולם המערבי ישנם פערים אדירים, בארה"ב למשל, עבור אותם סימפטומים ילקחו הרבה יותר בדיקות (בין היתר בגלל חשש מתביעות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע מה כתבתי. ולא ברור לי איך מה שאתה כתבת עונה לשאלות שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לידיעתך, מישהו כבר חשב על שתי הפונקציות, ולכן קיימים שני מסלולי לימוד: מקצועי - רפואה, נושא הדיון שלנו מחקרי - מדעי הרפואה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד למדעי הרפואה, זה בסך הכל תואר ראשון בביולוגיה עם נטיה לכיוון האדם, תואר ראשון מצויין אבל רחוק מאוד מהכשרה ממצה או אפילו בסיסית לחוקר. אם כבר אז ראוי להזכיר את התוכנית המשולבת MD/Ph.d, שנותנת בסיס רחב תוך נסיון לאפשר לרופא לשלב מחקר בעבודה שלו כבר משלבים מוקדמים יחסית. ראוי גם להזכיר שבכל מחקר בבני אדם בארץ שמצריך הלסינקי, החוקר הראשי חייב להיות רופא מכוח החוק. זה לא אומר שהכל צריך להיות תכנון שלו, סביר להניח שלא, אבל הוא חייב להבין את כל ההשלכות האפשריות של הטיפול על החולים שלו ולקחת אחריות כוללת על מהלך הניסוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה. מדעי הרפואה, לפחות באוניברסיטת תל-אביב, נמשכים לתואר שני ושלישי. בוגרי תכנית זו, הניתנת ברוב, אם לא בכל בתי החולים גם בארצות הברית בהם מתבצע מחקר, ממשיכים למחקר פוסט-דוקטורט באותן מעבדות אם הם רוצים ולקריירה מחקרית. זו תכנית שלמה של לימודי ביולוגיה בהקשר (לפעמים מיידי, לפעמים קלוש ולעתים לא קיים) רפואי. תכניות אלו, אגב, מעניקות הכשרה רחבה ביותר מתכניות MD\PHD יוקרתיות (השווה, למשל, את מספר שנות ההכשרה המדעית והמחקרית ונסיון המחקר של הבוגרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין תוכנית המשכית אחת במדעי הרפואה מתואר ראשון לשלישי, אני קצת מכיר את התוכנית ואת הבוגרים שלה, רוב בוגרי התואר הראשון לא ממשיכים במסגרת התוכנית וביצוע תואר מתקדם במדעי הרפואה לא מותנה בתואר ראשון במדעי הרפואה. כלומר ישנה הפרדה בין תואר ראשון לתארים מתקדמים במדעי הרפואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ודאי לא מאד יחדש לך אם אגלה לך שלא ממש רבים מהעתודאים מבצעים ניתוחי חרום תחת אש, ורובם אינם מגיעים כלל לתפקידים בהם יש סיכוי לבצע ניתוחים כאלה. בכל אופן, תפקידו של הצבא לדאוג לצ'פר את האנשים האלה באופן הולם כשם שתפקידו לדאוג באופן הולם למי שמוכן לשרת כלוחם; לא תפקידה של האוניברסיטה לדאוג ללוחמים, כשם שאין זה תפקידם של משרד החקלאות או רשות שדות התעופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא רבים מהעתודאים מבצעים ניתוחים תחת אש, אבל כיום כל (או כמעט כל, יש גם מילואים ורופאים מחו''ל) מי שמבצע ניתוחים תחת אש הוא עתודאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי דווקא משום כך צריך לוודא שהם עומדים בסטנדרטים גבוהים לא פחות מכל רופא אחר. מאה אחוז מאלה שנלחמו במחבלים במלחמה האחרונה היו לוחמים. אין זאת אומרת שהאוניברסיטה צריכה להקל בדרישותיה האקדמיות מלוחמים - זה יהיה אבסורד אם היא תעשה זאת. היא יכולה לבוא לקראתם במועדי בחינה, לתת שיעורי השלמה וכו' - אבל הסטנדרטים לקבלת תואר חייבים להיות אחידים לכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? מה?? תגידו, הכריזו כאן על תחרות האנלוגיה המוזרה או משהו כזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מגוחך, זה כמו שמישהו ידבר על טעם פיצה עם אנשובי בדיון על טעם הדגים. (אייקון הומור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, סתם שעשעה אותי הקביעה ''לא כל העתודאים מבצעים ניתוח תחת אש אבל כל המבצעים ניתוח תחת אש הם עתודאים'' כבסיס להקלה בדרישות מהם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |