בתשובה להאייל האלמוני, 18/03/07 9:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין שמץ של הגיון. גם בציבור היהודי בישראל יש קשישים, מפגרים ובעלי מומים, ובציבור היהודי בישראל אכן מצויות בנות שירות לאומי המסייעות להם, אך הן לא היחידות, וזה לא מוטל על כתפיהן, כפי שבת השירות הלאומי המשרתת בבית ספר, אינה מחליפה לא את המורות ולא את המנהלת. וכפי שהמדינה אינה מתנערת מאחריותה1 משום שיש בנות שירות לאומי שיסייעו בציבור היהודי, כך אין סיבה שזה יקרה כשזה נוגע לערבים. 1 כלומר, היא מתנערת מאחריות, כפי שהיא מתנערת מאחריות בתחומים רבים שעד לא מזמן היו בתחום אחריותה, ע"ע העורף במלחמה האחרונה, אבל זה לא משום שיש גופים אזרחיים שיסייעו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המדינה מתנערת מאחריות בכל מה שנוגע לרשויות הערביות כבר כיום, והדבר נראה לעין. אם וכאשר יהיו בני שירות לאומי - הדבר בהחלט יוכל להצטרף לשורה של תירוצים הקיימים כבר עכשיו. ההשוואה בין בנות השירות הלאומי הדתיות לבין תכניות השירות לצעירים הערבים אמנם נראית על פניה כטבעית ומתבקשת, בעיקר בגלל השם הדומה, אבל בפועל, בשטח - הדברים יתבצעו בצורה שונה ויכללו ניצול של אנשים צעירים ככוח אדם חינם במקום צוותים מקצועיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה סבור כך? למה מה שעובד בצורה מוצלחת בקרב היהודים, אוטומטית הופך ל"ניצול" ו"כוח אדם בחינם" כשמדובר בערבים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שירות לאומי של בנות דתיות נחשב לדבר שעובד בצורה מוצלחת? אני לא רוצה להסתבך עם הויכוחים שלכם כאן, אבל הייתי באמת רוצה לדעת, כי זה לא מה שאני שומעת כל הזמן ויש לי דילמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספרי לנו מה את שומעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שומעת תלונות משני הצדדים. מהבנות עצמן שמפנים אותן לעבודות שחורות משעממות ומתייחסים אליהם כמו אל עובדים זרים מהרמה הכי נמוכה, אלה שלא מבינים כלום. מהצד השני (למשל בבית חולים) שהבנות הולכות למקומות שלהן רק ''כי צריך'' ולא מהלב ובכלל שהן יושבות במקומות העבודה ובקושי זזות ולא עושות כלום בגלל חוסר מוטיבציה. הרושם הכללי הוא שאלה שרק יכולות עפות משם בהזדמנות הראשונה ומתחתנות והולכות ללמוד. אני לא רוצה לומר יותר מזה. אם את מכירה ויודעת דברים אחרים זה יהיה משמח לשמוע, ולא רק בשבילי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתי החולים הם רק אפשרות אחת. בשירות לאומי יש אפשרות לבחירה של מקום השירות, ויש הרבה בנות ששרתו בבתי ספר, במוסדות לילדים עם בעיות שונות או בעמותות חברתיות ויצאו עם הרבה סיפוק והנאה. אני מכיר כמה וכמה כאלה. חוץ מזה, מה פירוש "אלה שרק יכולות עפות משם בהזדמנות הראשונה ומתחתנות והלכות ללמוד"? כל אחת יכולה לעזוב ברגע שהיא רוצה. לא נראה לי שמישהי מתחתנת בשביל לעזוב את השירות אם היא רק צריכה לגשת לרכזת ולהודיע שהיא עוזבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. (ממה שהבנתי יש כאלה שלא נעים להן לגשת ולהגיד סתם ככה שהן עוזבות בלי ''אני מתחתנת''. אבל כמובן שלא מתחתנים רק בשביל המטרה הזאת.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינפורמציה שאני יכולה לספק אינה ממקור ראשון. שירתתי בצבא, לא בשירות לאומי, אבל היו לי ויש לי לא מעט חברות ששירתו, והן היו מרוצות והרגישו שהן תורמות. התלונות ששמעתי מהן בד"ך נגעו לדברים מנהלתיים - חלקן נדרשו להתחלק עם העמותה במימון הנסיעות שלהן וכיו"ב, ואני סברתי שזו חוצפה. כל מה שאני יכולה לספר לא ממש עדכני בכל מקרה, מדובר על לפני 10 שנים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |