|
||||
|
||||
אבל החוויה שעליה הן כותבות היא חוויה של כזו שעוד לא מצאה. איתַי שלא אכפת לו מה קורה לי בחיי אחרי שהוא סוגר את הדלת ונפרד או יונתן שפירא שאמא לא זכתה עדיין להכיר מייצגים בדיוק את החוויה הזו. אני משער שבגלגל"צ לא ימהרו לשדר שירים בסגנון "אתמול שוב הלכנו לחתונה של חבר שלו מהעבודה והיה משעמם" או "אתמול במסיבה בגן הוא היה כל כך חמוד" [הילד, לא האבא!]. |
|
||||
|
||||
עם כל הכבוד, בדרך כלל התמליל של השיר הוא חלק זניח בפופולריות שלו, ויעיד באמת השיר ההוא של אריק איינשטיין שמילותיו גובלות בדביליות ( ינתח הירשפלד מה שינתח). |
|
||||
|
||||
אגב, אתמול במקרה שמעתי ברדיו ביצוע של חווה אלברשטיין לשיר 'ני שיכורה ולא מיין (היום). בפעם הראשונה בחיי שמתי לב שהשיר הזה מורכב מחזרה על אותו בית קצר 4 פעמים, ותו לא. |
|
||||
|
||||
אני סבור שלא מדובר בחלק זניח. מה שעושה את השיר הוא הצירוף ביניהם. קח שיר פופולרי ("אני ואתה", "ואת", "יום שישי את יודעת", "עבדים", מה שאתה רוצה) ותדמיין אותו עם המלים של "הנה תמו יום קרב וערבו". יש סיכוי שזה יהיה להיט? לדעתי לא. קח שיר כמו "שבתות וחגים" של יהודית רביץ. האם התמליל הוא לא המוקד של השיר הזה? התמליל אינו חייב להיות מבריק; כמה מהשירים המצליחים ביותר של החיפושיות התבססו על תמליל ילדותי כמעט. הוא חייב להשתלב עם המנגינה, הוא צריך להתאים למצב הרוח שהמנגינה משרה, וביחד הם צריכים לשדר משהו שאנשים יכולים להזדהות איתו ברובד כזה או אחר. שיר כמו "אני ואתה", למשל, יכול להיות פשטני וילדותי, אבל הוא משדר תמימות אופטימית שאנשים יכולים להזדהות איתה. אם תחליף את המלים לא תקבל אותה תחושה, ולכן הטענה שהחלק של המלים זניח נראית לי שגויה. |
|
||||
|
||||
אני חולק עליך, והפופולריות של שירים לועזיים היא ראיה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |