בתשובה לMRP, 10/03/07 10:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניין. אני אוהב את ההגדרה שלך, ואני אנסה לנסח אותה במונחים של ההגדרה שלי: מד"ב הוא מניפולציה על חוקי העולם, כשאלה קובעים את הסביבה (setting). פנטזיה, לעומת זאת, היא העתקה של חוקי עולם ידועים, נאמר מההיסטוריה, לסביבה חדשה. לפי זה, אמבר זה מד"ב פרופר, ולא פנטזיה פרופר כמו שההגדרה שלי קובעת, "מלחמת הכוכבים" זה פנטזיה פרופר, ולא סיפור הרפתקאות כמו שההגדרה שלי קובעת. גם אני מודאג, כמו גדי אלכסנדרוביץ', מהארי פוטרו דומיו, ויש לי הצעה לפיתרון: אינטראקציה עם העולם שלנו זה אמצעי עלילתי די נפוץ בז'אנר של מד"ב ופנטזיה. הרעיון הוא להקל על הקורא את הכניסה לעולם הזר והמוזר באמצעות מתווך בן-תרבותו. לא רק בהארי פוטר: תחשוב על סיפורי נרניה, או על "אבן בשחקים" של אסימוב שבו חייט ניו-יורקי בן המאה העשרים נזרק אלפיים שנה לעתיד לתקופת קיסרות טראנטור. הגדיל לעשות טולקין, אם לציין את היוצא-מן-הכלל, שבו המתווך בן-תרבותנו אינו למעשה בן-תרבותנו ממש, אלא בן-תרבות המקבילה לשלנו בעולם שרובו זר לנו עוד יותר. אבל המגע בין העולם הזר לעולם המוכר היא כמעט תמיד מודבקת בדיעבד. אפשר להתעלם ממנה כאמצעי עלילתי, מכיוון שעולם הפנטזיה או המד"ב יכול להתקיים יפה מאוד גם בלעדיו. בהארי פוטר הקשר בין עולם הקסם והולם הרגיל הרבה יותר הדוק מהמקובל, אבל הארי פוטר, ספציפית, הוא גם כך הדבקה של הרבה מאוד סגנונות של פנטזיה ביחד (נגיד, כל המיתולוגיות של כל העמים, וכזה). אני חושב שהארי פוטר די יחודי בכך. הבעיה שלי עם ההגדרה שלך היא שלמרות שהיא מכניסה את הספרות הגזרת מטולקין להגדרת הפנטזיה, היא משאירה בחוץ את טולקין עצמו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "חוק עולם"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוגדר בתגובה 434839, פסקה שניה. בניסוח אחר: אם היית צריך להריץ הרפתקה בעולם הזה באמצעות מערכת RPG גנרית, איך היו נראים החוקים שהיית צריך לפתח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לא ברור לי מה זה ''העתקה של חוקי עולם ידועים לסביבה חדשה''. לרוב בפנטזיה חוקי העולם המוכרים נשברים או מושלכים לזבל, כשלעתים קרובות כל שבירה שכזו מוצדקת באמצעות מילת הקסם ''קסם''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל קסם הוא דאוס אקס מכינה. יש לו מגבלות ידועות ותחומי השפעה ידועים. בסופו של דבר, אפשר בהרבה יצירות לבצע העתקה אחד-לאחד של "קסמים" לטכנולוגיה שנפוצה היום, כמו אקדחים ותרופות. תחשוב על שר הטבעות, נאמר: כמה קסם יש שמשפיע על העלילה? נקודות ספורות מאוד. יש פאלאנתיר שמקבילים למכשירי קשר, טבעת שמקבילה בו זמנית להרואין ולנשק אטומי (השימוש בה להיעלמות זניח, מבחינה עלילתית), קצת תרופות ומוצרי-צריכה של האלפים, וזהו, בערך. לא _מאוד_ שונה ממלחמה בימי הביניים המאוחרים. דווקא לגבי שר הטבעות אני נוטה להסכים שזו לא העתקה פשוטה, אבל לגבי הרבה פנטזיה נוסחתית בכלל, אולי כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שהוא דאוס אקס מאכינה. אמרתי שמשתמשים בו כדי לבטל חוקים שקיימים בעולם שלנו. ב''שר הטבעות'' באמת אין שימוש נרחב בקסם, ולטעמי זו אחת מהסיבות לכך שהוא כל כך טוב (אם כי אולי יותר מדוייק לומר שזה הסימפטום ולא הסיבה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגיד כך: אם יש לך חבורת לוחמים חמושים בקשתות וחרבות שמלווים בכהן שיכול לרפא אותם ובקוסם שיכול לזרוק כדורי אש, זה תרגום אחד-לאחד למחלקת חי"ר עם חובש וררנ"ט. הקסם שובר על החוקיות של מלחמה בימי הביניים, אבל התוצאה מתאימה בדיוק לעולם ריאליסטי לא פחות עם חוקיות אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שימוש די מעניין במילה "חוקים". אין חוק שאומר שיחידה קרבית צריכה להיות מבוססת על כוח לחימה, ארטילריה ורפואה, למרות שאפשר לומר שזה מתבקש. כשאני חושב על "חוק" אני חושב על חוקי הטבע, וכדומה. נראה לי שהניסוח שהיה מסתדר לי של ההגדרה שלך הוא ש"פנטזיה זה סיפור לא ריאליסטי שאפשר להפוך לריאליסטי בלי לשנות את המהות שלו". כמובן שאני מתנגד קשות להגדרה הזו, אבל מוכן לקבל אותה כהגדרה ל"פנטזיה לא טובה". דוגמה לפנטזיה כן טובה, כלומר כזו שאין שום סיכוי שתענה על ההגדרה שהצגתי כאן: "הסיפור שאינו נגמר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, השתכנעתי שההגדרה הזו גרועה מאוד. בקריאה חוזרת של תגובה 434991 של MRP, אני רואה שזה בכלל לא מה שהוא הציע, ושאני משבש את הצעתו לגמרי ומוציא לו שם רע באייל, ואולי כדאי שאני אסתום ואתן לו לדבר בעצמו. אני, בכל אופן, הצעתי בתגובה 434839 משהו אחר לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי תגובה 434839 מציעה הגדרה מעולה. זו גם ההגדרה שלי יש בראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה תיאור נכון. אם החוקים נשברים באופן מסויים, אז הם מייצגים חוקים אחרים (למשל, בני אדם יכולים לקרוא מחשבות או לעוף אחורנית או להגיב אחרי שקראו את כל הפתיל), וזה ''קסם'' מעניין. אם הקסם מופיע במקומות אקראיים (הפרזה בדאוס אקס מכינה), זה זיוף שהקורא מרגיש בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם הם מייצגים חוקים אחרים, אבל כמעט ולא נתקלתי בספר פנטזיה שמנסה להסביר את הרעיון שמאחורי החוקים. להגיד "בני אדם יכולים לקרוא מחשבות" זה בדיוק לשבור את החוקים הקיימים (לא ידוע על יכולת לקריאת מחשבות) מבלי להיכנס יותר מדי לעומק הקורה (מה זה קריאת מחשבות? האם "שומעים" את המחשבות של השני, או שרק "מרגישים" אותן? איך אפשר למסך אותן? וכו'). כשמתחילים להיכנס לשאלה איך זה קורה, זה מעניין - אבל בפנטזיה (להבדיל ממד"ב) זה לרוב לא קורה, כאמור, ומסתפקים במשיכת כתפיים ואמירת "קסם". אגב, פראצ'ט דווקא מתבלט לטובה בנקודה הזו, כנראה בגלל שהקוסמים שלו אנלוגיים למדענים שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהבחינה הזו, פנטזיה אמורה להיות דומה לספרות מתח. העובדה ש(ספוילר)המשרת הוא בעצם הבת החורגת של בעל האחוזה שנרצח, אינה נפרשת בפני הקורא במפורש, אבל הוא מקבל כמה רמזים, והמספר אינו יכול לומר דברים שיתבררו אחר-כך כלא-נכונים, בלי הסבר משכנע כיצד התרחש המהפך. בעולם שבו אפשר לקרוא מחשבות, העובדה הזו צריכה להיות מוצגת בשלב מוקדם בעלילה (האם כל אחד יכול לקרוא את המחשבות של כל אחד אחר, או שנדרש ציוד, ידע או סגולות מיוחדות? האם קוראים מחשבות, זכרונות, רגשות? באיזה אופן משפיעה הקריאה על הקורא?) - וכל האפשרויות לגיטימיות; אבל אני מניח שזה מאכזב למצוא את הגיבור נחלץ בעמוד 287 ממרתפי הכלא של השדים האדומים בזכות יכולתו לקרוא את מחשבותיו של המפתח שבכיסו של השוער, בלי שאפשרויות כאלה נרמזו בשלב מוקדם יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון (אולי) עבור ספרי פנטזיה שדומים לספרי מתח ובהם עיקר העניין הוא בשאלות כמו "איך הגיבור יברח ממרתפי הכלא של השדים האדומים". אגב, באחד מספרי הפנטזיה האהובים עלי, "ההוביט", הגיבור אכן נמלט ממשהו סטייל מרתפי הכלא של השדים האדומים בעזרת דאוס אקס מאכינה בדמות (ספוילר!) טבעת היעלמות, ואחר כך הטבעת משחקת תפקיד בעוד כל מני מקומות. מזה דווקא לא התאכזבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, זה היה ספוילר ליצירה לא מד''בית בכלל (הסרט הבלשי ההוא עם האחוזה, מה שמו...). (דרופסוג קראפ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ספוילר ל- 7% מהספרות הבלשית. סקר: איזה מהספוילרים הבאים מקלקל את הספר האחרון שקראת: 1. ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער אבל לא כ''כ הבנתי את מה שאמרת על טולקין. לי נראה ש-''שר הטבעות'', וכל האפוס הנלווה בכללותו מתאימים בדיוק להגדרת הפנטזיה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להקביל את מינאס-טירית לביזנטיון, את האורקים לתורכים, את השר האפל על כסאו האפל לסולטן בהרמונו, ואת מגוון העמים החופשיים של טולקין לעמי אירופה הנוצרים שהתגייסו בהמוניהם. נקבל את סיפור נפילת ביזנטיון, רק עם סוף אופטימי (אם אתה ביזנטי, זאת אומרת), והסה"כ הכללי יהיה דומה לשר הטבעות בצורה שטחית, אבל הוא לא יהיה שר הטבעות. לא-לא. שר הטבעות מכיל אלמנטים עלילתיים קריטיים שאין להם שום מקבילה ימי-ביניימית, או מקבילה היסטורית בכלל. בתור התחלה, איפה הטבעת? איזה חפץ כל-כך קריטי וכל-כך משחית שמניע את העלילה במשך ספר שלם? ומניע את כל ההיסטוריה של העידן השלישי, עד כדי כך שהוא מאפיל על שובו של המלך? אפילו לפצצת אטום, אם מקבילים את שר הטבעות דווקא למלחמת העולם השניה, אין מאפיינים כאלה. יש גם עניינים יותר סובטיליים. למשל, אצל טולקין האלפים והמאיאר הם בני-אלמוות. זה לא משפיע רק עליהם אישית, זה משפיע על ההיסטוריה. אלרונד, למשל, חי מאז העידן הראשון, ומספק קשר לאורך כל ההיסטוריה. במשך מלחמת הטבעת הוא מייעץ, מנהיג, ומכוון, כשהוא לא רק מייצג אלא גם מהווה דורות שלמים. גם לזה אין מקבילה בעולם שלנו, אלא כן אתה מחשיב את אלרונד כפרסוניפיקציה של מסורת כתובה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |