|
||||
|
||||
אני לא בא כאן להביא הגנה כוללת על השיטה הקפיטליסטית, ולטעון שהיא תביא לתוצאה טובה יותר, אבל לפחות שהיא תואשם רק במה שהיא אשמה בו: המצב שבו מפטרים עובדים אחרי עשרה חודשים הוא תוצאה כמעט ישירה (בהינתן טבע האדם המקומי) של התערבות אנטי-קפיטליסטית של המחוקק בשוק העבודה - החקיקה המחייבת מתן קביעות אחרי שנה. אלמלא החקיקה הזו, כנראה שעובדי השמירה היו יכולים להמשיך לעבוד ללא הפסקה (כנראה באותם תנאים די מחורבנים). אם זה טוב יותר או רע יותר, לא יודע. |
|
||||
|
||||
החוק מחייב מתן קביעות בכל עבודה אחרי שנה? חשבתי שזה רק מתוקף הסכמים קיבוציים בעבודות מסוימות ושהסיבה לפיטורים אחרי 10 חודשים היא להמנע מתשלום פיצויים. |
|
||||
|
||||
החוק לא מחייב קביעות. לעומת זאת, יש חוק שמחייב קבלת עובד קבלן כעובד קבוע אצל מעסיקו של הקבלן לאחר שנה; דומני שהפעלתו של החוק הזה נדחית מדי שנה. |
|
||||
|
||||
אין סיכוי שהחוק הנ"ל, כמות שאתה מציגו, יעבור בעידן בו מיקור החוץ הולך ותופס תאוצה בכלל ענפי התעשיה. מספר עובדי הקבלן הוא עצום ורב. ואם תשאל את דעתי זו אינה קללה - למשל, בפרוייקטים ארוכי טווח (שנים מספר), כמו הטמעות תוכנה, לא בטוח שעובדי הקבלן ירצו להיות מועסקים בחברות עצמן. החוק חייב להיות מורכב יותר. יש לאפשר לעובד את הבחירה, לאחר תקופה קצובה, לבחור מי יהיה מעסיקו - הקבלן או החברה ו/או לקבוע אמות מידה המבדילות בין חברות המספקות שירותים מקצועיים, שמירה איננה שירות מקצועי (השומרים אינם מוכשרים לשמירה), לבין חברות שכל תפקידם הוא לנצל עובדים. אישית אני חושב כי העסקת קבלן שמירה איננה מהווה חיסכון כלכלי משמעותי, ואף יקרה יותר מהעסקה ישירה, אבל בעם ישראל המסורת חזקה וחשובה. כולם לוקחים קבלן - לוקחים קבלן... ייתכן שיש חברות ביטוח שמחייבות העסקת חברת שמירה בדייקא, ולא סתם עובד-שומר. לא בדקתי זאת. כשומר לא מעניין אותי מי המעסיק, שיקראו לו: זלמן, שמערל, יוסל'ה. בסופו של חודש מגיעה המשכורת. אם היא מתאימה למספר השעות - מעולה; אחרת - ישנה בעייה. ובכאן צריכים אכיפה. אבל במדינה בה כל החוקים נפרצו מזמן, מעט מוגזם לזעוק על זוטות כמו חובת התשלום לעובד... |
|
||||
|
||||
יש סיכוי לא רע שהעסקת עובד קבלן זולה יותר מהעסקת עובד בצורה ישירה, מהסיבה שחברות רבות בניגוד לחברות השמירה מצייתות לחוק ומקנות לעובדיהן תנאים סוציאלים, מלבד זאת אם השומרים הם אכן עובדים זמניים מטבעם אז ההתעסקות בקבלת עובדים גם היא עולה כסף. אגב, מוזר שהחברות על פי השרשור הזה עוברות על החוק ולא משלמות נסיעות ומאידך מקפידות כל כך על חוק עשרת החודשים כדי למנוע פיצויים. |
|
||||
|
||||
על בעיית הנסיעות הן מצאו דרך נוחה להתגבר. תלוש המשכורת מכסה כל פשע... בתלוש מופיע תשלום עבור נסיעות, כשבפועל זהו כסף המשולם בגין שעות עבודה. ככה זה בארץ הקומבינה - כשהחשבוניות ותלושי המשכורת מעורפלים ובלתי ברורים, אין למשל פירוט מדוייק של מס' השעות. אל תדאג זו מאפיה מאורגנת היטב. הם מכירים את כל השטיקים. |
|
||||
|
||||
ולגבי הכדאיות הכלכלית, האמן לי שעשיתי חישובים כולל מחיר הפיצויים, הפנסיה, נסיעות ומה לא... והמסקנה אחת - אין בהעסקת קבלן שמירה חיצוני שום רווח כלכלי משמעותי. זכור! החברה משלמת לקבלן הרבה יותר כסף ממה שהשומר מקבל, הרווח ברוטו לקבלן הוא יותר משישים אחוזים משכרו של השומר. אני מדבר על חברות שיש להן מנגנון משומן ויעיל של גיוס עובדים, מעסיקות עשרות ומאות עובדים, מערכת חשב-שכר אטומטיות. זה לא סיפור גדול בשבילן להתעסק עם עוד שלושה עובדים-שומרים. והטענה ששומרים הם זמניים איננה נכונה. סטודנטים שמחים לעבוד בשמירה. ובתנאי העסקה הולמים, ישארו בה לכל אורך תקופת הלימודים. רק על עצמי לספר ידעתי... "אצלינו" מזכירות שהן עובדות חברה מתחלפות בקצב מטורף, כך שבמקרה שלי טיעון הזמניות נופל. |
|
||||
|
||||
נו, כהרגלי אין לי מושג בפרטים. המהות בתגובתי לא משתנה. |
|
||||
|
||||
החקיקה אינה מחייבת מתן קביעות אחרי שנה. החקיקה מחייבת תשלום פיצויי פיטורין. יש הסכמי עבודה מגזריים שמקשים על פיטורין. אינני רואה אסון שחברת שמירה תםפצה עובד שעבד שנתיים ופוטר-שתי משכורות. היא לא תתמוטט מכך. |
|
||||
|
||||
לפי הדרך שבה אתה מציג את הדברים, ברור שעדיפה "התערבות אנטי קפיטליסטית של המחוקק בשוק העבודה": הרי מצב העובדים לא שונה1, ונראה לי עדיף שהמעסיקים יתפסו בעיני עצמם, העובדים וכל השאר כחארות שהם גם מפירי חוק מאשר כאנשי עסקים מכובדים. 1 בכל זאת סביר שהוא קצת יותר טוב עם החקיקה. |
|
||||
|
||||
ללא החקיקה, העובדים (כברירת מחדל) לא יפוטרו אחרי עשרה חודשים, מה שיאפשר להם מידה צנועה של ביטחון תעסוקתי. יכול להיות שבמצב היום, לאחר פיטורי עשרת החודשים הם בקלות מוצאים עבודה בחברת שמירה אחרת, לעוד עשרה חודשים, וכן הלאה, ואז זה באמת לא משנה. אבל יכול להיות שלא. |
|
||||
|
||||
זה נכון, באותו אופן בערך שהשכר הגבוה של מהנדסי תוכנה הוא תוצאה כמעט ישירה (בהינתן טבע האדם המקומי) של התערבות אנטי-קפיטליסטית של המחוקק בשוק העבודה - התקנות שמעניקות אשרות עבודה לעובדי-כפיים ועובדים זרים לא מקצועיים, ולעומת זאת לא מעניקות אשרות עבודה למהנדסי תוכנה מהודו, סין או טורקיה, למרות הדרישה הגבוהה בשוק. אם השכר של עובדים לא מקצועיים היה משקף את ההיצע והביקוש בגבולות השוק המקומי, אני מניח שגם תנאיהם של עובדי השמירה היו מושפעים מכך. |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם הפסקה השנייה. באשר לראשונה, אני לא בטוח שבאמת מעסיקי ההייטק בארץ רוצים מהנדסי תוכנה מהודו, סין וטורקיה, אבל לא משנה, בפריציפ אתה צודק. מה שלא ברור לי בתגובתך הוא מהי בדיוק ההתערבות האנטי-קפיטליסטית? זה שמאשרים יבוא זרים בעבודות הלא-מקצועיות? זה שלא מאשרים יבוא זרים בעבודות המקצועיות? אני לא בטוח שלקפיטליסטים יש תשובת בית-ספר לשאלה עד כמה חופש הסחר צריך לחצות את גבולות המדינה, כך שאני לא רואה כאן נגיעה ישירה לדיון. בכל אופן, אם הייטקיסט יאמר שמשיקולי שוקחופשי טוב שמאפשרים יבוא עובדים לא-מקצועיים, אבל טוב שלא מאפשרים יבוא מהנדסים, אז אני אסכים שהוא צבוע. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שהם רוצים, משום שחברות גדולות שיכולות מקימות מרכזי פיתוח באיזורים נחשלים... וכן, ישראל היא אולי מעצמת היי-טק שחברות זרות משקיעות בה, אבל מעניין למה... אולי משום שהמשכורות המשולמות כאן נמוכות יותר מבארצות הברית. באשר לחוקי העבודה, חוק עשרת החודשים הינו מטופש, חסר כל היגיון ולמעשה פוגע בתנאי העובד. עובד צריך לקבל מן הרגע הראשון לעבודתו את כל שאר ההטבות המגיעות לאחר עשרה חודשים. ובהטבות שנתיות, כמו פיצויי פיטורין, יחסית למס' חודשי עבודתו. במשכורות מינימום מדובר בכ-250 ש"ח. אף בעל עסק לא יתמוטט מזה... |
|
||||
|
||||
לא יודע. לדעתי זה פחות חשוב מה הקפיטליסט חושב בעולם האידאות או האם הוא צבוע, ויותר חשוב מה המדינה עושה בפועל. כשאתה כותב על ''התערבות אנטי-קפיטליסטית של המחוקק בשוק העבודה'' צריך לקחת בחשבון שכל מבנה שוק העבודה נקבע ע''י המחוקק. המצב אינו של התערבות ספורדית ופתאומית של המחוקק בשוק חופשי, אלא של ניסיון שלו ליצור התאמה בין דרישות הכלכלה והחברה לבין מערכת החוקים והתקנות שקיימת כל הזמן. |
|
||||
|
||||
גם עם זה אני מסכים; אבל אם כך, בוודאי שאין מקום להאשים את "הקפיטליזם" בפיטורים לאחר עשרה חודשים. |
|
||||
|
||||
אבל צריך להאשים מישהו. אני חושב שהקפיטליזם הוא מועמד מצוין. הטענה של השומר בתגובה 434956 לא התייחסה למערכת החוק, אלא למערכת הנורמות. הוא כותב: "ישנו קשר הדוק ובלתי נפרד בין כלכלה לבין חברה". אתה בחרת לבודד את החוק הספציפי ולבחון את השפעתו בהנחת "טבע האדם המקומי". בעיניי זאת מתודולוגיה בעייתית מאחר ואותו "טבע האדם המקומי" קשור למערכת רחבה של חוקים ונורמות חברתיות. |
|
||||
|
||||
אצלך הקפיטליזם הוא תמיד מועמד מצוין, בלי קשר לעובדות. |
|
||||
|
||||
מה שאתה יכול לראות בשוק העבודה הישראלי הוא פער גדל והולך בין החקיקה, שהיא סיכום יחס המדינה במהלך עשרות שנים, לבין השקפת עולמה של הממשלה והכנסת בשנים האחרונות. הממשלה אינה אוכפת את החוקים שהכנסת חוקקה. אי האכיפה איננה תולדה של חוסר אונים או תפקוד לקוי. אי האכיפה היא החלטה מודעת של השלטון בישראל -כנסת, ממשלה ובתי המישפט. תקני הפיקוח מכריזים בקול רם שהמדיניות של הממשלה היא לא לפקח. בתי דין לעבודה עושים פלסתר מחוק הלנת שכר וכו'. |
|
||||
|
||||
אתה צודק במידה מסוימת, אבל אתה צריך לזכור שזה לא התחום היחיד שבו אין פיקוח. אין פיקוח ואכיפה אפקטיביים כמעט בשום תחום במדינה, מעברות בניה דרך כריית חולות, שמירת איכות הסביבה, חוקי הגנת הצרכן, התברואה וגביית המסים, ועד התפקוד העלוב של ההוצאה לפועל. המדינה אינה מתאמצת לאכוף אף חוק (גם כאשר הוא תואם את השקפת העולם של הממשלה), והתחום הזה הוא (גם) מקרה פרטי של ההתיחסות הזו. |
|
||||
|
||||
נכון מאוד. וגם המצב שבו פועלי הנמל שובתים וגורמים לבזבוז של מיליונים רבים למשק הוא תוצאה של התערבות אנטי-קפיטליסטית של המחוקק, המאפשר התאגדויות של פועלים. |
|
||||
|
||||
(היית כאן בימים הטובים של דיוני השוקחופשי הענקיים?) הגישה הקפיטליסטית-ליברלית, שהיו לה כאן באייל דוברים רהוטים מאוד, דווקא תומכת בהחלט במתן רשות לפועלים להתאגד, וגם לשבות. כמובן שעל-פניו, לפחות, לא צריך חוק כדי לאפשר לפועלים להתאגד. כברירת מחדל אנשים יכולים להתאגד כרצונם. |
|
||||
|
||||
לא זוכר את הפתיל הספציפי הזה באותם דיונים מושמצים, אבל אני חושב שמה שרוב האנשים חושבים עליו כשביתה זה לא הכוונה המקורית של המושג. ברור שכל אחד יכול לא להגיע לעבודה, אבל בלי חוק מיוחד, אפשר פשוט לפטר אותו בגלל זה, ולקחת מישהו אחר. שביתה קלאסית באמת כמו שאני מדמיין אותה זה כשהעובדים מתבצרים במפעל ולוקחים בעלות זמנית על אמצעי הייצור. כך הם מונים מבעל המפעל להשתמש בו, ואולי גם ממשיכים לייצר בעצמם. בעיני שו''חיסט זו פשוט השגת גבול, והמשטרה יכולה וצריכה להתערב. |
|
||||
|
||||
הרומנטיקה מכה אותך. |
|
||||
|
||||
אם מישהו לא מגיע לעבודה על דעת עצמו, כדי לשפר את תנאיו, צריך להיות מותר למעסיק לפטר אותו על כך. אנשים רבים לוקחים סיכון של הטלת סנקציות על מקום העבודה ואיומים בהתפטרות אם הם מרגישים שווי ערך ובלתי ניתנים להחלפה בקלות, כדי לשפר את תנאיהם, אבל הם לוקחים את הסיכון שדרישותיהם לא ייענו, ואולי אף ייגרמו לעזיבתם. מובן שכשמדובר בעובדים הניתנים להחלפה בקלות הרוצים לשפר את תנאיהם, ייתכנו התאגדויות ספונטניות או מאורגנות (וזה הרבה פעמים המצב), המשפרות את כושר המיקוח שלהם מול המעסיק, שבד''כ לא יכול לגייס כהרף עין תחליף לקבוצה גדולה, ולכן עומד בפני הפסד כספי מיידי. אין שום צורך בחוק המתיר שביתה. חוק כזה אינו מסייע אלא פוגע בגמישות המשק, ואף יכול לשתקו כפי שראינו בתקופות חשוכות יותר של המשק הישראלי, ובזעיר אנפין גם כיום. בחסות חוק כזה מתרחשים מעשי ביריונות של ועדים חזקים מול האזרח הקטן ותו לא (ואני מתנצל אם אני חוזר על דברים שנאמרו בפתיל, או מסיט אותו כיוון, כי לא קראתי את רובו). |
|
||||
|
||||
אתה צודק. אין שום צורך בחוק המתיר שביתה. מספיק שלא יהיה חוק האוסר עליה. |
|
||||
|
||||
מוסכם (למעט חוקי שעת חירום). |
|
||||
|
||||
כרגע החוק אוסר על מעסיק לשכור עובדים שיבצעו את עבודתם של השובתים. למשל, אי-אפשר לשכור עובדים או חברת קבלן כדי לאסוף את הזבל בת"א או להפעיל את התחבורה הציבורית בבאר-שבע. זה מה שהופך את השביתה לאפקטיבית. נכון שזה לא קל לפטר 70 נהגים ולגייס חדשים תוך שבוע, אבל זה אפשרי, ובפחות הפרעות לשירות ממה שהשביתה גרמה בפועל. אחרי שלוש-ארבע פעמים שזה מה שחברות יעשו, לא יהיה יותר מעשי לשבות בכלל. וזה בדיוק מה שרוב החברות היו עושות ללא החוק להגנה על שביתות. אף אחד לא רוצה שיסחטו אותו. |
|
||||
|
||||
שכולם יהיו כמו השומרים שדיברנו עליהם במקום אחר כאן. ממש גן עדן. קח דוגמא מסקנדינביה ששם לא שובתים; פשוט אסור כנראה לשבות שם. |
|
||||
|
||||
גם בהיי-טק לא שובתים. מה אתה מנסה להגיד? |
|
||||
|
||||
למה לא שובתים בהייטק? אגב, בכל הקשור לשביתות, יש הרבה ספינים ודיסאינפורמציה. היות שבמהלך שנותי הספקתי לפגוש ולשמוע כל מיני אנשים שעוסקים ביחסי עבודה, אני יודע שרוב השביתות נגרמו בגלל המעסיקים. יש מעסיקים שרצו שתפרוץ שביתה. למשל כשביבי היה שר האוצר, הוא כמעט דחף בכוח את עמיר פרץ שיארגן שביתות. מדוע פרצה השביתה בנמל אשדוד? ארגוני המעסיקים מאשימים את משרד האוצר. מדוע יש כל הזמן איומי שביתות אצל המורים? בגלל רדיפת הבצע שלהם? זה מה שבמשרד האוצר רוצים שיאמינו. |
|
||||
|
||||
לא שובתים בהייטק כי התפוקה גם כך תלויה מאוד בשביעות הרצון של העובדים, ולכן עושים הכל שיהיו מרוצים. פשוט אין צורך בגלל אופי העבודה. תראה, אני לא נגד שביתות. אני פשוט אומר שבלי תמיכה חוקית בשביתות (או לחילופין המנעות מהגנה על זכויות הרכוש של הבעלים), לא יהיו שביתות. |
|
||||
|
||||
שאלתי איש בסוף שנות ה-40 שלו, שעובד שנים רבות בחברת הייטק, האם אינו חושב שהיה טוב אם היה לעובדי החברה ועד עובדים; הוא ענה שכן. כשאני כותב "ועד עובדים" אינני מתכוון לועד מושחת או קנוי או חסר אחריות. אני מסכים שהיום ענף ההייטק אינו בשל לדברים האלה. |
|
||||
|
||||
אני לא רואה צורך בועד מאיפה שאני מסתכל, אבל אולי יש דברים שלא חשבתי עליהם. למה אתה מתכוון ב"בשל"? |
|
||||
|
||||
מתישהו בשנות ה-90 חברת E.C.I קנתה חטיבה של תדיראן, על עובדיה, כולל ועד העובדים המיליטנטי שלה ועם הסכם השכר הקיבוצי שלהם. התוצאה היתה שבאותה חברה, באותו אגף ואפילו באותו צוות היו שני סוגי עובדים: סוג אחד עם משכורת גבוהה שעולה מדי פעם, בונוסים וחרב פיטורים מתהפכת מעל לראש (שמומשה עם להתפוצצות הבועה) וסוג שני עם משכורת נמוכה שעולה לפי הסכמי השכר במשק (כלומר כמעט ולא), שביתות בכל פעם שמישהו הרגיז את יו"ר הועד (מעטים צייתו לשביתות, אבל הם היו מאוימים שבמקרה של פיטורים בהסכמה עם הועד הם ילכו ראשונים) ובטחון במקום העבודה (שהחזיק עד להתפוצצות הבועה בה פוטרו כמעט כולם כולל יו"ר הועד). לא היתה שום אפשרות להחליף את סוג העובד. E.C.I גייסה רק עובדים מהסוג הראשון ובהסכם עם הועד התחייבה שלא להעסיק עובדים מהסוג השני בתנאים של הסוג הראשון גם אם העובדים יתפטרו ויחזרו יותר מאוחר. |
|
||||
|
||||
אם הבנתי את המעשה שתיארת, זה קורה בבזק. ההנהלה החדשה קנתה את הוועד. העובדים החדשים מועסקים בחוזה אישי, כשעובדים ותיקים המאוגדים בוועד מקבלים תנאים מופלגים. וכמובן, אין מעבר מקבוצת החוזים האישיים לקבוצת החוזה הקיבוצי - קבוצת הוועד. |
|
||||
|
||||
אותו דבר רק הפוך: העובדים הלא מאורגנים מקבלים תנאים טובים בהרבה מהעובדים המאורגנים (אין משמעות לותק - יש עובדים מאוד ותיקים עם חוזים אישיים) כשהעובדים המאורגנים לא יכולים לעבור לחוזה אישי כי ההסכם עם ועד העובדים אוסר זאת. היתרון היחיד של העובדים המאורגנים - בטחון תעסוקתי, התגלה כאשליה עם התפוצצות הבועה, בה פוטרו כמעט כל העובדים המאורגנים לצד עובדים לא מאורגנים רבים. |
|
||||
|
||||
אתה מתעלם ממה שכתבתי על הרפורמה שצריך לבצע בכל הנושא של התאגדות עובדים. למשל, איך יהיה ייצוגם? מה יהיה הקשר של נציגיהם המתחלפים עם ניהול המיפעל? איך בכלל יפעל המבנה הדמוקרטי של איגודי העובדים? אנחנו מכירים סוג מאד מסויים של איגודי עובדים: או של ההסתדרות או למשל איגודים בארה"ב שחלקם היה נתון לשליטת המאפיה. יש עוד אפשרויות של איגודי עובדים. |
|
||||
|
||||
אני לא מתעלם מכלום, רק סיפרתי מה קרה אצלי בחברה לעובדים המאורגנים. אתה מתעלם מכל מה שכתוב, וחבל. |
|
||||
|
||||
היו שביתות לפני שהיה רעיון כזה שיהיו שביתות עם תמיכה חוקית, וגם כיום יש שביתות שמתקיימות למרות שאין להן תמיכה חוקית, כמו למשל השביתות של עובדי הטקסטיל במצרים לאחרונה. חוקי השביתה נחקקו כדי שמפלגות סוציאל-דמוקרטיות יוכלו להציג הישגים לתומכים שלהן, ובדרך למנוע מהם להפיל את המשטר. |
|
||||
|
||||
מסכים איתך, אבל האלטרנטיבה לשביתה חוקית היא לההשתלט על אמצעי הייצור השייכים על-פי-דין (קפיטליסטי) לבעל המפעל. ניסיתי להראות שאין דבר כזה, שביתה לגיטימית ואפקטיבית, בעולם קפיטליסטי לגמרי. |
|
||||
|
||||
נכון. שביתה אינה יכולה להיות גם לגיטימית (מבחינת החוק הקפיטליסטי) וגם אפקטיבית. אבל זה תקף גם כאשר יש חוקים שמאשרים שביתות. |
|
||||
|
||||
אם אתה מאמין שבעוגת גלידה, היחס האופטימלי בין בצק לגלידה הוא 100% גלידה, אז כן. אבל יש אנשים שמעדיפים לפחות *קצת* עוגה. |
|
||||
|
||||
אני כנראה יותר מדי סהרורי מכדי להבין את הדימוי המתוחכם הזה, צר לי. |
|
||||
|
||||
התכוונתי: השיטה הנוכחית היא פשרה ואיזון בין האידאלים של חברה קפיטליסטית לגמרי עם שווקים משוכללים, לבין חברה סוציאליסטית שבה אמצעי היצור בשליטת העובדים. קצת בצק, קצת גלידה. מי שרואה את הבצק כלא-טעים מיסודו לא יאהב עוגת גלידה, ויעדיף את הגלידה שלו ישר מהקופסה בלי העמדות פנים. למרות שזה כמובן עדיף על בצק בלי כלום, איכס. כמה מחברי הטובים חושבים שהגלידה מעניקה לבצק טעם וקרמיות ושהבצק נותן לגלידה מרקם וצורה, ולכן דווקא אוהבים את המאכל הזה. סהרורי לא קראתי לך (עדיין :) |
|
||||
|
||||
כמה מהחברים האלה הם קלדניות דואר המועסקות דרך חברות קבלן, תמהני? אני לא חושב שיש איזושהי פשרה בחברה הישראלית הנוכחית בין קפיטליזם לבין סוציאליזם. מה שיש זה משק קפיטליסטי שבו המדינה היא גם אחד מני בעלים רבים. בשום מקום אין שליטה של העובדים באמצעי היצור. |
|
||||
|
||||
לא שליטה אלא השפעה. לא יודע על החברה הישראלית, אבל יש חברות בעולם. וגם אצלנו – מה לגבי חברת החשמל? |
|
||||
|
||||
מה באמת לגבי חברת חשמל? העבירו אותה לידי העובדים מבלי שאני ידעתי? |
|
||||
|
||||
נראה שיש לועד העובדים איזושהי השפעה על מהלכים אסטרטגיים כמו הפרטה ופיצול. לכל הפחות, הם מצליחים לעכב אותה במספר שנים. |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין מה שעדי אמר לבין אחוז חבריו שמועסקים באמצעות חברות קבלן? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהקשר הוא, באופן כללי, בכך שבאייל יש מין מנהג חביב להביא כל מיני אנלוגיות פיוטיות ומרתקות ולשקוע בהן עמוק, ואז קורה שמתרחקים עד כדי ניתוק מצער מן המציאות המחורבנת - זו שככל שהבנתי, כליל יוצא נגדה מדי פעם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |