|
||||
|
||||
פדיחות לענות: אני אשמח לקבל סיווגים כאלה, כי פנטזיה נורא מעייפת אותי. בפנטזיה תמיד עושים מסעות נורא ארוכים, בד"כ על הרים, גבעות וימים, ברגל או על גבי חמורים/ממותות/טרנקווילים עם כנפיים סגולות. זה מעייף אותי פיזית ומזכיר לי את המסעות השנואים מימי תנועת הנוער1. לעומת זאת, במד"ב יש אפשרות אחת משתיים: 1. נוסעים בחללית (פחות או יותר ממהירות האור, זה כבר לא עקרוני). 2. כלואים במבוך מנטלי/יושבים בחדר חשוך וזוממים נגד הממשלה/לוקחים סמים של פיליפ ק. דיק. הרבה יותר קל ונעים. 1 מדריך חתיך בחולצה כחולה ומטה-משה-רבנו בידו: "חבר'ה, הלילה נישן כאן! סתם, אני צוחק, תראו, הנה האורות של דליית אל כרמל. שעתיים בעלייה ואנחנו שם". |
|
||||
|
||||
מסע נורא ארוך במכונית בכבישים הצדדיים השוממים של ארה"ב מקובל עלייך? |
|
||||
|
||||
תלוי מי נוהג. (אגב, היום הבנתי שאני חייבת לראות שוב את ''פריס טקסס'', כי הפעמיים שראיתי אותו היו כשהייתי נערונת צעירונת ומבחינה רגשית לא הבנתי שום דבר). |
|
||||
|
||||
אךךךך.... הזכרת לי את הפסקול המדהים שיש לסרט הזה. מיד הוא יזכה להסתובב קצת בנגן התקליטורים. |
|
||||
|
||||
די חבל שספרי פנטזיה רבים מפנימים את נוסחת ה"קווסט" ועושים ממנה (בלית אמצעי טכנולוגי לרוב) מסע ארוך ומשמים. אני מאשים מעט את טולקין, ובעיקר את חיקוייו. תנוח דעתך, פנטזיה לא חייבת להיות כזו. וישנם מסעות בפנטזיה שאינם משעממים לעניות דעתי. למשל תת-העלילה chain of dogs באחד מספריו של סטיבן אריקסון, שם יש מנוסה של תושבי עיר אחת על-פני יבשת שלמה כשהם מזונבים ללא הרף ע"י אויביהם. גם במד"ב יש עלילות-קווסט למיניהן. ניורומנסר הוא דוגמא לא רעה. |
|
||||
|
||||
"מנוסה של תושבי עיר אחת על-פני יבשת שלמה כשהם מזונבים ללא הרף ע"י אויביהם"? נשמע כמו "עולם הפוך" של כריסטופר פריסט. או שזה ספויילר? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |