בתשובה לנועה ו, 08/03/07 1:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בחודשים שהייתי חייל צעיר בפלוגה ותיקה (עד שיצאתי לקורס קצינים) בגדוד 12 של גולני הייתי עד להבדלים הבאים בין ותיקים לצעירים: 1. ותיקים לא שומרים בעמדות סטטיות למעט החמ"ל. 2. ותיקים לא עושים תורנויות מטבח. (תורנות מטבח כוללת הכנת נס) 3. ותיקים יוצאים לפני הצעירים הביתה - יציאה של חייל לחופשה מותנית בהגעה של חייל מחופשה ומבין אלו שאמורים לצאת ביום מסויים הותיקים יוצאים ראשונים ואחריהם הצעירים. אם חייל החליט שלא לחזור מחופשה - ידפק צעיר, אבל ככלל סבב היציאות זהה. 4. במקרה של פעילות לא שגרתית (מעצרי פתע, סיורים בקסבה, וכד') הותיקים יוצאים ורק אם נשארו מקומות פנויים צעירים יכולים להצטרף. 5. את מסדרי הערב עושה ותיק תורן לצעירים. מסדרי כוננות לותיקים נעשים ע"י המפקדים רק לפני פעילות מבצעית. דברים אחרים כמו חימום אסלה, או הקפצות ליליות בשביל הכיף או סתם התעמרות לא ראיתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המממ. לפחדן כמוני 4 נראה כמו "חסרון" דווקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגולני לצאת לפעילות עם סיכוי טוב ל"אקשן" זו פריווילגיה. בתקופתי שם, ותיק שסירב פקודה לא נשפט אלא הועבר לפלוגת המפקדה להיות עובד רס"ר. הוא היה מעדיף להשפט ל28 ימי מאסר אם זה היה תלוי בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שלא כולם פחדנים כמוני. באמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש יותר ממה לפחוד אם לא תעשה את זה... ההשפלה שבתיוג כפחדן במסגרת חברתית הדוקה כמו גדוד בגולני גרועה הרבה יותר מהסיכון (שבינינו, עבור כל פעולה בודדת הוא שולי מבחינה סטטיסטית). אגב, למישהו כאן יש בסביבה עותק של "אם יש גן עדן"? יש לו קטע בו הוא מדבר על זכויות הותיקים, כולל המשפט "אם אתה ותיק, הבופור בשבילך מעבדה לחקר השינה". אם מישהו יכול להעתיק משהו משם זה יכול להיות מענין. עוד אספקט של זכויות הותיקים שזכור לי הוא היכולת שלהם להעניש צעירים על מה שהם ראו כעברות על המשמעת המבצעית והחיילית, ובמקרים מסוימים גם על פגיעה בכבוד של היחידה, הפלוגה או הותיקים עצמם. מושגים כמו "משפט סַמָּלים" לא היו אגדה אורבנית כשאני שֵרַתי בסדיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היתה אפשרות לכתוב בתחילת הספר Ctrl F ולהכניס "זכויות הותיקים" הייתי עושה את זה בשמחה. ככה זה קצת פחות קורץ כרגע. בנוגע למשפט סמלים - הדבר נכון גם בנוגע לחיילים ותיקים שלא הוגדרו כסגל (מפקדים, רס"פים/סרס"פים וכדו')? "משפט פז"מ" זה סלנג שעדין קיים, רק שהוא די ריק מתוכן (אם כי אני אכן זוכר את הרס"פ שלי בזמנו מעניש חייל שגנב לו את מקל הפז"מ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תביא לי את העותק, אני אמצא לך... אצלנו (שריון) החיילים הותיקים (הלא הם הסמלים; מפקד הוא מט"ק ולא סמל, בין אם דרגתו היא סמל או סמ"ר) היו יכולים לשפוט צעירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד מתי??! יוגבל החיפוש באמזון לספרים בשפה האנגלית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה היית חייל בגדוד 12 של גולני כנראה שאני צריך לעדכן קצת את הסטריאוטיפים שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת כדאי. הוא, למשל, היה איתי בפלוגה ואפילו עשינו ביחד קורס קצינים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף השבוע הראשון שלי ברובאית, באחד הערבים, הצעירים נקראו לחדר של הותיקים. שם ישבנו וערכנו מעין ישיבת מחלקה ללא מפקדים. כמה בדיחות והרבה זיבולי מוח. אחרי שזה נגמר, הותיק שניהל את הישיבה הודיע לכולם שעכשיו נותר רק עניין אחד אחרון לטפל בו כשחיוך ערמומי על פניו. חיוכים דומים הופיעו על פניהם של שאר הותיקים. אחד החיילים הצעירים בפלוגה ביצע עבירה. העבירה של אותו צעיר הייתה רישום של השם של מחלקה אחרת בפלוגה על התיק שלו. בתוך מספר שניות אותו צעיר נתפס ע"י שאר חיילי המחלקה, רותק אל הרצפה בפישוק רגליים, מכנסיו הופשלו, וקנה של מאג הוחדר לפי הטבעת שלו ע"י הותיק שניהל את הישיבה, לקול צהלות וקריאות שמחה של שאר חיילי המחלקה. לא עמוק. רק בערך. אולי בעצם לא הייתה ממש חדירה. אני לא יודע אם זה באמת משנה. התופעה הזאת הייתה חוזרת על עצמה אחת לחודש לערך. ברוב המקרים לא הייתה שום סיבה מיוחדת. סתם שעמום. או סאדיזם. או חוסר פופולריות של הקורבן. או יומהולדת של מישהו. את השנה ושמונה הנותרות שלי בפלוגה ההיא בילתי בנוסף לאימונים, שמירות, מטבחים ומסדרים, גם בניסיון תמידי לשמור על הבתולים האחוריים שלי. מה שכמובן הפל אותי אוטומטית לאאוטסיידר, מכיון שסירבתי לעבור את טקס ההשפלה/קבלה הנ"ל ולהיות "אחד מהחבר'ה". העניין הזה בתורו השפיע על כמות השמירות, המטבחים, המסדרים ושאר מיני מטלות מאוסות שהייתי צריך לבצע כצעיר. עד שהגעתי לותיקות. ואז הייתי סתם מנודה. אני מקווה שאתה מבין למה אני חושב שהרשימה שלך חלקית בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם להתבסס על כמה כתבי אישום צבאיים שיצא לי להתקל בהם (וגם כמה פסקי דין), אז הרשימה של איזי באמת חלקית בלבד, והסיפור שלך (או לפחות, דומים לו) נשמע לי די מוכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסצינה שאתה מתאר מזכירה לי קטעים מג'ארהד. בסרט זה בעיקר הגביר את המוטיבציה ואת תחושת ה''משפחה'', מסיבה לא ברורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, אני יודע לספר רק על מה שאני ראיתי. לא על חוויות של אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להבין, מי שסירב, לא עבר את ההליך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק. מי שדאג לשמור מרחק משאר חיילי המחלקה בכל פעם שמפקד לא היה בסביבה, ושידר באופן ברור שהוא לא רואה את עצמו כחלק מהמשחק הזה, ושאם ינסו לעשות לו את זה התגובה שלו חריפה לא עבר את ההליך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר לי שלא קראתי על מקרי רצח בעקבות מעשים כאלו. או לפחות רימונים שהושלכו מאוחר יותר בלילה לחדרי השינה המתאימים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |