|
החוק קובע ש: 17. פיצוי הלנת שכר (תיקון: תשמ"ה)3
(א) לשכר מולן יווסף הסכום הגבוה מבין אלה (להלן - פיצוי הלנת שכר):
(1) בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - החלק העשירי מהשכר המולן;
(2) הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.
(ב) פיצוי הלנת שכר יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף זה, חלק משכר העבודה.
כלומר (אלע"ד) על פי סעיף 2 העובד יקבל תוספת של 20% על שכרו בנוסף להפרשי הצמדה. מדובר בלא מעט כסף בשיעורי ריבית גבוהים מאוד שיכולים לכסות על כל הלוואה שהעובד לקח והיו יכולים במידה והעובד אכן היה מקבל אותם לשמש גם כעירבון אל מול הבנקים, הבעייה היא שבתי הדין לעבודה והמדינה לקחו לעצמם חופש בניגוד לחוק שלא לתת לעובדים את מלוא הפיצויים המגיעים להם.
"היועץ המשפטי של ארגון 'קו לעובד', עו"ד ערן גולן, טוען שבתי הדין לעבודה בישראל כמעט ואינם מחייבים את המעסיקים לשלם פיצויי הלנה. "בפועל, בתי הדין אינם רוצים לפסוק פיצויי הלנה", אומר גולן. "בתי הדין הרחיבו את הפרשנות המשפטית כך שכל דבר יגרום להפתחה בפיצויי ההלנה".
|
|