בתשובה לאסף ארצי, 28/02/07 15:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון, אדם לא חושש לחייו ברגע שהוא יוצא מהבית. הוא חושש לחייו ברגע שבו שודדים אותו, ואני לא מאשים אותו. בפראפראזה על ביטוי ידוע - אני מעדיף שירו באלף שודדים מאשר שייהרג קורבן שוד אחד. (אבל חשוב להבדיל כאן בין ''שודד'' ובין ''גנב''). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער שלא התכוונת לכך, אבל נטיית המחוקקים (שהצביעו בעד 'חוקי דרומי') וסתם מגיבים היא להרחיב את הגדרת 'הגנה עצמית'. הגדרה נרחבת מדי עלולה לגרום לכך שיהרגו אלף אנשים שמישהו החליט לחשוב שהם שודדים. ברור לי שמי שפוגע בשודד הגן על עצמו ופעל בצדק (וגם בגנב, ההפרדה לא חדה כל כך. גנב מוחזק כאחד שמוכן לפגוע בבעל הבית אם זה יתפוס אותו). אבל מי שרודף אחרי פורץ שברח כבר חורג מעט מהגנה עצמית. מי שרודף אחרי פורץ שברח מיד, לפני שהספיק לגנוב, חורג עוד יותר מהגנה עצמית. הגבול שהציב החוק הוא 'מעשה שהיה דרוש באופן מיידי', זה נראה לי גבול סביר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |